פורום דיני משפחה

שלום נועם,

השאלות שלך אינן קשורות לדיני משפחה. אם ברצונך לשאול לעניין ביטוח לאומי, אנא הפנה שאלתך לפורום המתאים. 

שלום קובי,

אם נערך הסכם ממון אשר מוציא את הדירות מכלל הרכוש המשותף, אז הדירות יהיו של בעליהן מלכתחילה. לגבי השבחת הדירה בה התגוררו: ייתכן והאישה תוכל לדרוש החזר כספי בגין חלקה בהשבחה. דירת מגורים זו סוגייה מורכבת וכל מקרה נבחן על פי נסיבותיו, לכן איני יכולה לדייק בתשובתי. חשבון בנק: אם בהסכם הממון הייתה התייחסות לחשבון הבעל כי יישאר ברשותו בלבד, אז האישה תצטרך להוכיח כי השתמשו בחשבון לכלכלתם המשותפת וכי הייתה מצד הבעל כוונת שיתוף. אני מציעה לאישה להתייעץ עם עו"ד לדיני משפחה וירושה.

שלום לילך,

לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, דברים הנאמרים/נכתבים בכתבי טענות בבימ"ש נחשבים "פרסומים מותרים" (ראי סעיף 13(5) "פרסום על ידי שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין-שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם, או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור;"). אני מציעה כי בכתבי הטענות של בעל הדין (אחיך) תהיה התייחסות לטענות שהעלית. כל עוד הדברים שתיארת לא זלגו מחוץ לכותלי ביהמ"ש ונאמרו רק במסגרת ההליך המשפטי, אין מקום לתביעת לשון הרע. 

שלום מרים,

מדברייך אני מבינה כי אימך היא הזוכה היחידה בצוואת אביך המנוח. הרשאים להגיש בקשה למתן צו קיום צוואה הם הזוכים בצוואה. ככל הנראה, מכיוון שאת אינך זוכה והִגשת בקשה בשם הזוכה, עלייך לצרף תצהיר המאמת את העובדות שטענת בשם הזוכה.

שבת שלום,

שלום,

אם בהסכם הגירושין/בפס"ד הגירושין ביניכם, נקבע כי זה יהיה מנגנון התשלום, אז גם מנגנון ההחזר צריך להיות בהתאמה (אלא אם נקבע בהסכם/בפס"ד אחרת).

שלום,

לפי סעיף 37(א) לחוק המקרקעין, יש  לשותף במקרקעין זכות לתבוע פירוק שיתוף בכל עת, אבל:      א. אם יש לכם ילדים קטנים, את יכולה להתנגד ולטעון כי אין לך מקום מגורים לילדים, כך ביהמ"ש ייטה לעכב את הפירוק עד אשר יימצא פתרון.

ב. את יכולה לפנות לבית הדין הרבני ולהגיש בקשה למתן צו למדור ספציפי (במסגרת תביעה לשלום בית), כאשר במידה ותביעתך תתקבל, יקנה לך הצו את הזכות להמשיך ולהתגורר בדירה ויעכב את פירוק השיתוף, עד אשר ביה"ד יכריע בשאלת שלום הבית ובשאלת האשם בסכסוך (אם אין לבעל עילת גירושין כנגדך, אז הוצאתך מהדירה אינה מוצדקת והנך זכאית לתנאים אליהם את רגילה).

שלום יעלה,

נראה לי כי שאלתך אינה עוסקת במתנה אלא בשמירה (אשר אינה קשורה לדיני משפחה) ולכן אפנה אותך לחוק השומרים, תשכ"ז-1967 העוסק באחריות שומרים.

שלום נתי,

מזונות ילדים צריכים לשמש עבור הוצאות הילד בגינו שולמו, גם אם ההורה נישא בשנית. המזונות צריכים לשמש עבור מזון, ביגוד, הנעלה, חינוך, מגורים ועוד. איני מבינה כיצד ניתן לחסוך את הכסף המשולם עבור מזונות, הרי יש לדאוג לצורכי הילד עבורו שולמו, כך שגם אם הכסף "נחסך" כביכול בצד, ההורה שאצלו הילד גדל, צריך להשתמש בכספים אחרים (אולי משותפים עם בן הזוג השני) כדי לממן את צרכיו. אם ההורה בכל זאת הצליח גם לחסוך כסף בנוסף להוצאותיו עבור הילד, אז ניתן להבין שצורכי הילד מומנו, ככל הנראה, מכספים אחרים, אולי משותפים ולכן, אם לא נחסכו ע"ש הילד בלבד, אלא בחשבון משותף או בחשבון נפרד ע"ש אחד מבני הזוג אך תוכח כוונת שיתוף, אז הכספים יאוזנו בין בני הזוג. מקווה שהבנתי את שאלתך ועניתי עליה.

שלום חגית,

אם עדיין לא הודעתם לביהמ"ש אם הגישור יתקיים באופן פרטי או שמתבקש כי ביהמ"ש ימנה מגשר, אז הגישי הודעה בעניין ובקשת הבהרה: האם בעת הקפאת ההליכים וקיום הגישור, על הצדדים להעביר חומרים לרו"ח או שמא רק בתום הליך הגישור, במידה וזה לא יצלח, ימשיכו הצדדים בהליך איזון המשאבים. בדרך כלל, כדי לתת סיכוי להצלחת הליכי גישור, נהוג להקפיא הליכים ולא להגיש בקשות בזמן ההליך. 

בהצלחה! 

שלום רן,

תיק אפוטרופסות לעניינים רפואיים עוסק בעניינים רפואיים ולא רכושיים, ולכן יש להגיש בקשה חדשה לעניין הספציפי, לשלם אגרה ולנמק מדוע נדרשת אפוטרופסות זו. בכל אופן, לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, זו פעולה הדורשת אישור מביהמ"ש (גם אם כבר היה לאדם אפוטרופוס לעניינים רכושיים).

שלום אינה,

מדבריך עולה, לכאורה, כי האם מתעללת בילדה שעודנה תלמידת תיכון ולטעמי הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לוודא כי הילדה אינה נפגעת (ייתכן ויש לערב משטרה בעניין ולהגיש נגד האם תלונה/צו הגנה ואף להוציא את הילדה מהבית).

באופן עקרוני, המזונות צריכים להיות מועברים לחשבון האם, כפי שבוודאי נקבע בהסכם הגירושין או בפסק הדין המסדיר את סוגיית המזונות. על כן, במידה והמצב אינו חמור דיו כדי להוציא צו הגנה, אני מציעה לאב לפנות אל האם, ראשית במכתב מעו"ד לדיני משפחה, אשר יתריע בפניה כי במידה ותמשיך בהתנהלותה זו, הוא יפנה לביהמ"ש. לאחר מכן, במידה וזו לא תשנה את התנהלותה כלפי הילדה, כדאי שהאב יפתח יישוב סכסוך לפני הגשת תביעה בשם הילדה (על אף שהיא בגירה), בו יתאר את המצב, כאשר הבת הבגירה תוכל לאמת את הדברים. אם האמא תסרב לשתף פעולה, כדאי שהאב יגיש לביהמ"ש בקשה לתשלום המזונות ישירות לחשבון ע"ש הילדה. במידה והילדה תצא מבית האם ותעבור להתגורר עם האב, יוכל האב להגיש בקשה להפסקת המזונות עקב שינוי נסיבות מהותי. 

ראשית אנא עשו הכל לדאוג לשלומה ובטחונה של הילדה ולאחר מכן התייעצו עם עו"ד כיצד לפעול בעניין המזונות בהתאם לנסיבות שייווצרו

.

שלום דנה,

"על חובת מזונות בין בני-זוג יחול דין מקום מושבם של בני-הזוג, ואם אין להם מקום מושב משותף, דין מקום מושבו של החייב" כך לפי החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט-1959. מכיוון שהנישואים לא נערכו כדת משה וישראל, הערכאה המוסמכת לדון בעניין, היא ביהמ"ש לענייני משפחה ואין סמכות מקבילה לביה"ד הרבני. חובת המזונות תידון כחובה הנובעת מתוקף החוזה שנערך בין הצדדים (="מזונות אזרחיים").

שלום דנה,

בפסק דין שניתן בבית המשפט לעניינים מנהליים, עת"מ (מרכז) 12316-03-21, נקבע כי זוגות ישראלים שנישאו בנישואים אזרחיים על פי חוקי המדינה בה נישאו, גם אם נישאו באופן מקוון, וקיבלו תעודה ציבורית כי אכן נישאו, זכאים להירשם כנשואים במשרד הפנים בישראל.

בהצלחה!