פורום בתי משפט

ולכן חשוב שתשאל את שאלתך זו בפורום דיני עבודה

אבל, כדי שלא תצא בידיים ריקות, אבהיר לך מה קובעות התקנות של סדא הדין האזרחי, שלא חלות על בית הדין לעבודה

וכך קובעת תקנה 522 לתקנות סדר הדין האזרחי -



"חקירת מצהיר

522. (א) מצהיר
בהליך עיקרי או בעל דין שמסר תצהיר בהליך ביניים, יתייצב לחקירה ביום הדיון, אלא
אם כן הודיע בעל הדין שכנגד בהודעה בכתב לבית המשפט ולכל בעלי הדין, שהוא מוותר על
חקירתו של המצהיר. "



כלומר, כאשר מדובר בבית משפט ולא בבית הדין  לעבודה, חובה על המצהיר בעדות ראשית להתייצב לחקירה על תצהירו.



לעומת זאת, בבית הדין לעבודה חלה תקנה 118 לתקנות בתי הדין לעבודה (סדרי דין) -



"חקירת המצהיר

118. (א) רצה
בעל דין לחקור את מי שמסר הצהרת אימות חקירה שכנגד, יודיע על כך למגיש הצהרת
האימות וידרוש את התייצבותו של המצהיר לשם חקירה שכנגד בשעת הדיון; ההודעה תומצא
מבעוד מועד כדי ליתן למצהיר שהות מספקת להתכונן ולהגיע למקום הדיון."



לכן, מומלץ לשאול בפורום דיני עבודה, ולהסתמך רק על תשובתם המקצועית, כי הם המומחים לעניין





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

ישנן מספר אפשרויות -

1. תביעה כספית עד 75,000 ש"ח, בסכום קצוב, שמוגשת לביצוע ישירות בהוצאה לפועל, אם היא עומדת בדרישות סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל.

2. תביעה בבית משפט שלום בסדר דין מהיר, אם היא כספית, ועד סכום של 75,000 ש"ח.

3. תביעה בבית משפט שלום בסדר דין מקוצר, אם היא עומדת בדרישות תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי.

4. תביעה בבית משפט לתביעות קטנות, אם היא עד לסכום של 33,400 ש"ח.

הערעור מוגש תוך 30 יום לבית המשפט המחוזי (לא מינהלי).
סעיף 5 לחוק הסיוע המשפטי, תשל"ב-1972, קובע -

"ערעור
5. (א) על
החלטה של ראש הלשכה לפי סעיפים 3 ו-4, רשאי המבקש לערער לפני בית המשפט המחוזי
שבתחום סמכותו נמצאת הלשכה, בדרך ובמועד שנקבעו בתקנות.
(ב) הערעור יהיה לפני שופט אחד, והחלטתו תהיה סופית.
(ג) בית המשפט רשאי לשקול מחדש ענינו של המערער, על סמך ההנחיות שבסעיפים
3 ו-4."

ותקנה 14 לתקנות הסיוע המשפטי, תשל"ג-1973, קובעת -

"ערעור על החלטות ראש הלשכה
14. (א) המערער
על החלטות ראש הלשכה האמורות בסעיף 5 לחוק, יגיש בקשה בכתב לבית המשפט תוך שלושים
יום מיום שנשלחה או נמסרה לו הודעה על ההחלטה, נשוא הערעור, ויצרף לבקשתו העתק של
ההחלטה.
(ב) בית המשפט שלערעור אינו חייב לנהוג לפי תקנות
סדר-הדין האזרחי, תשכ"ג-1963."

העתירה תוגש לבית המשפט לעניינים מנהליים
לא תוגש עתירה מינהלית אם מדובר על החלטת ממשלה, והחלטת שר

המילה בי לקוחה מהשפה הארמית - ראה בקישור
ויש מילים נוספות בארמית שאומצו להליכים המשפטיים, כגון, פלוגתא, רישא, סיפא וכו'.

בכתב ההגנה על הנתבע לדון במפורש בכל טענה שבעובדה, ולא ניתן להכחיש באופן כללי או בצורה "גורפת", וזאת על סמך תקנה 85 לתקנות סדר הדין האזרחי -

"הכחשה מפורשת
85. לא די בהכחשה כללית אלא חייב בעל דין לדון במפורש
בכל טענה שבעובדה שאין הוא מודה באמיתותה, חוץ מטענה לדמי נזק."

ועל פי תקנה 83, באין הכחשה מפורשת, כדין, נחשב הדבר לטענה עובדתית שמודים בה.

אף על פי כן, יש להציג בפני הנתבע את הצ'קים עליו הוא חתום, ולשאול אותו אם החתימה עליהם היא חתימתו, על פי הכלל שמי שמציג מטעמו ראיה לבית המשפט עליו הנטל להוכיח את אמיתותה.

התעלמות הנתבע מהצ'קים בתצהיר העדות יחד עם אי-הכחשה מפורשת בכתב ההגנה, פועלים שניהם לטובתך.
ויש לציין זאת בסיכומים של התביעה.

על פי תקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי, התובע מביא את עדיו וראיותיו תחילה, ולאחריו, הנתבע.
פסיקת בית המשפט העליון קבעה חריג לכלל של סדר גילוי ראיות, ובעקבותיה נוצר אילוץ להיפוך סדר הבאת העדים (הלכת "סוויסה" - רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב - חברה לביטוח בע"מ) כל זאת לשם עשיית צדק.

בית המשפט העליון נדרש שוב לנושא הפיכת סדר שמיעת העדים, כדי לקבוע אם ניתן לבקש רשות ערעור על ההחלטה ה-"הופכת" הזו  (רע"א 6801/15 יעקב ברנשטיין ואח' נ' נכסים ח.ומ.ג בע"מ) ושם נקבע שהיפוך כזה פוגע בזכויות יסודיות של הנתבע, אבל אם זה נובע מהחלטה קודמת של בית המשפט, שהתובע יהיה רשאי לא לגלות ראיה שברשותו אלא רק לאחר שמיעת עדי הנתבע, הרי שהיפוך כזה לא יאפשר לנתבע הגשת בקשה לרשות ערעור.

מכאן נובע, שהיפוך סדר שמיעת העדים "סתם כך" אינה אפשרית, והיא לא תמנע מהנתבע הגשת בקשה לרשות ערעור. העדרות עדי התובע לא מצדיקה היפוך שמיעת העדים.

1. אפשר כל אחד לחוד, ואפר גם במקובץ
האימות הוא בסעיף אחד של התצהיר מתוך כלל סעיפי התצהיר. האישור של התצהיר על ידי עורך דין או במזכירות בית המשפט השלום, היא לגבי תצהיר העדות בשלמותו שכולל גם את סעיפי האימות.
האימות הוא לא בנפרד מתצהיר העדות

2. אין מניעה לאמת יחד את כל התצלומים בעיף אחד בתוך תצהיר העדות

3. אם את מצרפת חוזה שכירות עליו את גם חתומה, את צריכה לאמת אותו בתצהיר העדות

4.  לגבי צילומי שיקים, אם הנתבע לא הכחיש אותם בכתב ההגנה, את יכולה לצרף אותם לתצהיר העדות שלך ולהצהיר על עצם קבלתם. אם הוא הכחיש, אז בחקירה הנגדית של הנתבע תציגי בפניו את השיקים, ותשאלי אותו אם השיקים האלה נכתבו על ידו, והאם החתימה עליהם היא חתימתו.
גם אם הוא יכחיש את חתימתו, זכותך להגיש אותם כמוצג.
אם הוא חתם על השיקים בנוכחותך, את יכולה להצהיר על בתצהיר העדות שלך שראית במו עינייך את ביצוע החתימה שלו על השיקים.

5. חשבוניות מספקים, תצרפי לתצהיר ותצהיר שהחשבוניות הללו נתקבלו אצלך להספקים

6. הודעת SMS ניתן לצלם עם מצלמה, ולצרף את התמונה לתצהיר העדות ולאמת את התצלום שאותו עשית ממכשיר הטלפון שלך.

7. לגבי אישור מהמשטרה לצרף, ולאשר שהוא התקבל אצלך מהמשטרה (אין לך צורך לאמת אישור מהמשטרה).

נא הפנה שאלתך ל-

תשלח לאדם הנוסף הודעה לצד ג' - ובכך תכרוך אותו בתביעה
כל זאת בתנאי שהאחריות האמיתית לנושא התביעה היא, לדעתך, על "האדם הנוסף"
הודעה לצד ג' היא תביעה לכל דבר ועניין שהנתבע מפנה לצד ג' שהוא לא התובע (צד א') ולא הנתבע (צד ב').

כפי שקבע בית המשפט העליון -

"בקשת הרשות לערער על פסק הדין בערעור על החלטת הרשם היא גלגול שלישי של העניין"
[רע"א 121/12 


אברהם פלקסר נ' 


בנק אוצר החייל בע''מ]

כמו כן, קובע סעיף 96(ג)  לחוק בתי המשפט -

"(ג) החלטה
של בית משפט שלום בערעור לפי סעיף קטן (ב) [...] ניתנת לערעור לפני בית המשפט המחוזי, אם ניתנה רשות לכך בגוף
ההחלטה או מאת בית המשפט המחוזי או אחד משופטיו."

יחד עם זאת, אין מניעה לבקש מבית המשפט לתת את רשותו לערעור, ולדון בה כבערעור, על פי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי.

אפשר להתייחס אליו, אבל אין אפשרות לצרפו לתצהיר העדות, כי הוא לא ניתן לאימות על ידי מי שלא חתום עליו ולא ערך אותו,

יש פסיקה של בית המשפט העליון (רע"א 7390/16) הקובעת שתובע יכול לבקש רשות מבית המשפט להגיש תצהיר עדות משלים בתגובה לתצהיר עדות הנתבע, ואז, היה והנתבע יצרף את המסמך הזה לתצהיר עדותו, הוא יהיה מוצג, ואז ניתן בתצהיר התגובה של התובע להתייחס למוצג הזה.
אבל, יתכן שבית המשפט לא יתיר זאת.

הדבר תלוי בגורמים שונים, גובה הסכום עליו מערערים, מספר בעלי הדין, האם הם מיוצגים על ידי עורכי דין, מורכבות נושא הערעור, גובה הוצאות המשפט שנפסקו בהליך הקודם, וכו'.
יש אפשרות לבקש פטור או הקטנת הסכום לעירבון מסיבות כלכליות, על פי הקבוע בתקנות.

.

במקרה כזה, ימי מנוחה, פגרה ושבתון, נספרים כרגיל במניין הימים.
כלומר, הפגרה לא דוחה את הספירה.
אבל, אם היום האחרון של אותם 45 יום נופל בתקופת הפגרה או ביום מנוחה, או ביום שבתון, הרי שהוא נדחה ליום החול הראשון שלאחריהם.
למשל, אם היום האחרון של 45 הימים הללו נופל בפגרה, הוא נדחה ליום החול הראשון שלאחר תום הפגרה.
כנ"ל לגבי פגרת סוכות.
לבית משפט סמכות טבועה להאריך מועד שנקבע בחיקוק רק במקרים "מיוחדים" כמפורט בפסיקת בית המשפט העליון רע"א 4088/14 סנא בדיר ואח' נ' רשות מקרקי ישראל.
 

מרכז המידע עוסק בשני נושאים
1. מתן מידע על תיקי בית המשפט
2. הסברים וסיוע לתוכנת נט-המשפט

תוכנת נט-המשפט עוברת שינויים ועדכונים, במיוחד בתקופת הפגרה של בתי המשפט, שמסתיימת בדיוק עוד שבוע

איך מתקשרים למרכז המידע בקישור המצורף

יש מקרים מיוחדים שהבג"ץ כן יכול לבטל פסק דין של ערכאה אחרת
בדרך כלל זה לא אפשרי, והבג"ץ, כעקרון, אינו ערכאת ערעור רגילה על פסקי דין
1. עיקרי טיעון בעתירה לבג"ץ מוגשים לפחות 3 ימים לפני הדיון - אלא אם קבע בית המשפט אחרת
2. מגישים 3 עותקים לבית המשפט + עותק אחד לכל אחד מבעלי הדין האחרים בעתירה
3. לא ברור על אילו "מוצגים" כוונתך, אבל רצוי להגיש הכל יחד עם העתירה עצמה, כדי שבית המשפט יוכל להחליט אם יש בכלל צורך לקיים דיון בעתירה.

1. כן
2. כן. תצהיר עדות ראשית של 7 עמודים הוא "סביר"
3. זה שהנתבע אומר שמה שכתוב במכתב אמת, עדיין לא הופך את המכתב הזה למסקנה משפטית גורפת. הרי מול מה שכתוב במכתב של הנתבע, יש את העדות שלך, ואת העדות של העדים מטעמך, ויש גם את החקירה הנגדית של הנתבע, שאת מנהלת, שמטרתה להראות לבית המשפט שמדובר בשקרים, ואלה עומדים מול אלה, והשופט יקבע מי אמר אמת ומי לא, מי צודק ומי לא.

אם יש החלטה בבית המשפט לענייני משפחה הדוחה את טענת חוסר הסמכות, אין מניעה לערער על ההחלטה הזו.
יחד עם זאת, בדרך כלל בית משפט בערעור לא יבטל בנקל פסק דין שניתן לאחר דיון ממושך של שנה וחצי

קרא בעיון את ההחלטה המצורפת (שהיא קצרה בת עמוד אחד), המבהירה את הנושא

הקלטה היא חלק מהראיות
נושא הראיות ואופן הגשתן שונה לפי סוג בית המשפט
יש בתי משפט שנוהגים גמישות בדרישות הללו

דרך המלך להגשת הקלטה נקבעה על ידי בית המשפט - כדלקמן:

"5. באשר
להגשת דיסק ועליו הקלטה כראיה נקבע כי "דרך המלך להגשת הקלטה כראיה היא
באמצעות הגשתו של סליל ההקלטה עצמו, או המדיה הדיגיטאלית בה בוצעה ההקלטה, יחד עם
תצהיר של מבצע ההקלטה המעיד על זהות המקליט, דרך ביצוע ההקלטה (לרבות סוג המכשיר
והאם פעל משך כל זמן השיחה), מועדה, זהות המשתתפים בשיחה שהוקלטה וכיצד נשמרה
ההקלטה בזמן שחלף. דרך כלל יש לצרף לכך גם תמליל, אשר ישמש כאמצעי עזר, ויעלה על
הכתב את שנאמר בהקלטה. מובן כי התמליל אמור להיות מקצועי ואמין כשלעצמו, ולשקף את
כל שנאמר בהקלטה בצורה מדויקת. על מנת שבית הדין יוכל להתרשם מכך יש לצרף לתמליל
תצהיר, או אישור אחר, של מי שערך אותו."

באשר לאופן השמעת ההקלטה במהלך הדיון, בית המשפט הוא שקובע איך וכיצד.
תקנות סדר הדין האזרחי אינן מתייחסות לנושא זה.

1. כן - יש לצרף פיזית וגם לאמת אותם בגוף התצהיר
2. כן
3. יש לצרף רק צילום (לא מקור)
4. אין כאמור צורך במקור
5. לא
6. לא, אין לך צורך לאזכר. כל תצהיר עומד בפני עצמו. אבל אם את מגישה את כל התצהירים יחד, את מצרפת דף אחד שמקדים לכל התצהירים הללו ובו את כותבת שהתובעת מתכבדת להגיש בזאת את תצהיר העדות הראשית שלה ושל 3 העדים מטעמה על פי החלטת בית המשםט הנכבד מיום xx.xx.2017
7. אין שאלה מס' 7
8. לא
מומלץ לפעול על פי הנוהל ששלחתי לך בעבר, לגבי הגשת תצהיר לבית משפט הכולל נספחים

יש כאמור הבדל בית בית משפט שלום או מחוזי לבין תביעה קטנה
כך למשל בבית הדין לעבודה נוהגים בדרך גמישה יותר

לעומת זאת, בבית המשפט השלום דרך המלך היא על פי הנאמר בהחלטה הזו של בית המשפט -

"5. באשר
להגשת דיסק ועליו הקלטה כראיה נקבע כי "דרך המלך להגשת הקלטה כראיה היא
באמצעות הגשתו של סליל ההקלטה עצמו, או המדיה הדיגיטאלית בה בוצעה ההקלטה, יחד עם
תצהיר של מבצע ההקלטה המעיד על זהות המקליט, דרך ביצוע ההקלטה (לרבות סוג המכשיר
והאם פעל משך כל זמן השיחה), מועדה, זהות המשתתפים בשיחה שהוקלטה וכיצד נשמרה
ההקלטה בזמן שחלף. דרך כלל יש לצרף לכך גם תמליל, אשר ישמש כאמצעי עזר, ויעלה על
הכתב את שנאמר בהקלטה. מובן כי התמליל אמור להיות מקצועי ואמין כשלעצמו, ולשקף את
כל שנאמר בהקלטה בצורה מדויקת. על מנת שבית הדין יוכל להתרשם מכך יש לצרף לתמליל
תצהיר, או אישור אחר, של מי שערך אותו."


לבית המשפט יש להגיש את הדיסק המכיל את ההקלטה בשלמותה + התימלול של ההקלטה במלואו

נא העבר שאלתך ל-

1. אם הוא עשה את הפעולות הנחוצות לצורך כך - אז כן
2. בנושא נט-המשפט נא קבל מידע והסברים ממרכז המידע שעוסק גם במערכת נט-המשפט טלפון 0772703333  הם יבדקו לך ספציפית לגבי בית הדין לעבודה שאתה צריך.
3. לא
4. גם אתה יכול לקבל מסמכים מבית המשפט בדואר אלקטרוני אף אם אינך מיוצג על ידי עורך דין - ראה טופס בקישור