פורום בתי משפט

ממש מוזר שזה מה שמשרד הפנים דורש. 
גם בישראל - אישור של אפוסטיל הוא אישור המתייחס לנוטריון ולא לאף אחד אחר. 
ובכל מקרה - הנוטריון הוא זה שמאשר שהתרגום הוא נאמן למקור.
אני ממש לא מבין מה החשיבות של זהות המתרגם. 
בקיצור - דרישת משרד הפנים אינה הגיונית ואינה עולה בקשנה עם אישורי האפוסטיל שניתנים בישראל. 

מקווה שהייתי לך לעזר,



שי בייזר, עו"ד ונוטריון

מנהל פורום בתי משפט



שד' רוטשילד 134, ת"א

טל': 03-5600602; מייל: shay@beiser-law.co.il

את יכולה להכין ולהגיש את התצהיר ללא עורך-דין אבל - עורך דין חייב לאמת את חתימת המצהיר על גביו. 
כלומר - התצהיר חייב להיחתם בפני עורך-דין.

מקווה שהייתי לך לעזר,



שי בייזר, עו"ד ונוטריון

מנהל פורום בתי משפט



שד' רוטשילד 134, ת"א

טל': 03-5600602; מייל: shay@beiser-law.co.il

השאלה אינה ברורה דיה.
אם מדובר בתביעת נזיקים - כדאי לפנות לפורום נזיקין ולפרט אודות המקרה. 


מקווה שהייתי לך לעזר,



שי בייזר, עו"ד ונוטריון

מנהל פורום בתי משפט



שד' רוטשילד 134, ת"א

טל': 03-5600602; מייל: shay@beiser-law.co.il

הדרך הנכונה תהיה להגיש תביעה לאכיפת הסכם (או אם אפשר לפנות ללשכת ההוצאה לפועל). פקודת ביזיון בית משפט עוסקת בעונשים על מי שהפר צו בית משפט ולא באופן קיום הצו. 

מקווה שהייתי לך לעזר,



שי בייזר, עו"ד ונוטריון

מנהל פורום בתי משפט



שד' רוטשילד 134, ת"א

טל': 03-5600602; מייל: shay@beiser-law.co.il

פסק דין של בית משפט מחוזי אינו מחייב את בית המשפט השלום, אלא מנחה אותו. 

מקווה שהייתי לך לעזר,



שי בייזר, עו"ד ונוטריון

מנהל פורום בתי משפט



שד' רוטשילד 134, ת"א

טל': 03-5600602; מייל: shay@beiser-law.co.il

לגבי העברתו צתפקידו - נקבע בחוק הפרשנות

"סמכות מינוי
14. הסמכה לעשות מינוי - משמעה גם הסמכה להתלות את תקפו,
לבטלו, לפטר את מי שנתמנה או להשעותו מתפקידו."

לגבי תחולתו של חוק הפרשנות, נקבע בסעיף 1 לחוק

"תחולת החוק וסייגיה
1. חוק זה יחול לגבי כל חיקוק והוראת מינהל, אף אם
ניתנו לפני תחילתו, אם אין הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו
דבר שאינו מתיישב עם חוק זה..."

מי שממנה כונס נכסים יש גם את הסמכות להורות לו כיצד לפעול.

יש שתי אפשרויות
(1) אם פסק הדין ניתן במחוזי בערכאה ראשונה, הערעור הוא לעליון בזכות תוך 45 יום (תקנה 397 לתקנות סדר הדין האזרחי)
(2) אם פסק הדין ניתן במחוזי בהליך של ערעור, הרי שהערעור על פסק הדין הוא בהגשת בקשה לרשות ערעור לעליון תוך 30 יום (תקנה 399)

ממתי מתחילים לספור את הימים
אם פסק הדין ניתן בפני המערער או המבקש או שלא בפניו אבל הוא זומן כדין לשמוע את פסק הדין - החל מיום מתן פסק הדין
ואם ניתן פסק הדין שלא בפני המערער או המבקש - החל מיום ההמצאה של פסק הדין (תקנה 402)
יום מתן פסק הדין, או יום ההמצאתו, לא יחשב במניין הימים.

יש אפשרות לחקור בחקירה נגדית בהמרצת פתיחה
כפי שקבע בית המשפט העליון -

"הוראת דין נוספת הדורשת התייחסות בהקשר זה הינה תקנה 522(א) לתקנות, אשר קובעת כי
מי שנתן תצהיר בהליך עיקרי יתייצב לחקירה ביום הדיון, אלא אם כן הודיע בעל הדין
שכנגד שהוא מוותר על חקירתו. כידוע, נתמכת המרצת הפתיחה בתצהיר מטעמו של המבקש. משמעות תקנה 522(א) היא, אם כן, כי
המשיב להמרצת הפתיחה זכאי לחקור את המבקש על תצהירו, אף בלא שתישלח תחילה דרישה כי
המצהיר יתייצב לחקירה על תצהירו. חובת ההתייצבות נובעת מן ההוראה שבתקנה 522(א)."
[רע"א (עליון) 6678/09  רחל נחום ספדיה ואח'  נ'  עודד גלעד ואח']

(1) הכוונה ככל הנראה לתשלומי איזון מכוח סעיף 71ב(ד) לחוק המקרקעין
(2) לא ברור אם ההחלטה על תשלומי האיזון התקבלה בהסכמה באסיפת דיירים, או על פי סעיף 71ב(ה) על ידי שמאי מוסכם
(3) לא ברור אם הדיירים חתמו ביניהם על הסכם בכתב לביצוע ההרחבה ולביצוע תשלומי האיזון ובאילו תנאים
(4) לא ברור אם הוחלט לעגן את ההסכמות, כולל תשלומי האיזון, באמצעות תקנון מוסכם על פי סעיף 71(ד) לחוק המקרקעין
(5) לא ברור אם בעל דירה כלשהו פנה בתביעה למפקח על פי סעיף 71(ג) לחוק המקרקעין - והאם ניתן פסק דין של המפקח בעניין תשלומי האיזון.
(6) לגבי כל אחד מהמצבים הללו יש לקרוא בעיון את מה שהוסכם או מה שהוחלט או מה שנקבע או מה שנפס

כפי שקבע בית המשפט העליון -

"ההכרעה המוקדמת בבקשה לסילוק על הסף מהווה אינטרס של בעלי הדין והמערכת השיפוטית
כולה, ולכן דרך כלל ראוי שתיעשה כבר בשלב קדם המשפט [...].
ברם, אין משמעות הדבר שהערכאה הדיונית
מחויבת בכל מקרה להחליט בבקשה מקדמית שכזו כבר בשלב קדם המשפט, ושיקולי יעילות יכולים
לעיתים להביא לדחיית מועד ההכרעה בבקשה: יש ודיון בבקשה כאמור מחייב בירור עובדתי,
שאין להכריע בו בשלב קדם המשפט."
[רע"א (עליון) 5270/08 סונול ישראל בע"מ ואח'  נ'  


סאפד דיבלופנטס לימטיד ואח']

החלטת בית המשפט לא חלה על מי שלא היה צד להליך המשפטי שלגביו הוארך מועד תחילת ההתיישנות, מה גם שמדבריך ההסכמה של הרשות לדחיית מועד ההתיישנות מתייחסת רק לגבי התביעה הקונקרטית הזו.

לכן, מומלץ שתעלה שאלת זו בפני המומחים ב-

בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט נקבע שניתן לפסול שופט אם קיים חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט
הפירוש של המילים "משוא פנים" בפסקי הדין השונים הוא שהשופט "נעול" על תוצאת המשפט הסופית ולא משנה מה יטענו בעלי הדין במהלך המשפט.
חוץ מפסילה על פי "משוא פנים" - קבע בית המשפט העליון חריג מיוחד שעל פיו ניתן גם כן לפסול שופט, והוא קרוי - מראית פני הצדק
ההסבר על נושא פסילת שופט בשל מראית פני הצדק - ראי סעיף 11 בפסק דין ע"א (עליון) 4675/17 אללימון עאיד  נ'  אס. ג'י. אס חברה לבניין ואח' - המצורף למטה בקישור.
ולגבי האישורים הרפואיים -
כדי שאישור רפואי יהיה יעיל בבית המשפט, אין די בכך שהוא יקבע את סוג המחלות מהן סובל אותו אדם, גם אם הן קשות - עליו גם לקבוע מה אותו חולה יכול לעשות ומה לא, וגם, מה הדחיפות שקיימת לגבי אותו חולה.
כאשר את כותבת "אנושיות" את בעצם רוצה להכתיב לבית המשפט את המגבלות שיש לאותו חולה, מבלי שהן נקבעו במפורש באישור הרפואי
ואולי את מצפה שהשופט יגלה "אנושיות" לטובת צד אחד על חשבון הצד השני - בכך שיקבע מגבלות פיזיות לגבי אותו חולה מבלי שהרופא בעצמו קבע אותן במפורש, באישור הרפואי - ובכך יש כמובן בעיה.
אבל, אם לעומת זאת יש באישור הרפואי קביעות ברורות ומפורשות לגבי מה שהחולה יכול ולא יכול לעשות, והשופט מתעלם מהן, ובכך גם לא ניתן יומו בבית המשפט לאותו חולה, הרי שיש צידוק לערער על החלטה כזו - אבל אין צידוק לבקש את פסילת השופט

ולכן, אינו מתאים למסגרת של פורום באינטרנט.





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

פסיקת הוצאות צריכה להיות על בסיס הוצאות ריאליות
שאם לא כן, הן הופכות להיות הוצאות עונשיות
אם מגישים ערעור לבית המשפט העליון על החלטת השופט שלא לפסול עצמו, ניתן לערער באותו מהלך גם על פסיקת ההוצאות שהן חלק בלתי נפרד מההחלטה הדוחה את הפסילה - עליה מערערים.
אם לא מערערים על החלטת השופט הדוחה את בקשת הפסילה - ניתן במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי לערער גם על החיוב בהוצאות המשפט החריגות בהחלטת הביניים.

ראה תקנות

ייפוי כוח מתמשך הוא ייפוי כוח שנכנס לתוקף רק כאשר מי שנתן אותו נכנס למצב של אי כשירות קוגניטיבית. הוא מחליף אפוטרופסות והוא הרבה הרבה יותר גמיש ונוח ממינוי אפוטרופוס, כי האדם עצמו קובע את כל החוקים בשלב בו הוא כשיר, עבור השלב שבו הוא יהיה דמנטי, חסר הכרה או חולה נפש או כל מחלה אחרת שגורמת לאדם להיות חסר כשירות.
רק עורכי דין שעברו הכשרה יכולים לערוך ייפוי כוח כזה. יש רשימה באינטרנט...
בעיני ייפוי הכוח הזה הוא דבר מאוד חשוב לאנשים רבים וחבל שמודעות אליו עדיין נמוכה.

ואם לא - אז ניתן להסדיר זאת בפתח ישיבת בית המשפט בדיון המקדמי.

ואם לשכת עורכי הדין תמצא לנכון, היא יכולה להעמיד אותם לדין משמעתי
כמו כן, ניתן להגיש תביעה משפטית נגד אותו עורך דין על נזק שנגרם ללקוח בשל ייצוג רשלני - אם ניתן להוכיח רשלנות.

ותצרפי את הצילום להודעה שתגישי לבית המשפט בדבר הפסקת הייצוג על ידי אותו עו"ד, תוך ציון העובדה שהסיוע המשפטי דואג למציאת עו"ד מחליף.בהקדם.

כאמור, בתביעה שכנגד לא יכולה לעלות טענת התיישנות על פי סעיף 4 לחוק ההתיישנות אם "נושאן אחד או כשהן נובעות מאותן נסיבות".
באשר לסמכות העניינית שיש לתביעה הראשית לעומת התביעה שכנגד, והצורך למנוע פיצול בין התביעה הראשית לתביעה שכנגד, קבע בית המשפט העליון את הדברים הבאים -

"על כך ש"תביעה שכנגד" היא תביעה המתבררת במסגרת ההליך העיקרי ניתן ללמוד גם מתוך
סעיפים 40(1) ו-51(א)(4) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן
חוק בתי המשפט). הסעיפים הללו מסמיכים את בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום, בהתאמה,
בתנאים מסוימים, לדון בתביעה שכנגד, אף אם לפי טיבה היתה מסורה עקרונית לבית משפט
אחר. כפי שנאמר, "כוונתו השקופה של המחוקק בסעיף-קטן (4) היתה לאפשר לבעלי-דין
להימנע מפיצול הדיון בסכסוך הנטוש ביניהם, כאשר התביעות שיש לכל אחד כלפי יריבו
נוגעות לאותו נושא או לאותן הנסיבות" "
[רע"א 4223/06 פנחס כץ ואח'  נ'  


ציפורה גוטליב]

אבל, כיוון שהשימוש צריך להיות לצורך "הגנה עצמית"

רצוי לברר סוגיה זו בפורום פלילי





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

בדרך כלל, חלוף הזמן לבדו, לא מצדיק ביטול פסק דין
אבל, יתכן שעקב חלוף הזמן יש נסיבות חדשות
אם לא נעשה דבר לביצועו של פסק הדין לאורך שנים רבות, יתכן שבחלוף 25 שנה פסק הדין התיישן על פי הקבוע בחוק ההתיישנות
לגבי מקרים חריגים אחרים כאשר מתקיימים שיקוליי צדק, קבע בית המשפט העליון -

"לבית המשפט סמכות טבועה לבטל פסק דין חלוט בהתקיים נסיבות בהן שיקולי צדק
עדיפים על פני שיקולים דיוניים של מעשה בית דין, בבחינת "משפט חוזר אזרחי"..."
[בג"ץ 7033/12 עו" יהונתן צברי  נ'  בית הדין הארצי לעבודה ואח']

"...בעל דין רשאי להגיש בקשה לתקן רישום בפרוטוקול בתוך עשרה ימים מיום שהומצא
לו הפרוטוקול."

הפטור מאגרה לאישור הסכם גישור אם הוא במסגרת תביעה משפטית, הרי שהוא פטור מאגרה כי הוא חלק מההליך המשפטי
אבל גם אם הצדדים פונים למגשר - חיצוני - ללא תביעה משפטית בבית משפט, ומגיעים להסכם גישור חיצוני, שאותו מאשר המגשר, הרי שגם במקרה - של גישור חיצוני - כזה פניה לבית משפט למתן תוקף של פסק דין פטורה מאגרה
הפניה לבית המשפט לאישור הסכם גישור חיצוני מוגשת בהמרצת פתיחה.