האם לערער על זמני השהות והמזונות שנקבעו לי?

לפני כחצי שנה נפרדנו, עת פוטרתי מעבודתי, כאשר בת הזוג עזבה את הדירה עם שני הבנות (בת 3.5 ובת 6.5) ללא צו שיפוטי תוך הגשת תלונות על אלימות ואיומים שווא כאילו נגדה ונגד הבנות.
בדיון בצו הגנה ראשון שניתן בסמוך לעזיבה, עם סיום תקופת כתב הערובה שניתן על ידי המשטרה, נקבע צו הגנה הדדי ונאלצתי להסכים על זמני שהיה מצומצמים, פעמיים בשבוע, ראשון ורביעי, בין 16:00 ל- 20:00 וכל שבת שנייה מ- 08:00 עד 17:00 וכל זאת על לפרסום תסקיר הרווחה.
במקביל הוגשה בקשה לצו הגנה שני כאילו בעילת איומים לאחר שניסו לייצר נגדי פרובוקציה בתיעוד של חוקרים פרטיים. בהחלטתו ביטל בית המשפט את צו ההגנה המקורי שניתן וקבע כי אינני מסוכן לבנות או לאם. גם ערעור שהוגש לאחר מכן למחוזי לוד, נדחה ובית המשפט חזר על הקביעות כאמור לעיל (בשתי הערכאות ייצגתי את עצמי ללא עו"ד).
היום לאחר חצי שנה, הוכח כי הכל היה עלילת שווא, כאשר כל תיקי החקירה נסגרו ע"י תביעות המשטרה ופמ"מ פלילי מסיבת "חוסר אשמה" (לא חוסר עניין לציבור ולא חוסר ראיות).
תסקיר הרווחה קבע כי יש להחיל מידית הסדרי שהייה ביני ובין הבנות כולל לינה בימי השהות לרבות בסופ"ש מיום שישי ועד ראשון בבוקר. 
בשל כל הבלאגן הזה, בינתיים טרם מצאתי עבודה.
בהחלטה של בית המשפט בעניין זמני השהות ומזונות זמנים נקבע באשר לזמני השהות: יתקבלו כל המלצות התסקיר, כאשר לתקופה ביניים של שלושה חודשים בלבד לא תהיה לינה במוצ"ש כדי שלא יווצר מצב מיידי של שלושה לילות אצלי עם הבנות ברצף.
שאלה 1: האם ההחלטה הזו סבירה ? לדעתי כן, וגם אין עילת ערעור טובה.
באשר למזונותיהם הזמניים:
1. השופטת קבעה כי אף כי אינני עובד היא קובעת כי כושר ההשתכרות שלי הנו כפי שהיה טרם העסקתי. לעניין זה טרם פיטוריי כושר ההשתכרות של שנינו היה כמעט זהה, לי 15,800 ש"ח נטו ולה 16,000 ש"ח נטו.
שאלה 2: כושר השתכרות אינו עניין עתידי ? האם אין זו חוסר סבירות לא להתייחס למצב בו אדם מפוטר בעוד הוא עובר הליך פרידה לא פשוט ? למה לא לקבוע כי לתקופה מסוימת נניח 3 חודשים ההשתכרות הנה דמי האבטלה ורק לאחריה יחול גובה כושר ההשתכרות ?
2. קבעה כי מזונותיהם של כל בת הם 1,600 ש"ח. לתקופת חצי השנה הראשונה, בה תקופת השהיה שלי הייתה מצומצמת, קבעה לילד קטנה סך 1,450 ש"ח ו- 40% מדור והוצ' מדור, ולגדולה 1,300 ש"ח.
לתקופה מעת ואילך, למרות שהיא 5.5/8.5 ל- 3 חודשים ולאחר מכן 8/6, היא התייחסה כאילו זה 9/5 לשתי התקופות (מוזר) ופסקה לגדולה 500 ש"ח ולקטנה 1,200 ש"ח עם 30% מדור והוצ' מדור.
שאלה 3: האם ההחלטה סבירה בנסיבות העניין ? גם לפי נוסחת בע"מ 919 יצא לי נמוך עבור הגדולה ?
שנינו שוכרים דירות, היה החליטה לשכור דירה גדולה יותר בעלות גבוהה יותר עם חדר נפרד לאמא/אבא שלה שמגיעים מאילת ללינות על בסיס קבוע, אני נותרתי בדירה הקודמת עם שכ"ד נמוך יותר. 
שאלה 4 מסכמת: האם כדאי לערער למחוזי ? האם נכון יותר למצוא עבודה ואחרי כמה חודשים לבקש הפחתה במזונות ? האם לקטום את המדור ?