כיצד ניתן להתמודד עם עגמת נפש בעקבות התנהלות צה"ל במדור מתנדבים?

ביתי שיר חלתה זמן קצר לפני הגיוס והצבא פטר אותה. בפברואר השנה היא התחילה בתהליך של התנדבות. לאחר בדיקה של רופאה נאמר לה שהיא צריכה לעלות לוועדה רפואית באגף רותם (הליך שגרתי).קבלה מכתב רשמי בו רשימת הבדיקות שעליה לעבור. שיר עשתה את הבדיקות במהירות ופקססנו את התשובות לאן שהתבקשנו. במהלך החודשים בהם חיכינו לזימון לוועדה הלנתי אצל קצין פניות ציבור על כך שאין כמעט מענה  טלפוני ואין התקדמות. שלחתי אל המדור מייל שלא נענה ואפילו נאלצנו  פעמיים להגיע פיזית לתל השומר כי אין עם מי לדבר. אחרי חמישה חודשים בהם מי שכן ענה לטלפון פטר אותנו בתשובות מתחמקות, התברר לי שאף אחד לא טרח לפתוח את התיק ולבדוק. רק אחרי שהגענו בפעם השנייה (לאחר שהובטח לנו בכנס מתנדבים ע"י רס"ן חגית שאחראית על המדור כולו) שחוזרים אלינו עם תשובה עד סוף השבוע) פתאום פותחים את התיק ואומרים שתשובות של הבדיקות לא התקבלו. רתחתי, אבל הצעתי לפקסס את התשובות במידית. אבל אז ביקשו לערוך בדיקות נוספות, כאלה שלא מופיעות ברשימה ששיר קבלה. אחרי חמישה חודשי המתנה!!! אי הוודאות וכל ההתנהלות גבו מחיר נפשי כבד ושאלתי היא אם ניתן לתבוע את צהל על עגמת נפש וטרטור, משום שתלונה שנייה אצל קצין פניות ציבור הובילה לאותה תגובה של הראשונה - טיוח ודרישה מביתי שיר שתשלם את המחיר ותערוך את הבדיקות החדשות ותשכח מכל העניין!!!! אני לא מוכנה לעבור על כך לסדר היום.