ראיון אישי - עו"ד גיא קדם

עו"ד גיא קדם, יליד 1975, בוגר הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, חבר לשכת עוה"ד משנת 2003. חבר ועדת קניין רוחני של לשכת עוה"ד וחבר איגוד האינטרנט הישראלי, בו הוא מכהן גם כחבר ועדת הבחירות.

עו"ד גיא קדם, שמחנו על נכונותך לנהל את פורום זכויות יוצרים באתר הפורומים המשפטיים. כן שמחנו על הנכונות שלך להתראיין, ולספר לגולשים מעט יותר: גם על תחום התמחותך, וגם עליך – באופן אישי. כפי שקראנו לפינה זו: על החיים שמאחורי המשפט... ובכן, כמנהל פורום קניין רוחני, נשמח אם תשתף אותנו בבחירה שלך להתמחות בתחום זה במיוחד.

את ההחלטה להתמחות בקניין רוחני עשיתי לאו דווקא משיקולים של עניין מקצועי, כי בסופו של יום כשבחרתי בתחום לא ממש ידעתי עליו יותר מדי.

בחרתי להתמחות בקניין רוחני עוד כשהייתי סטודנט באוניברסיטה. אלה היו ימי הבועה בהיי - טק, וסברתי שתחום ההיי - טק והקניין הרוחני הם הדרך הבטוחה להצלחה מהירה. במקרה שלי "התיאבון בא עם אוכל", ורק אחרי שהתחלתי ללמוד את התחום לעומק והתחלתי לעבוד כסטודנט במשרד שהתמחה בהיי - טק ובקניין רוחני גיליתי שהתחום מרתק; זהו תחום משפט הקושר בין המוחשי והטכנולוגי לבין הרוחני והמטפיסי, ונתפס בעיני קצת כיותר אלגנטי ו"מורם" מתחומי משפט אחרים (ואני אומר את זה מנקודת מבט של עו"ד שעוסק גם בתחומים אחרים).

האם התפתחות האינטרנט (עידן גוגל) יצרו איזה שינוי בתחום הקניין הרוחני בעולם?

אין ספק שעידן המידע מציב אתגרים חדשים בתחום הקניין הרוחני. מצד אחד תרבות שלמה של יצירה הפכה לנגישה להמונים. מצד שני, כשכל אחד מאיתנו יושב בבית מול המחשב ויכול להוריד יצירות בהקשת מקש, קשה לשכנע שמדובר למעשה בגזילת זכויות ממש של יוצרים, אשר השקיעו את מיטב מרצם - ולעיתים שנים - ביצירה שהורדנו למחשב בתוך דקות. למרות שהגזל הוא וירטואלי הרי שמבחינת חומרת המעשה הוא שווה ערך לגזל ממשי.

פונים רבים שואלים באתר אודות אתרי אינטרנט שהם מקימים – האם ישנה התייחסות בפסיקה הישראלית של היום, לזכויות יוצרים בכל הקשור לאינטרנט (הפרות וכו')?

הפרת זכויות יוצרים באינטרנט חמורה באותה מידה כמו הפרה שנעשית בעולם המוחשי. מבחינת החוק אין הבדל - לדוגמא - בין הורדה של ספר ללא רשות מהרשת לבין צילום של הספר במכונת צילום.

בתחום הקניין הרוחני - אולי יותר מתחומי משפט אחרים - אנו רואים רדיפה מתמדת של הדין אחר ההתפתחויות הטכנולוגיות. ככל שהמחוקק יתאמץ לחוקק דיני קניין רוחני מודרנים (ולצערי בארץ ההתפתחות היא איטית מאוד), הרי שהטכנולוגיה תמיד תקדים את החוק בכמה צעדים.

למעשה קיים "מרוץ" מתמיד במסגרתו הדין מנסה להדביק את הטכנולוגיה. במצב דברים זה בתי המשפט בישראל נעזרים לא אחת בחקיקה ובפסיקה ממדינות העולם, בעיקר ארה"ב אשר מבחינות רבות מובילה בכל הקשור להתמודדות של המחוקק ושל בתי המשפט עם התפתחויות טכנולוגיות.

האם חוק זכות יוצרים החדש חולל שינוי בכל הקשור להגנה על זכויות יוצרים בישראל?

אין ספק שחוק זכות יוצרים החדש משנת 2007 חולל שינוי ניכר. החוק הקפיץ את מערכת הדינים הישראלית המגינה על זכויות יוצרים מתחילת המאה ה- 20 למאה ה- 21. צריך לזכור שמערכת הדינים שהגנה על זכויות יוצרים טרם חקיקת החוק החדש היתה נטועה בחקיקה בריטית מנדטורית, אשר מאז שהוחלה בישראל עברה רוויזציה מקיפה כמה וכמה פעמים בבריטניה אבל לא בהכרח בארץ. מכל מקום, החוק החדש הוא במידה רבה חוק מודרני המעניק כלים יעילים להתמודדות עם הפרת זכויות יוצרים בעידן המידע. כמובן שעדיין מתקיים אותו "מירוץ" שדיברתי עליו קודם בין הדין לבין ההתפתחות הטכנולוגית, אבל אין ספק שהדין כיום ערוך יותר להתמודד עם התפתחויות אלה.

לא אחת אנו שומעים שהפרת זכויות יוצרים היא "מכת מדינה" בישראל. מה דעתך?

המצב בארץ אכן בעייתי. יש חוק אבל אין בהכרח אכיפה מספקת. למרות זאת, בסופו של דבר ההגנה על זכויות יוצרים היא קודם כל עניין תודעתי. צריך להבין שהעתקת יצירות חמורה באותה מידה כמו גזילת רכוש ממשי, ושהעתקה פוגעת ביוצר או בבעל הזכויות בדיוק כמו שגניבה פוגעת.

למרות שעל פניו נראה שהורדת סרט מהאינטרנט בבית לא גורמת נזק גדול במיוחד, צריך לזכור, שאם אלפי אנשים יושבים בביתם ומורידים כל אחד את אותו סרט, הרי שהנזק המצטבר הוא גדול מאוד. כל אחד כזה שמוריד את הסרט ללא רשות וללא תשלום גורם נזק ישיר לבעל הזכויות בסרט שהשקיע בו הרבה מאוד עבודה והרבה מאוד כסף, ועלול שלא לראות ברכה בעמלו.

ברגע שתהיה הפנמה של עניין זה, נדרש פחות לשאלה איך אוכפים את הדין על כל אחד היושב בביתו ומוריד יצירות מהאינטרנט.

אחרי כמה שאלות כלליות בנושאי הקניין הרוחני, נשמח לשאול מעט על השואלים בפורום קניין רוחני: מה אופי השאלות, ואיך היית מתאר את פרופיל המתעניין בתחום זכויות היוצרים ברשת?

חלק ניכר מהשואלים הם גולשים שהגו רעיון או יצירה ומחפשים דרכים להגן עליהם - בין אם משום שהם רוצים להמשיך ולפתח אותם ובין משום שהם מחפשים משקיע, אך חוששים מ"גניבה" על ידי אותו משקיע.

מטבע הדברים מדובר על גולשים שלרובם זו הפעם הראשונה בה הם נדרשים לעניין זה. לגולשים אלה אני משיב, כי בד"כ רעיונות כשלעצמם אינם מוגנים בזכויות יוצרים אלא רק אופן הביטוי שלהם. כך לדוגמא, אדם יכול לכתוב ספר על ילד הלומד בבי"ס לקוסמים. הרעיון של ילד הלומד בבי"ס לקוסמים אינו מוגן. אופן הביטוי של הרעיון בסדרת "הארי פוטר" מאת ג'יי קיי רולינג מוגן. יכולות כמובן להיות יצירות שונות העוסקות באותו רעיון, אבל אופן הביטוי בכל יצירה הוא שמוגן בזכויות יוצרים. כל זה להבדיל מהמצאה (בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי), שבהתקיים תנאים מסויימים כשירה להירשם כפטנט - אבל זה כבר דיון אחר.

מה תוכל לספר על החוויה של ניהול פורום?

קודם כל מדובר על חוויה שמחדדת את המחשבה, שכן כמנהל פורום אני נדרש באופן כמעט יומיומי לתת מענה משפטי לאינסוף נסיבות ומצבים משתנים.

מדי פעם גם נשאלות שאלות שאינן טריוויאליות בכלל, והדבר מחייב אותי לבצע מחקר משפטי ממש - בין אם בספרות מקצועית, בין אם בפסיקת בתי המשפט ולעיתים אפילו במשפט האמריקאי או של האיחוד האירופי. בכל מקרה המטרה היא להשיב לכל גולש ולא להשאיר גולש ללא תשובה. גם אם אין תשובה חד משמעית, חשוב שהגולש ידע זאת. כמובן שבמסגרת הפורום לא ניתן לבחון את כל נסיבות העניין הספציפי ולא ניתן לתת יעוץ משפטי פרטני ואישי, אבל חשוב לי לספק לגולשים קווים מנחים כלליים הקבועים בדין.

בעידן בו מתווספים אלפי עורכי דין חדשים מידי שנה – כיצד אתה רואה את המקצוע בכלל, ואת ההתמחות בפרט לנוכח כמות המוסמכים?

לפחות מניסיוני האישי, אני רואה בהארכת תקופת ההתמחות ושינוי מתכונת בחינות ההסמכה כדבר מבורך. כשאני סיימתי התמחות וקיבלתי רישיון ידעתי טוב עד כמה אני עוד לא יודע טוב. אם הארכת תקופת ההתמחות תשפר את רמת הידע והמוכנות של עוה"ד להתמודד עם הפרקטיקה, הרי שכולנו נרוויח - גם הלקוחות שיקבלו שירות טוב יותר, גם עוה"ד שייצגו מול עמיתים מקצועיים יותר וכמובן בתי המשפט.

חשוב גם לומר שבתחום עריכת הדין, כמו בתחומים אחרים, הלקוח צריך לזכור שגם כשהוא משלם על דבר מה שנראה לו פשוט או עניין של מה בכך, הרי שהתשלום הוא לא בהכרח בגין עצם הכתיבה או העריכה של מסמך, אלא בעיקר בגין הידע המשפטי והיכולת המקצועית של עוה"ד לדעת מה לכתוב באותו מסמך. יש פתגם בערבית האומר "אל-ע'אלי רח'יס ואל-רח'יס ע'אלי" - היקר זול והזול יקר, וזה נכון לתחום עריכת הדין כמו גם לתחומים אחרים בחיים.

כשמגיע מתמחה למשרדך, מה היית מבקש לבחון במועמדותו – כדי לתייגו כראוי להתמחות בקניין רוחני?

דבר ראשון אני מחפש במתמחה את האדם שמעבר למשפטן. לא הייתי רוצה לעבוד עם מתמחה שהוא עילוי במשפט, אבל בה בעת חסר כישורים חברתיים כאדם או צר אופקים ש"כל עולמו אך ורק משפט".

כמובן שמתמחה המעוניין להתמחות בקניין רוחני נדרש להגיע עם ידע בסיסי בתחום - כלומר, ללמוד במהלך לימודיו קורסים בתחום זכויות היוצרים, סימני מסחר, עוולות מסחריות וכו'. זה הרקע העיוני שעליו נבנית המקצועיות המעשית.

ולשאלה האחרונה והקבועה שלנו: היכן עו"ד קדם יהיה בעוד 10 שנים מהיום?

בין עורכי הדין המובילים בישראל. לא בהכרח בגודל המשרד, אלא בתחומי העיסוק שבהם אני מטפל.

___

עוד קצת על עו"ד גיא קדם:עו"ד קדם עוסק במשפט מסחרי - אזרחי בדגש על קניין רוחני (זכויות יוצרים, סימני מסחר והגנה על פטנטים), דיני אינטרנט ומחשבים, היי - טק, תאגידים וחוזים מסחריים מורכבים. בשנת 2004 שימש תקופה קצרה כיועץ לשר התשתיות הלאומיות. היה מועמד לכנסת ה- 16 ולכנסת ה- 17. בשנת 2008 ויתר על חברות במועצת עיריית מודיעין על מנת להקדיש זמנו להתפתחות מקצועית.

 

* רוצים לדעת עוד על עו"ד קדם? מצאו באינדקס עורכי הדין את הפרופיל של עו"ד גיא קדם