האם רשלנות רפואית נגרמה עקב אי תפירת פצע ניתוחי על ידי רופא עור?

אתמול הלכתי לרופא עור לטפל בנוקדת חן במפסעה..

אציין שהנקודה הייתה לערך 2ס"מ רדיוס ו1ץ5 ס"מ בולטת כך שלא יכל להוציא בעזרת חנקן נוזלי(?).. והוציא עם מכשיר צריבה שאין לי מושג מה שמו במונח רפואי.

שאלתי את אותו רופא אם הוא יתפור לאחר מכן ואמר שאין צורך רק תחבושת ולמחרת בבוקר יהיה אפשר להוריד ולשתוף..

הוא לא הוריד את השיער ליד הנקודה והתחיל בשלו.. בסיום אמר לי לשבת כ10 דקות אצל האחות ולראות שאין דימום..

וכך היה הראיתי גם לאחות כדי שתבחן את החבישה ואמרה שהחבישה בסדר ואין צורך להחליף אותה אבל שמה פד גזה נוסף על החבישה..

כשהגעתי הבייתה התחיל דימום(נכנסתי לאמבט כדי לא ללכלך את הבית וכמובן לא הזרמתי מים על מקור הדימום) ניסתי ליצור קשר עם מוקד של קופת חולים כללית אך היה תור ארוך.. ולאחר 40 דקות של דימום כבד התקשרתי לאותו אחות והסברתי לה שאני מדמם כבר 40 דקות ומה עושים(בשלב הזה כבר הייתי חלש) והיא אמרה שהיא לא רואה את הדימום דרך הטלפון אבל אין סיבה לדאגה כי זה פצע שיטחי רק תגלגל מגבת ותלחץ על המקום 10-15 דקות כי זה מה שהיינו עושים פה.. הלכתי לשכב במיטה וניסיתי ללחוץ על האיזור וכך עברו להן 50-60 דקות (ואותה מגבת, התחתונים, המיטה והרגליים מלאים בדם) ובזמן הזה אישתי ניסתה ליצור קשר עם המוקד של כללית.. ולבסוף קיבלה תשובה ללכת לטרמ במודיעין.. בטרמ בדקו אותי ונשאלתי הרבה פעמים אם אותו רופא תפר את המקום(על הפצע היה גוש גדול של דם קרוש ולא רצו לגעת בזה שלא יתחיל דימום שוב) ואמרתי שלא והוספתי את ההנחיות של אותה אחות.. בשלב הזה לחץ הדם ירד ל96.. והפנו אותי באמבולנס לבית החולים.. במיון טיפלו ושם כבר התעלפתי מאיבוד דם והייתי מחובר לחמצן ותפרו את המקום(ושמעתי שאחד הרופאים אמר שהוא רואה כלי דם וכנראה הם נפגעו..) ולאחר שהצליחו להחזיר את לחץ הדם לנורמה העבירו אותי להשגחה במחלקה כירורגית ושוחררתי היום בצהריים ובטופס שיחרור רשום שהגעתי למיון במצב כללי בינוני..

האם זה מספיק לתביעה? יש לי תמונה אחת בהתחלה של הדימום