פורום בתי משפט

לפנות לעו"ד / ללשכה סיוע משפטי שנתנה את המינוי.

ולכן הוא אומר שהדבר מקובל.

עורך הדין שלכם צריך היה לטעון בכתב התביעה שהכסף דרוש להורים באופן מיידי, בהיותם אפוטרופסים טבעיים של הילד, ולצורך טיפול שוטף ודחוף בילד.

לצורך כך, אמור היה עורך הדין שלכם לצרף לכתב התביעה חוות דעת רופא מומחה, הקובעת שיש צורך לתת לילד שלכם טיפול רפואי ו/או סיעודי ו/או טיפול שיקומי ו/או עזרה בלימודים ו/או טיפול נפשי, באופן שוטף ומיידי, ולשם כך, בין היתר, מיועד הכסף הנתבע.

ככל הנראה, עורך הדין שלכם לא עשה כן, ולכן, בית המשפט קבע שהכסף צריך להיות שמור לילד בנאמנות עד להיותו בגיר. מסיבה זו, כנראה, גורס עורך הדין כי אין טעם בערעור.

לעומת זאת - אם כן נטען בכתב התביעה שהכסף דרוש להורים באופן מיידי לצורך טיפול בילד, ואם כן צורפה חוות דעת של מומחה רפואי התומכת בטענה זו כאמור, יתכן שיש הצדקה להגיש ערעור.

הדבר צריך להיבחן גם לאור הקבוע בפוליסת הביטוח, ולאור חוות דעת רפואיות אחרות שהובאו במשפט, וגם לאור חקירת המומחים הרפואיים שהיתה בבית המשפט, אם היתה.

כמו כן מומלץ לשאול שאלה זו גם בפורום דיני ביטוח

האם מדובר בתביעה במסלול הרגיל? לתביעה אזרחית במסלול הרגיל אין לצרף תצהיר.

תצהיר עדות ראשית בתביעה אזרחית רגילה יוגש בד"כ עפ"י החלטת בימ"ש.

תמר שלום רב,

אני יוצאת מנקודת הנחה שאם הסכמת לפתרון של הוצאת היתר בניה, הרי שזה פתרון שמקובל עליך והדרך לפעול הנכונה למימושו של פסק הדין במקרה שלך היא בהתאם לפקודת ביזיון בית המשפט. בקשה לביטול פסק דין, אם וככל שהיא תתקבל, תחזיר אותך לנקודת ההתחלה ואולי להתדיינות ממושכת ובירור התיק לגופו של עניין - דבר שיכול לקחת לא מעט זמן.

בהצלחה.  

1. כעקרון - מיידית. לא ניתן לפתוח תיק הוצל"פ בגין חוב ההוצאות לפני חלוף 30 ימים ממועד פסק הדין.

2. מאחר שערעורך נדחה וחוייבת בהוצאות, הוצאות אלה מצטרפות, בהיעדר קביעה אחרת, להוצאות שפסק ביהמ"ש לתביעות קטנות.

חיים שלום רב,

ככל שלא נקבע מועד לתשלום ההוצאות, עליך לשלמן לצד השני בתוך עד 30 ימים מהרגע שנודע לך על החיוב. לשאלתך השניה, לצערי, יהיה עליך לשלם את ההוצאות שנפסקו נגדך בשתי הערכאות, שכן ההוצאות שנפסקו בבית המשפט המחוזי הן בנוסף על אלה שנפסקו נגדך בבית המשפט לתביעות קטנות.

בהצלחה. 

ובטופס הנ"ל חייבים לציין כתובת, מס' טלפון ומס' פקס' של בעלי הדין

וכמו כן, קבע בית המשפט העליון:

"עניין זה של ציון מען להמצאת כתבי בי-דין אינו עניין טכני גרידא אלא הכרחי הוא ליצירת קשר שוטף ואמין בין בית המשפט לצדדים המתדיינים בפניו"

[החלטה בש"א 994/13 דניאל פנינג נ' מזכירות בית המשפט העליון]

אם עזיבתך אותו הייתה בתום לב ומגובה בסיבה ראויה - יש לך עילה לקבל את הכסף בחזרה, בניכוי עבודתו עד לשחרורו מהייצוג על ידך. אחרת, תאלץ לשלם.

מדובר בניצול של ההליך המשפטי בחוסר תום לב או שלא למטרתו, אלא למען מטרה זרה. אם זה מעניין אותך, את יכולה להעמיק ומעמיק ולעיין בספרו של ד"ר אבישי אדד שימוש לרעה בהליכי משפט: הגנה דיונית מפני ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות.

המקרה שציינת עשוי להחשב כשימוש לרעה בהליכי משפט, אך יש לבחון היטב את נסיבותיו הקונקרטיות.

מוצע לדרוש מהבורר להתרות בנתבע שאם לא יתייצב/יתגונן עד לתאריך מוגדר, עשוי להינתן פסק דין נגדו ללא הגנה. היה ועדיין לא יתגונן, עמוד על מתן פסק דין בהיעדר הגנה.

...

מדובר ב"משחק אסור" לפי הדין הפלילי הטעון קבלת היתר לקיומו ממשרד האוצר (ר' סעיפים 224-231 לחוק העונשין). יתרה מזאת, מכירת כרטיסי הגרלה לקטינים היא עבירה נוספת בפני עצמה גם כאשר קיים היתר של המדינה (ר' סעיף 231א לחוק העונשין).

לבסוף יצויין, בלעדי היתר חוקי כאמור גם לא ניתן לאכוף על ביה"ס לקיים את ההבטחה הגלומה בכרטיס ההגרלה (ר' סעיף 32(א) לחוק החוזים (חלק כללי)).

השאלה לא ברורה

אם העילה אחת היא, ולא ניתן מבית משפט היתר לפיצול סעדים, הרי שיש לתובע את כל הסעדים.

לעניין ערעור- ניתן להגיש הודעת ערעור רק תוך 45 יום מהמצאת פסק הדין.

לעניין הפרטים החסרים לך, האם המידע הלא ידוע נמצא בידי הצד שכנגד? יתכן ותוכל להגיש הליך מקוצר בו תדרוש את גילוי הפרטים החסרים.

לכן, אין צורך, בשלב ראשון, להגיש בקשה בכתב

עדיף לפנות למזכיר הראשי (או לרשם) ולהסב את תשומת
ליבו לטעות, ולבקש ממנו שיתקן אותה.

רק אם התיקון לא יבוצע תוך שבוע ימים, לא תהיה ברירה אלא להגיש בקשה
בכתב.