האם מניעת יחסי אישות מצד האישה מהווה עילת גירושין?

האם אישה שמצהירה בתצהיר שלה שאנו ישנים בחדרים נפרדים מזה 4 שנים ויחסי האישות הלכו ונתמעטו עם השנים יש בכך להוכיח שהיא אישה מורדת?
בפועל הפסיקה ללכת למקווה מס' רב של חודשים קודם.
מנעה מהילד הקטן ללמוד בביה"ס דתי (אפילו לא חרדי) ליד הבית ובמקום העדיפה לשלוח אותו לביה"ס מרוחק לא דתי (הסיבה בגלל חבר אחד או שניים מהגן).
ממררת את חיי בעינני כשרות- ערבוב מזונות מהדרין ולא מהדרין.
שיחקה עימי מס' פעמים בנשוא הליכתה למקווה- פעם אפילו באמצע יחסי אישות לפתע אמרה שצחקה עליי ולא הלכה למקווה.
דרישה ליחסים מיניים לא שגרתיים בכח- ובאם לא מניעת יחסים בכלל.
לציין שאני חוזר בתשובה כבר 6 שנים והיא לא!
שומר נגיעה וכל המשתמע מדין זה.- זרם חסידי.
הגישה תלונת שווא- כרגע נמצא בהליך משפטי להוכחת חפותי.
נעצרתי ל3 שבועות ואח"כ למעצר בית ממושך.
האם בהגשת בקשה לגירשין- אני יכול להפסיד משהו לאור הדברים לעיל?
היא הגישה כל המסמכים לבית משפט צו הרחקה, איזון המשאבים, פירוק שיתוף, ומזונות ילדים למעט מזונות אישיים.
האם יכולה למנוע ממני קבלת הגט בטענה של בקשת שלום בית?
לאחר שכל מעשיה מראים על הליך לכיוון גירושין?
למענכם אודה
שלום.