האם כדאי לשקול גישור בהליכי גירושין כדי לשפר את המצב המשפטי והאישי?

שלום רב,
תודה על הפורום המלמד ועל היחס הרציני.
שאלתי קשורה להליכי גירושין.
לאחר המתנה בת חודש וחצי לקבלת עו"ד מן הסיוע המשפטי, כבר בפגישה הראשונה שלי עם עורכת הדין היא הכינה עבורי את כל התביעות (מזונות, משמורת והסדרי ראייה), וביקשה שאמהר להגיש בבית המשפט על מנת לרכוש סמכות. אמרתי לה שאין מחלוקת אלא בנושא המזונות ושבעלי מוכן גם להתגרש, ואז היא אמרה שהטקטיקה המתאימה היא תביעות ואז מו"מ לגירושין. היא כל הזמן משתמשת במונחים משפטיים ואני לא ממש מבינה.
בינתיים ההשלכות של התביעות הן עצומות, במישור של היחסים הבין אישיים, וזאת כיוון שבעלי בנפרד והוריו, יש לציין, לוקחים זאת אישית נגדם, ומנסים לשכנע אותי "לרדת מן התביעה". בעלי עדיין לא הולך לאסוף התביעות מן הדואר. אנו לא מצליחים להסכים על סכום של מזונות (לקטין בלבד - אני התחלתי לעבוד לאחרונה). בתביעה הקטין (בן 2) תובע 4000 ש"ח מזונות. כאשר היה ניסיון הידברות בין בעלי לבין עו"ד שלי היא דרשה סכום של 2500 ש"ח מזונות. אני חשה, שהייתי תמימה כשהגעתי אל עו"ד ואולי הייתי צריכה לבקש מראש גישור או מו"מ לגירושין ללא תביעות.
הרקע למחלוקת בינינו הוא סביב 2 אלמנטים: האחד - בעלי מתקיים מקצבת נכות של ביטוח לאומי בלבד. אין הכנסות נוספות, ואין רכוש משותף. הוא כל הזמן "בוכה" שלא יישאר לו ממה לחיות, ומדגיש שגם אם ברור לו שהוריו יתמכו בו כלכלית - הוא לא מתכוון לבקש מהם תמיכה קבועה וקצובה כל חודש לשמונה עשרה שנים הבאות.
האלמנט השני הוא העובדה שכל עוד היינו תא משפחתי - הוריו פרשו עלינו חסותם, פיזרו כספים ותמכו בכל. הורי היו מחוץ לתמונה כל עוד חייתי לצידו, ולכן גם לא תמכו כלכלית.
הכיוון שהבעל מושך אליו הוא, שאני אקבל מן הביטוח הלאומי מה שמגיע לי על פי חוק, ולא שקל יותר מזה, כי "איך הוא יכול להתחייב לשלם לי ממה שאין לו"?
הכיוון שאני מושכת אליו הוא, שהוא יפנה להוריו (מאז הפרידה מתנכרים אלי, משמיצים אותי ולא רואים את הנכד), וינסה לרתום אותם לסייע לו למלא את חובותיו כלפי ילדנו המשותף.
נכון שכנראה שאין לי עילה לתבוע את הורי בעלי - אולם אין אני יכולה להתעלם מן העובדה שיש להם כסף לעזור לו וגם לבן שלי. הורי בתוך התמונה, ומסייעים בכל.
מה דעתך? האם יש כיוונים משפטיים ומחשבתיים שלא עלו בפנייתי ושחשוב שאקח בחשבון? איך ממשיכים מכאן?
תודה מקרב לב.