פורום דיני משפחה

שלום,

ככלל, לבני הזוג יש זכות קדימה ברכישת בית המגורים אחד/ת מהשני/ה. לא ברור לי מדברייך, אם אתם מתגרשים בהסכם או בהליכים משפטיים. כמו כן, לא הבנתי את הקשר בין רכישת הבית והמגורים עם הילדים / החשש כי "אמא עזבה את הבית"- מגורי הילדים זה ענייני משמורת/הסדרי שהות ורק אם תמכרו את הבית לצד ג', הילדים לא יישארו בבית הזה בכלל. מכיוון שיש זכות קדימה לאחד מכם, בכל מקרה יכול להיווצר מצב שהילדים יישארו בבית עם מי מכם... 

לעניין ההלוואה: יכול להיות שנחתם מסמך, אשר מסדיר את עניין ההלוואה, בין ההורים לבעל. זה מספיק כדי להוות ראייה כי אכן ההורים רק הלוו את הכסף לבנם ועל כן עליו להשיב (זה עניין שלהם אם לגבות ממנו או לא).

שלו ם אורית,

המקרה שאת מתארת מורכב ולא ניתן להשיב על שאלתך במסגרת הפורום. אני מציעה לך להתייעץ עם עו"ד לדיני משפחה וירושה ולהציג בפניו את כל הנתונים.

בהצלחה

שלום,

אם הכריכה לא כנה ולביה"ד אין סמכות לדון בעניין, הצד השני יכול להגיש התנגדות כי ביה"ד ידון בעניין מחוסר סמכות. על ביה"ד להכריע ואם השאיר בסמכותו ועדיין יש התנגדות, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לביה"ד הרבני הגדול בתוך 10 ימים. 

שלום אלון,

שאלתך קשורה לתחום הפלילי, אנא פנה לפורום הנכון. ייתכן וכוונתך לתביעת נזיקין בגין תלונת שווא ואז יש צורך לבחון את נסיבות המקרה. אכן יש תביעות נזיקין בגין תלונות שווא שמוגשות לבימ"ש לענייני משפחה. 

שלום דודו,

נושא סיוע בשכר דירה אינו קשור ישירות לדיני משפחה אלא לתחום הביטוח הלאומי, נסה לפנות לפורום הנכון.

שלום חיים,

ניתן להגיש בקשה לקבלת שכר בין אפוטרופסות. הסכום, אם נפסק, תלוי במספר פרמטרים שנבחנים ע"י בימ"ש:  היכן מתגורר האדם בגינו מונה האפוטרופוס, באיזה עניין מונה האפוטרופוס (רכוש, אישי/גוף) והאם האפוטרופוס נקט למען האדם בפעולות שונות, כגון פעולה במקרקעין. לגבי הסכומים-  ראה: תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים), התשמ״ט–1988. התשלום מבוצע מנכסי האדם בגינו מונה האפוטרופוס.

שלום אבי,

בימ"ש צריך לבחון את שאלת ניגוד העניינים במצב כזה, מכיוון שלאפוטרופוס אסור לקבל תשלום מגורם שלישי עבור תפקודו כאפוטרופוס. ראה סעיף 67ד. בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962. בכל מקרה, אפוטרופוס חייב לנהל חשבון אפוטרופסות מפוקח ונפרד עבור האדם בגינו ניתן המינוי, כך שלא ניתן לערבב כספים בכספי האדם בגינו מונה.

שלום אורית,

לאחר מתן צו, ניתן להגיש בקשה לתיקון הצו. כמובן שתינתן לך הזכות להגיב לבקשה. ייתכן והתיק יעבור לבימ"ש לענייני משפחה על מנת לבחון את העניין. אם מכרת את הדירה ויתברר כי האישה גם היא יורשת, ככל הנראה תצטרכי להשיב לה את השווי המגיע לה (מכיוון שאם יורש השתמש בכספי עיזבון והם מגיעים גם ליורשים אחרים, הוא צריך להשיב להם את אשר מגיע להם מהעיזבון). אני מדגישה כי בתשובתי לא דנתי בזכות האישה לרשת.

שלום דוד,

אין בעיה שבעל ואישה ישמשו כעדים בצוואה, אך לא הייתי לוקחת עדים שהם קרובי משפחה של אחד היורשים, כאשר יכול לעלות ספק שיש למי מהם אינטרס בצוואה.

שלום עופר,

אם ההחלטה של ביהמ"ש לא התייחסה לבקשתך, אתה יכול לפנות בבקשה להבהיר את ההחלטה כי כך וכך... ולא קיבלת תשובה אם אתה רשאי כך וכך.

שלום מאיה,

האב צריך לשלם מזונות לפי הסכם הגירושין/פסה"ד בעניין. אם נקבע כי עליו להעביר אלייך, אז עליו להעביר אלייך, אם נקבע כי עליו להעביר לחשבון הילד - אז עליו להעביר לחשבון הילד. הוא לא יכול להחליט ולפעול כראות עיניו. אם הוא חושב אחרת, עליו לפנות לערכאה שאישרה את הסכם הגירושין/נתנה את פסה"ד. את יכולה לפנות להוצל"פ, לצרף את ההסכם/פסה"ד, את נימוקייך ושהאב יסביר את טענותיו לרשם ההוצל"פ.

עו"ד אורית אוחנה

מנהלת פורום דיני משפחה

ארז 18, הסוללים

054-785-3154

oritohana.law@gmail.com

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

שלום לאה,

בעלך יכול להגיש בקשה למתן צו ירושה, גם אם הפטירה הייתה לפני שנים. בין היתר, יש לצרף תעודת פטירה של המנוח. ניתן להיעזר בעו"ד לדיני משפחה. שימי לב כי הכסף בקופת הגמל ילך למוטב, כי מוטב גובר על יורש כדין/בצוואה, כלומר אם בעלך אינו המוטב בקופת הגמל, ייתכן ויהיה קושי לקבל את הכספים על אף צו הירושה.

שלום יצחק,

על בנך לפתוח במיידית הליך יישוב סכסוך ביחידת הסיוע של ביה"ד הרבני או ביהמ"ש לענייני משפחה, שלהם סמכות מקומית לפי מקום מגוריהם האחרון המשותף. במקביל, עד אשר תיערך הפגישה הראשונה, אם נמנע מבנך לראות את הילדים, עליו להגיש בקשה לסעד דחוף לפי תקנה 12 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ו-2016, לעניין הבטחת קשר של קטין עם האב, במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה (ביחידת הסיוע) תגרום נזק של ממש לאב או לילדים.

שלום מיכל,

זאת שאלה של פרשנות הסכם הגירושין/פסה"ד בעניין. יש הסכמים שמפרטים מה נכלל בהוצאות מיוחדות ויש שלא. השאלה שתישאל היא אם ההוצאה החריגה נחוצה. נסי לשוחח עם הגרוש ולקבל את הסכמתו, במידה שיסרב את יכולה לפנות לביה"ד שאישר את ההסכם על מנת שייתן הכרעה בעניין או לנסות להגיש הוצל"פ והרשם יחליט עפ"י ההסכם/פסה"ד.

שלום ליאור,

מזונות ילדים לפי פס"ד או הסכם חייבים להיות משולמים עבור הילדים. לגבי תוספת התלויים מהמל"ל: אם שני ההורים שהתגרשו זכאים לקצבת נכות, התוספת תשולם להורה שהילדים בחזקתו. אם הנסיבות השתנו מהותית ומשפיעים על יכולתך לשלם, אתה יכול להגיש תביעה להפחתת מזונות. אני ממליצה לך להתייעץ עם עו"ד לדיני משפחה.

שלום רונית,

הערת אזהרה אינה נרשמת בצוואה אלא בטאבו בעקבות הוראות בצוואה או בצו קיום צוואה. אנא פני לפורום דיני ירושה שם תזכי למענה מפורט.

שלום דנה,

אם נקבעו בהסכם 40% אז האישה צריכה לבצע את הרישום בקרן של האיש. האיש יכול ללכת לאקטואר פרטי, על חשבונו, בשביל להבין מה הסכום שיהיה עליו לשלם, זה לא נוגד את זכותה של האישה לרישום הזכאות לגמלה. וכן, הגמלה תשולם לה גם לאחר שתינשא או תהיה ידועה בציבור.

שלום,

תביעת כתובה היא תביעה רלוונטית לחלוטין וביה"ד הרבני הוא שיכריע אם יש עילה לקבלת סכום הכתובה או לא. נכון שאין "כפל מבצעים" אך במידה שביה"ד יקבע שעל האישה לקבל את סכום הכתובה/סכום כלשהו בגינה, סכום זה יובטח לה כסכום מינימום מהסכום בו תזכה באיזון הזכויות הסוציאליות שלה ושל הבעל. במידה שסכום הכתובה גבוה מהסכום שיגיע לה במסגרת האיזון, יהיה על הבעל לשלם את סכום הכתובה.

שלום גיל,

כעקרון מותר לשופט משפחה לדון בשני תיקים של אותו אדם. אם אתה חושב שיש פה ניגוד עניינים/משוא פנים, אתה יכול להגיש לשופט בקשה מנומקת לפסול את עצמו, אך שים לב שלא מספיקה תחושתך אלא בחינה אובייקטיבית של טענתך.

שלום יעל,

את יכולה לפנות ליחידת הסיוע בה פתחת את התיק ולבקש לסגור אותו או לבקש לדחות את פגישת המהו"ת הראשונה.

שלום מיתר

אם הגרוש משלם את המזונות השוטפים ולא חוב עבר של המזונות, אז עליו לשלם לחשבון, כפי, שככל הנראה, נקבע בהסכם הגירושין/פס"ד. רק החובות נגבים דרך הוצל"פ. עלייך חלה חובת דיווח אם שילם את החובות ואם הוא משלם לך מזונות שוטפים, עלייך לסגור את התיק. במידה שלא יישלם שוב, תגישי נגדו שוב הליך.

שלום אמא,

נחלק את התשובה לשני חלקים, ראשית נתייחס לייפוי כוח מתמשך: ניתן למנות מספר מיופיי כוח שיפעלו ביחד או ביחד ולחוד או מיופה כוח חליפי שייכנס לתפקיד רק אם הראשון אינו יכול. אין צורך להגיד דו"חות לאפוטרופוס הכללי ולמעשה, זה יתרון ביפ"מ. הוא ייכנס לתוקף רק כאשר הממנה אינו מבין בדבר (אינו מתפקד כראוי מבחינה שכלית).

לגבי אפוטרופסות: אפשר להכין מסמך הנחיות מקדימות למי את מעוניינת שייכנס לתפקיד אפוטרופוס במידה שתזדקקי בעתיד.

אם אין כזה או יפ"מ ונזקקים למינוי - יש לעבור בבימ"ש לענייני משפחה וזה הליך מורכב יותר.

שלום ורדינה,

כל אחד מהיורשים של הדירה יכול לתבוע, ככל ומתי שיחפוץ, פירוק שיתוף בדירה על מנת לקבל את חלקו. אם יש בעיה בין היורשים בחלוקה, יש גם אפשרות לפנות לביהמ"ש בתביעה למינוי מנהל עיזבון אשר יטפל בחלוקת הנכס (כמובן ראשית נדרש צו קיום צוואה).

שלום רוני,

יש להפריד בין רכיב המדור לרכיב המזונות. אם המדור נקבע בפשרה אז זהו הסכום. בגין המזונות ניתן להגיש תביעה להגדלת מזונות אם חל שינוי נסיבות מהותי, בלתי צפוי, המצדיק הגדלת מזונות.