מהי עמדת המשפט העברי לגבי אכיפה בררנית והלשנה?

שלום לך,



אכיפה בררנית, הינה חלק מעילות סל של דוקטרינת "הגנה מן הצדק" דהיינו אפ' שמעשיו של הנאשם הינם פסולים והוא צריך לקבל את עונשו, אולם היות ובנסיבות שנוצרו לא ראוי להענישו, אזי קמה לנאשם הגנה מן הצדק. 



בדין העברי אין את הדוקטרינה של הגנה מן הצדק כלל ובכלל זאת גם אין את את ההגנה של "אכיפה בררנית".. 

הטעם לכך הוא שהדין העברי, בניגוד למשפט המודרני, הינו משפט אלוקי מחייב, אין בו מקום לשיקול דעת אישי, אין מושג כזה שהדיין יאמר "הוא רשע אבל אני לא מעניש אותו כי..." הדיין אינו עצמאי, אלא מבצע את הוראות המשפט, עליו לברר עם שני עדים ולחקור אותם היטב האם הבן אדם ביצע את העבירה, אולם לאחר שברור שהוא ביצע אז הטלת העונש איננה תלויה בשיקול דעת כל שהוא. אין למשל הפחתה בעונש בשל נסיבות מקלות וכך גם לא מתקבלת טענה של הגנה מן הצדק או טענה לאכיפה בררנית.  



בברכה,



יצחק עמרני, טו"ר

מנהל פורום בתי דין רבניים



ז'בוטינסקי 2, בני ברק

נייד: 052-7144569; מייל: izchke@gmail.com