האם תוכנית הפירעון שנקבעה לי הינה סבירה?

במועד צו הכינוס הושת עלי תשלום חודשי בסך 1500 ש"ח. נקבע לי דיון לאחר 25 חודשים ממועד צו הכינוס ולא כפי שהוראת השעה אומרת (18 חודשים).
מבדיקה שערכתי הבנתי שההליך לא יכול להמשך יותר מ54 חודשים (דהיינו 4.5 שנים) כאשר פרק הזמן הינו ממועד צו הכינוס ולא ממועד הדיון.
חשוב לציין כי אין לי פיגורים בתשלומים, תמיד הגשתי את הדוחות בזמן, התייצבתי בחקירה, ויצאתי מהארץ פעמיים לנופש מהעבודה לאחר השפקדתי בכל פעם 2000 ש"ח נוספים לקופת הכינוס כדי שהנושים יהנו מהעובדה שיצאתי מהארץ. בחזרתי התייצבתי במשרדי המנהלת המיוחדת כדי שתראה את זיו פניי היפות כפי שהורתה השופטת ועשיתי הכל!! כמו שצריך!! אני 100% משתפת פעולה עם ההליך. בבקשה השניה ליצאתי מהארץ המנהלת המיוחדת רצתה להעלות לי את צו התשלומים ל2000 ש"ח והשופטת החליטה שהנ"ל יוותר על כנו מכיוון שנקבע משיקולים עניינים ומכיוון שלא הוצג גידול בהכנסה אין שום עניין להעלות את הצו. 
לאחר שהוועצתי בעו"ד שלי, נאמר לי שמכיוון שאני בת 30 עם יכולת השתכרות מלאה (7200), סביר להניח שתוכנית הפירעון שתוגש- צו התשלומים שלי יעלה, ולא דיי בכך! אלא שתוגש בקשה לתוכנית פירעון בת 54 חודשים חדשים!! בנוסף ל25 חודשים שאני מצויה בהליך. סך חובותיי הינו 298 אלף ש"ח. וההחזר חודשי בגובה 1500 ש"ח הוא מאוד גבוה למרות שהחישובים הינם יחסיים. 
לאחרונה מוצגים מאמרים גם באתר של הכונס הרשמי כי קיים דגש מלבד גבייה, לשיקום החייב והחזרתו למעגל הנורמטיבי. לדעת העו"ד שלי, אני צריכה "להגיד תודה" אם אקבל תוכנית פירעון של 70-80 אלף ש"ח. לי זה ממש לא נשמע כמו מצב שצריך להגיד תודה. שהרי אם הכוונה היא שיקום, לבוא ולהשאיר אותי בהליך הסופר קשוח הזה שמלווה בקושי נפשי אדיר לצד הקושי הפיננסי במצטבר של 6 שנים. אשמח לקבל תשובה שתשפוך אור על המצב הזה. הדיון שלי בעוד שבועיים