פורום בתי משפט

הכלל הוא שאי מתן תשובה משמעה שאותו בעל דין מוותר על זכות התגובה
והמשמעות היא שבית המשפט יכול להחליט על פי שיקול דעתו וטענות בעלי הדין האחרים שהגישו את עמדתם
בעליון, יש להמציא תשובה גם לבעלי הדין האחרים אבל עורך הדין שלך יכול לראות בנט-המשפט אם הוגשה תגובה.

אני מניח שמדובר בהחלטה של בית המשפט במסגרת פסק דין
אז אם הכסף היה צריך להיות מועבר על ידי בית המשפט, אז צריך לברר אצל המזכיר הראשי של בית המשפט מדוע הכסף לא הועבר עדיין
אם הכסף צריך היה להיות משולם ישירות על ידי הנתבע, והוא לא שילם, אז צריך לגשת עם פסק הדין להוצאה לפועל לצורך ביצוע הגביה.

1. הפטור על פי תקנה 19(7) אינו נתון לשיקול דעתו של בית המשפט ולא עומד בתנאים כלשהם מצד בית המשפט - ובלבד שמדובר בהליך משפטי לשגביו ניתן הייצוג המשפטי מהלשכה לסיוע משפטי.

2. הפטור הזה הוא אוטומטי, כי הוא נובע מהוראה סטטוטורית.

3. אין בפסיקה של בתי המשפט התייחסות לפטור מכוח תקנה 19 הנ"ל בנפרד למחצית האגרה הראשונה או השניה. הפטור הסטטוטורי הוא לכל האגרה. כיוון שכך, כשקיים פטור סטטוטורי אין בכלל חלוקה של האגרה לחלק ראשון ושני. 

4. בית המשפט העליון התייחס לפטור הסטטורי הזה, אך לא לגבי חלוקתו לחלק ראשון ושני, כי לא קיימת חלוקה של האגרה כשיש פטור מלא מהאגרה כולה.

ציטוט :

"כידוע, תקנה 2(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007
(להלן: תקנות האגרות) קובעת את החובה לשלם אגרה, אלא אם ניתן פטור מתשלומה (הן
במקרים שביחס אליהם קובעות התקנות פטור סטטוטורי והן במקרים שביחס אליהם הענקת
הפטור מאגרה מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט לפי תקנה 14 לתקנות האגרות)"
[בר"ם 2459/15 פלוני נ' משרד הפנים]

בקטע הזה מפריד בית המשפט העליון בין פטור סטטוטורי, לבין פטור על פי תקנה 14 המסור לשיקול דעתו של בית המשפט - ולכן הפטור הסטטוטורי אינו נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.

ובפסק דין אחר -

"תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: תקנות האגרות) מכילות רשימה סגורה של פטורים לבעלי דין העומדים בקריטריונים מסוימים
(תקנה 19) ובהליכים מסוימים (תקנה 20). מעבר לפטורים אלה, כאשר מוגשת בקשה לפטור
מתשלום אגרה, זה יוענק רק אם מתקיימים שני תנאים המצטברים"
[בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל]

כלומר, בפטור על פי תקנה 19 ותקנה 20 אין צורך שיתקיים תנאי כלשהו, רק מעבר לפטורים הללו יש חובה לעמוד בתנאים כלשהם.

קרא בעיון את פסק הדין המצורף, ותוכל להסיק ממנו מה ניתן לקבל מהעירייה ומה לא

יש להגיש את הערעור לאותו בית משפט בו הוא מכהן
ערעור כזה פטור מעירבון על פי תקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי.
בתקנה 400 נאמר - "...למעט סימן ד'..."
סימן ד' הוא המטפל בנושא העירבון
לפיכך, יש פטור מעירבון על ערעור רשם בפני אותו בית משפט.

לא ברור מי נתן את ההחלטה הזו.
אם מדובר בהחלטה של רשם ואין אסמכתא משפטית עליה הוא מתבסס, כל שנשאר לעשות זה להגיש ערעור על החלטת הרשם - תוך 20 יום.
ערעור כזה מוגש לאותו בית משפט בו מכהן הרשם.
אם מדובר על החלטה של שופט, יש להגיש בקשה לרשות ערעור לערכאה גבוהה יותר.
על פי כותרת תקנה 19 הנ"ל מדובר בפטור מלא מאגרה, ולא פטור ממחצית האגרה - ואין לבית המשפט שיקול דעת בנושא.

הסבר מפורט לנושא איחוד החלטות בבר"ע אחת - ראה סעיף 9 בהחלטה המצורפת

1. צריך לזכור שיש כללים שונים לערעור לפי סוג סדר הדין ולפי הערכאה השיפוטית
2. בדרך כלל, בערעור מגישים "תיק מוצגים" - הכולל לפי הצרכים שלך - את המוצגים, כתבי הטענות והתצהירים שהוגשו בערכאה הקודמת. מועד הגשת תיק המוצגים אינו בצמוד להגשת כתב הערעור
3. לעומת זאת, המסמכים שיש לצרף לכתב הערעור הם אלה המפורטים בתקנה 419 לתקנות סדר הדין האזרחי
4. לפני הדיון בעל-פה בערעור, יש להגיש "עיקרי טיעון" הכוללים גם איזכורי פסקי דין.
5. בשלב הסיכומים בערעור, ניתן גם כן להסתמך על פסקי דין.

יתכן שנגד שניהם, נגד הממחה על ביצוע ההמחה
ונגד הנמחה - כדי שבית המשפט יוכל לתת הוראה תאימה להוצאה לפועל אם התיק שם לא תקין.

לא, אין צורך בתצהיר
שים לב שעליך להגיש בקשה לרשות ערעור - ולא ערעור.

תתייעץ. לגבי הסיכוי המשפטי בערעור

נא העבר שאלת ל-

בהליכים בבית הדין לעבודה, או בתביעה קטנה, או בפני המפקח על רישום המקרקעין, יש גמישות, וניתן לבקש שהבן ידבר ויטען במקומך, כשאתה נוכח על ידו בדיון
בבית משפט שלום או מחוזי, ניתן לבקש שהבן יטען במקומך ושאתה תהיה נוכח בזמן הדיון, או שבית המשפט ימנה את הבן לאפוטרופוס-לדין על פי תקנה 32(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, אבל אין ביטחון שבית המשפט אכן יסכים.
ואז בית המשפט יכול לדרוש שתביא מתורגמן לאולם בית המשפט.

לא ברור באיזה הליך משפטי מדובר, ובאיזה סדר דין.
מי שמבקש לקיים דיון, צריך לפרט את נושא הדיון המבוקש ולמה יש לדעתו צורך לקיים את הדיון.
יתכן שהכוונה לקדם משפט, אך יתכן שהסיבה אחרת.
בכל מקרה, בית המשפט אמור להחליט אם יש צורך לקיים דיון.
המשתתפים בדיון הם כל בעלי הדין + באי-כוחם + השופט.

תגיש הודעה לבית המשפט בתיק הראשון (העיקרי) שהופסק הייצוג על ידי עורך הדין, ושיסירו אותו מנט המשפט.

לאחר מכן, תוודא במזכירות בית המשפט שבפועל בוצעה ההסרה.

באשר לנוהלי העבודה של מזכירות בית המשפט לענייני משפחה האם היה עליהם לפתוח תיק נפרד - נא העבר שאלתך זו לפורום דיני משפחה





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

שלום,
על סמך המידע הנל, על פניו ככל והתחרטת וביקשת לבטל את הראיון הוא נדרש לבטלו. אם כי תלוי גם מה השיב לך הכתב ברגע ביקשת ממנו לבטל? 

תלוי במצב.
אפשרות ראשונה - שמזכירות בית המשפט כבר קלטה את התביעה ושלחה את כתב התביעה לנתבע, ואז יתכן שהביטול יגרור חיוב בהוצאות.
אפשרות שניה - שכתב התביעה עדיין לא נקלט, ואז תוכלי לבקש את ביטול התביעה ללא חיוב בהוצאות

לכן, עליך לפנות למזכירות בית המשפט ולעשות שם את הבירור, ובהתאם לפעול.
אין סיבה שעורך הדין שלך לא יעשה את זה עבורך.

לשאלתך השניה, בדרך כלל, תצהיר עדות מוגש בשלב מאוחר יותר. ולפעמים יש צורך לצרף תצהיר לכתב התביעה.
זה תלוי בסוג התביעה.

מורן שלום,
את הערעור יש להגיש לבית המשפט לו הסמכות המקומית לדון. ככל והערעור הוא על בית משפט השלום בתל אביב- יש לערער לבית המשפט המחוזי בתל אבי.

בברכה,



יפעת אילוק, עו"ד

מנהלת פורום בתי משפט



הרכבת 58, תל אביב

טל': 050-3363903; מייל: yifat@yilaw.co.il  

זו הפרסומת של בנק לאומי...
אין כאמור מניעה לבטל את השיקים בבנק, ובכך יימנע השימוש בהם באופן המהיר ביותר
מה יכול לקרות בעקבות הביטול?
המשכיר יכול להגיש שיק לביצוע בהוצאה לפועל, ואז מגישים התנגדות לביצוע + תצהיר, ואז הכל עובר אוטומטית לבית המשפט בסדר דין מקוצר [חוק ההוצאה לפועל, סעיף 81א(א)+(ב)+(ג)]
לאחר שתינתן רשות להגן (שהרי הדבר סותר את הסכם היסוד מכוחו ניתנו השיקים), ניתן לבקש איחוד הדיון עם התביעה שתוגש נגד המשכיר.
בנוסף, ואם טרם הוגשו השיקים לביצוע לאחר שבוטלו, ניתן לבקש צו מניעה מהגשת השיקים לביצוע ע"י המשכיר, בתביעה שתוגש נגדו.

אם השיקים לא הוגבלו "למוטב בלבד" ואם יש חשש שהמשכיר יסב את השיקים לצד ג' - הרי שעדיף במקרה זה להגיש בקשה לסעד זמני לפני הגשת תובענה מכוח תקנה 363(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, דבר שיחייב הגשת תובענה תוך 7 ימים.

בהיבט האזרחי, כיוון שלא נגרם נזק, וכמעט לא נגרמה עוגמת נפש המצדיקה תביעה כעילה עצמאית, נותר ההיבט הפלילי -

בחוק העונשין ההגדרה של מרמה היא -

" "מרמה" - טענת
עובדה בענין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ואשר הטוען
אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת;

"לרמות" - להביא אדם
במרמה לידי מעשה או מחדל;"

ניתן לכן לשאול בפורום פלילי אם יש להם דעה בנושא



הערת מערכת: ראה פורום משפטי

בעל דין המבקש להיות מיוצג בתביעה קטנה על ידי אדם אחר (לא עורך דין) צריך להגיש בקשה לבית המשפט ולקבל את אישורו לכך.
הדבר נקבע בסעיף 63(ב) לחוק בתי המשפט - ציטוט:

"(ב)  על אף
הוראות סעיף קטן (א), יכול אדם, באישור בית המשפט לתביעות קטנות, לייצג בעל דין
בבית משפט לתביעות קטנות..."

כלומר - יש לקבל את אישור בית המשפט לתביעות קטנות.

שלום,
ככל ויש ברצונך להיות מיוצג בבית משפט לתביעות קטנות, יש להגיש בקשה מנומקת על מנת לקבל את אישורו של בית המשפט לייצוג.

בברכה,



יפעת אילוק, עו"ד

מנהלת פורום בתי משפט



הרכבת 58, תל אביב

טל': 050-3363903; מייל: yifat@yilaw.co.il  

שינוי מועד דיון נתון לשיקול דעתו הבלעדי של השופט.
בנוסף, קיים נוהל של נשיא בית המשפט העליון לעניין שינוי מועד, שאולי יעזור לך, ואני מצרף לך אותו כאן בקישור.
יש לתת משקל גם למספר השינויים שנתבקשו על ידי צד ולהדגיש זאת בתגובתך לבקשה.

יש פסקי דין של בית המשפט העליון שעוסקים בנושא הזה
נקבע שם שיש הצדקה לכך רק במקרים חריגים