פורום בתי משפט

למרות שלא ציינת באיזה סדר דין, ובאיזה בית משפט מדובר - אומר באופן כללי את הדברים הבאים -
אם הכותרת של הדיון היא "קדם משפט", זה לא הדבר החשוב
החשוב הוא שהשופט רואה לנכון לקיים דיון בבקשת ביטול פסק הדין
לשופט יש סמכות רחבה לגבי אופן ניהול המשפט, ומניעת עיוות דין.
בנוסף, אם הבקשה והתגובה נתמכות בתצהירים, חייב בית המשפט לאפשר חקירה נגדית על התצהירים, על פי תקנה 241(ד).

ולגבי קדם משפט -
על פי תקנה 149 לתקנות סדר הדין האזרחי, העוסקת בקדם משפט, רשאי בית המשפט לדון בנושאי קדם משפט גם לאחר שלב קדם המשפט מטעמים מיוחדים שירשמו
מצב שבו אתה מכתיב לשופט אם לקיים דיון או לא, לא מעמיד אותך במצב טוב ועלול לסבך אותך שלא לצורך.

נא העבר שאלת לפורום





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

1. אין הוראה בדין שיש פטור מעירבון על ערעור בנושא אי-מתן פטור מעירבון
2. יש פסיקה שקובעת שיש להוריד או לפטור עירבון  בערעור על נושא אי-מתן פטור מעירבון - אם הוכח חוסר יכולת כלכלית.
3. ראה פסיקה למתן פטור מעירבון בערעור - כי הערעור נסוב על אי-מתן פטור מעירבון - מצורפת בקישור
4. כאשר הערעור עוסק באי-מתן פטור מעירבון + נושאים נוספים, ההגיון אומר שיש לתת פטור על הכל, כי אם אין אפשרות כלכלית לשלם את העירבון - אז אין אפשרות לשלם גם על הנושאים הנוספים.
5. הוראת פטור כאשר יש גם נושאים אחרים, היא לגבי אגרה (ולא עירבון) - כיוון שלגבי אגרה יש פטור סטטוטורי בתקנה 20(4) לתקנות בתי המשפט (אגרות), ולכן קבע בית המשפט העליון שהפטור יחול גם על ערעור הכולל נושאים נוספים [רע"א 8998/08  AL ZAFAR נ' מדינת ישראל]

ובלבד שהתצהיר יכיל את הסעיפים הרלוונטיים
הסכם הלוואה בכתב שעליו חתומים שני הצדדים, הכולל את כל הסעיפים הרלוונטיים, יכול אף הוא להיות מספק.
כמה מילים על דף, הוא רעיון לא טוב.

ולכן, מומלץ לשאול בפורום פלילי באתר הזה.

לפני שפונים לבג"ץ - צריך להגיש בקשה מנומסת ועניינית לשופט, למתן פסק הדין.





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

אם לא הוסדר העניין, ומתחמקים ממתן תשלום מראש, תבקש מהשופט בתחילת העדות שיפסוק לך הוצאות, שאותן תפרט בפני השופט.

נא הפני שאלתך לפורום





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

ראה לעניין זה סעיפים 5 + 6 בפסק הדין המצורף

אבל תימנע מלהציג להם שאלות מנחות
שאלות מנחות הן כאלה שמתיחולת במילה האם
או - כאלה שהתשובה עליהן היא כן או לא.

לכן, ניתן להטיל קנס כזה מקום שהחוק מאפשר זאת במפורש
כמו למשל, בסעיף 31א(א) לחוק הגנת הצרכן.
שם נרדף לאותן הוצאות הוא - "פיצוי שאינו תלוי בנזק"
כמו למשל בסעיף 30א(י) לחוק התקשורת (בזק ושידורים).
צריך לציין שבשנת 2016 נעשתה רפורמה בנושא פסיקת הוצאות משפט לאור השינוי בתקנה 512(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי.
בידי בית המשפט שיקול הדעת להטיל הוצאות נוספות אם בעל דין האריך שלא לצורך את ההליך השיפוטי, על פי הקבוע בתקנה 514.
אפשר לבקש פסיקת הוצאות, אך בית המשפט אמור לפסוק הוצאות גם אם לא נתבקש.

בתקנות סדר הדין האזרחי יש עניינים מוגדרים שלגביהם יש הוראות לנושא התרגום.
לא ברור מהשאלה מהו נושא התביעה
בנוסף - לא ברור אם יש הוראות מבית המשפט לגבי תרגום מסמכים לאנגלית.
אם לא מדובר בנושאים שיש לגביהם חובת תרגום, ואם אין הוראה מיוחדת מצד בית המשפט, ניתן לצרף לנוסח העברי גם תרגום "חופשי" לאנגלית, תוך הדגשה שעל המקבל מוטלת החובה לדאוג ל"תרגום-מוסמך" - והאחריות היא עליו.
פרטים נוספים תוכלי למצוא בקישור

חרף העובדה שיש לא מעט כתבי בי-דין המפורסמים באינטרנט הכוללים שמות - אין לאיזכור השם חשיבות עקרונית להשגת המטרה שלך, וניתן להשיג את אותה תוצאה גם ללא איזכור השם המפורש - אף שלא הוטל חסיון על ההליך המשפטי.
פרסום פרטים וארועים אישיים של אדם ללא קבלת הסכמתו לכך עלולה לפגוע בצנעת הפרט המוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו - ציטוט:

"7. (א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו"

כיוון ששאלה זהה נשאלה כאן לפני שבוע, ראה תשובה בקישור

תקנות סדר הדין האזרחי קובעות לעניין תוכן פסק הדין את הדברים הבאים -

"תוכן פסק הדין
192. פסק דין בתובענה שהוגש בה כתב הגנה יכיל הרצאה תמציתית של הענין, ממצאי בית המשפט לגבי העובדות המהותיות, השאלות שעמדו להכרעה, ההחלטה ונימוקיה."

אם פסק הדין אינו ברור, יש אפשרויות שונות לפעולה.

ראשית - ניתן להגישו להוצאה לפועל לביצוע, ואם רשם ההוצאה לפועל יחשוב שפסק הדין דרוש הבהרה, רשאי הוא לפנות לשופט לשם קבלת הבהרה.

אפשרות שניה - בעלי הדין יכולים לבקש מהשופט המקורי פסיקתא מבהירה, בנושאים המפורטים בבקשה לגבי הגרסאות הנוגדות של בעלי הדין.

אפשרות שלישית - להגיש תביעה חדשה לאותו בית משפט למתן פסק דין הצהרתי, המפרש את פסק הדין המקורי.

אפשרות רביעית - לערער על פסק הדין בשל היותו לא מנומק, ולכן לא ברור, ולבקש שבית המשפט בערעור ינמק, או שיורה על החזרתו לשופט המקורי לשם הנמקתו והבהרתו.

לגבי פסיקת הוצאות, קבע בית המשפט העליון מגבלות להתערבות בערעור -

"...הלכה היא כי ערכאת הערעור תתערב בהוצאות שפסקה הערכאה הדיונית רק במצבים חריגים. "כך למשל במקרים בהן מתגלה טעות משפטית, או דבק פגם או פסול מהותי בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית"."
[ע"א 2502/16 ג'יאקומו נגרין נ' RWL WATER LLC]

17 עמודים בפסק דין בתביעה קטנה הוא קצת נדיר, אבל אפשרי.
בדרך כלל מכתיב השופט פסק דין קצר יחסית של מספר שורות.
לא ניתן לערער רק על כך שיש דווקא 17 עמודים בפסק הדין ולא מספר עמודים אחר.

.

לכן חשוב לדעת באיזה בית משפט מדובר
האם ההתמחרות בוצעה על ידי כונס נכסים
האם זה במסגרת דיון בבית משפט לענייני משפחה
האם זה במסגרת פירוק שיתוף במקרקעין בין שותפים

צריך גם לבדוק מה היו תנאי ביצוע ההתמחרות על פי קביעת בית המשפט, כולל נושא ייפוי הכוח
וגם, האם ניתן פסק דין אחרי ההתמחרות.

באופן כללי ניתן לומר, שאם הפגמים בהתמחרות היו ידועים מראש עוד טרם ההתמחרות ולא נטענו בזמן כדי למנוע אותם, יתכן, שעלול הדבר להתפרש כהסכמה או ויתור ויוצר מניעות על זכות הטיעון נגד הפגמים הללו בהתמחרות.

ראשית,
נראה מה קובע סעיף 54(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי

"לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בכל תובענה למעט תביעת נזיקין..."

לכן, כל תביעה בקשר לזכות הנובעת מחוק ביטוח הבריאות ומסל התרופות והשירותים הרפואיים - תוגש לבית הדין האזורי לעבודה

לעומת זאת, עילות תביעה אחרות, על נזקי צעקות, לשון הרע על שאת גונבת אותם, ופיצוי על טרטורים, יש להגיש לבית משפט שלום

התשובה לשאלה אם ניתן לתבוע בבית משפט לתביעות קטנות, אינה חד-משמעית.
תביעות פשוטות יכולות להיות במסגרת תביעה קטנה עד לסכום של 33,400 ש"ח, אבל תביעות מורכבות של לשון הרע על כך שאת גונבת אותם ומרמה אותם, עלולה לא להיות מתאימה למסגרת של תביעה קטנה, ואז היא תועבר לבית משפט השלום.
זה תלוי במורכבות התביעה, כמות העדים, הצורך בעדות מומחים וכו'.

עילת התביעה רחבה הרבה יותר מעגמת נפש
עילת התביעה צריכה להתבסס על ארבע עילות
הראשונה - הפרת הסכם הייצוג (על פי דיני החוזים)
השניה - רשלנות (על פי פקודת הנזיקין)
השלישית - הפרת הוראה חקוקה (לגבי חוק לשכת עורכי הדין)
והרביעית - לשון הרע (המשטרה חפשה אותך)

לכן, הבעיה שלך היא לא "פסיקה" אלא למצוא עורך דין טוב שיוכל למצות כראוי את העניין מבחינה משפטית

ראשית תודה לךאודה בכז להתיחסות לשאלה על פסיקה לעניין צו הבאה ספציפי.עילות אלו ידועות לינגרמו עוד נזקיםועילות אלו נרשמוהשאלה היא על צו הבאה ספציפית אם אכן נחשב לנזק שניתן לתת כנגדו פיצויכשבפועל לא ידוע אם המשטרה חפשהכי לא היתה אלי פניה מהמשטרהאני טוען נגרם עוגמת נפש רק מהחשש מהמשטרה ולי לא ידוע אם חפשה בפועל כי לא פנו אלי. וכם מעצם היות הצו תלוי ועומד ומעצם היות מסמך כזה על שמי בו ניתן לעשות שימוש לרעה בפגיעה בשמי הטוב שאני אדם שקבלתי צו הבאההאם ניתן על רכיב זה לקבל פיצוי

החוק  למניעת הטרדה מאיימת מאפשר לבית המשפט בנוסף למתן צו למניעת הטרדה מאיימת - גם - לאסור נשיאת נשק [סעיף 5(א)(6)]  - וגם להורות על תפיסת הנשק [סעיף 5(ב)]

מצורפת החלטה שעוסקת בנושא