פורום בתי משפט

שלום רב, 

כדי לענות לשאלה נכון צריך להבין את המעמד שלך בתיק. ככל שאתה התובע ככלל נטל ההוכחה להוכחת הטענות אשר מבססות את עילת התביעה מוטל עליך. 

כאשר אתה מגיש כתב תביעה אתה מפרט בו את הטענות אשר מקימות לשיטתך את עילת התביעה. 

כאשר הנתבע מגיש כתב הגנה, הוא צריך להכחיש כל טענה שאינה אמת לדעתו ולפרט מדוע אינה אמת. 

המפגש בין הטענה שנכללה בכתב התביעה לבין הניסיון להפריכה שנכלל בכתב ההגנה יוצר נק' מחלוקת בין הצדדים. במסגרת פסק הדין יהיה על השופט על בסיס כתבי הטענות והראיות שהוצגו להכריע בפלוגתאות אלה. 

בהיבט הפרקטי -  ככל שטענת כתובע שהקיר לבן, והצד השני לא הכחיש שהקיר לבן, אינך צריך להוכיח שהקיר לבן.

ואולם אם אתה טענת הקיר לבן, והצד השני הכחיש את הטענה, בית המשפט צריך להכריע בפלוגתא הזו. על בסיס מה? על בסיס הראיות.. וכתובע הנטל להוכיח את הטענה שמבססת את שנטען בכתב התביעה מוטל עליך. 

לו הייתי צריך להוכיח שהקיר לבן, הייתי מצרף לצורך העניין חוות דעת מומחה לצבעים או לקירות לצורך העניין. 

כמובן שכל מקרה לגופו והראיה המתאימה להוכחתו. ויש סוגים שונים של טענות ומקרים שמשנים את נטלי ההוכחה והראיה והופכים אותם. 

חד וחלק כן

הדרך להלחם בכך היא ראיות ועו"ד מקצועי שיודע לנהל את ההליך בצורה מיטבית ולהוציא את האמת לאור

עליך להוסיף לפסיקתא הוצאות משפט בהתאם לתעריף המינמלי המומלץ לייצוג בהליך זה בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס-2000. כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס-2000

ביחס להוצאות משפט, עליך לסכום את הסכומים שנשאת בהם בקשר עם ניהול ההליך ובכלל זאת עלויות של אגרות, צילומים, שליחויות, שכר מומחים וכיוצ"ב. 

שלום רב, 

במהלך חיי ההליך, בית המשפט עשוי לפסוק הוצאות ביחס לכל בקשה שהוגשה במסגרת ההליך. 

לעניין זה נא ראה את הוראות תקנה 53 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018:

בתום הדיון בכל בקשה יפסוק בית המשפט את הוצאות הבקשה ועל מי הן חלות, בלא קשר לתוצאות ההליך העיקרי, זולת אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שלא לחייב בהוצאות כאמור.

כמו כן, לבית המשפט סמכות לפסוק הוצאות בשל עילות נוספות במהלך ההליך כדן במקרה בו טענת חוסר סמכות לא עלתה במועד (ת' 29), אי התייצבות לפגישת מהו"ת (ת' 37(י)), כאשר צד לא מילה אחר הוראות פרק מסויים בתקנות ביחס לדיון מקדמי או הליכי גילוי ועיון (ראה למשל ת' 38 ו-60) ובמקרים נוספים. 

בסיומו של ההליך במסגרת פסק הדין גם נקבעות הוצאות. 

הביטוי בו השתמשת החזר הוצאות הוא מטעה. אין החזר של ההוצאות אלא יש הוצאות כפי שבית המשפט מוצא לנכון לפסוק. 

התשובה מצויה בתקנון הבית המשותף ויש לפעול בהתאם למפורט בו. 

לשאלות המשך נא לפנות לפורום דיני מקרקעין

בהתאם להוראות תקנה 67(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, לבית המשפט יש שיקול דעת מאוד נרחב כיצב לפעול, והוא רשאי, אך לא חייב, להורות שאותם עדים שלא הוגש תצהיר מטעמם לא יורשו להעיד אלא אם התרשם שאי הגשת התצהיר נבעה מנסיבות מוצדקות. 

מניסוח השאלה אני מתרשם שהצד השני לא הגיש תצהירים כלל. בהיבט הפרקטי, אם הצד שלא הגיש תצהירי עדות הוא התובע, שהרי הוא לא יוכל להוכיח את תביעתו. בנסיבות אלה הייתי מבקש מבית המשפט למחוק את התביעה. 

בתי משפט ממש לא ממהרים למחוק תביעה, אבל בסופו של דבר גם סבלנותם פוקעת (והיא הרבה יותר ארוכה מסבלנותך). סביר מאוד שהשופט שיושב בדין לא ימהר לתת סעד אבל כן ידרוש תגובה מהצד השני מה שאו יחייה את ההליך או יקדם אותך למחיקה. 

בהצלחה

זאת, בהתאם להוראות סעיף 25ט (ב)(2) לחוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971

יצויין כי ניתן באופן חוקי לחייב שוכר לערוך ביטוח נזקי צד ג' ותחולה. 

שלום רב, 

התשובה מצויה בהסכם השכירות עליו חתמת. 

ככל שלא נקבעו בו הוראות לעניין זה לא ניתן לחייב אותך לא להשאיר מפתח ולא להראות את הדירה. ככל שכן נקבעו הוראות לעניין זה ואתה לא תבצע אותם אתה תמצא בהפרה של ההסכם. עניין שעשויות להיות לו השלכות קשות כגון הודעה מצד המשכיר על ביטול ההסכם כתוצאה מהפרתו ודרישהמיידית לפינוי המושכר. 

מאידך, כדי לזכור שיש חוזים שבהם יש גם אפשרות להודיע על קיצור תקופת השכירות. רוצה לומר יכול להיות שאתה רשאי לסרב להראות את הדירה ואולם ככל שתסרב יהיה למשכיר תמריץ לפנות אותך.

ככלל, מומלץ לנהוג בדרך ארץ ובתום לב.

סירוב בנסיבות סבירות ככל הנראה יתפס כסביר, בעוד סירוב מסיבות קטנוניות עשוי להתפס כביצוע בחוסר תום לב. 

ככל שיש חשש מוצע להתייעץ עם עורך דין. 

שלום רב,

המועד המוקדם יותר. 

בתקווה לימים טובים יותר ולבשורות טובות

שלום רב,

נא להעביר את השאלה לפורום דיני עבודה. 

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות

שלום רב,

לפי השאלה נשמע שיש לך ידע משפטי ולכן אני מציע לבחון טוב טוב את הנתונים לצורך הגשת התביעה הנכונה. עקרונית, לפי נתוני השאלה, אתה טוען שיש שתי עילות חלופיות; האחת הזזת הפחים, השניה (אם לא יזיזו את הפחים) תביעה נזיקית. לכן, התביעה צריכה להיות תביעה אחת עם שתי טענות חלופיות - זה לא המקרה, שוב - על פי נתוני השאלה, לבקשה לפיצול סעדים. 

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות. 

שלום רב,

חוק הטכנאים שעליו אתה מדבר מתייחס לטכנאי שבא לתקן ציוד לא לאיש שירות שבא לאסוף ציוד. 

אם שילמת תשלום עבור שירות ולא ניתן השירות אתה יכול לתבוע החזר עבור השירות. אם נגרם נזק נוסף כתוצאה מההמתנה שלך אתה יכול לדרוש פיצוי עבור הנזק שנגרם. לא מכיר אפשרות לתבוע, במקרה זה, פיצוי ללא הוכחת נזק. 

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות. 

שלום רב,

את מבקשת פה עצה משפטית שלא ניתן לתת אותה מעל דפי הפורום, ולכן אכתוב את דעתי באופן כללי, וזאת מבלי להכיר את הנתונים ואת התיק במלואו, ולכן יש לבחון האם דעתי מתאימה למקרה הנדון. 

לדעתי, ככלל לא מומלץ להפתיע את בימ"ש או בי"ד בבקשות בע"פ במעמד הדיון. 

בתקווה לימים טובים יותר ולבשורות טובות. 

שלום רב,

ניתן לתבוע מזיק בגין נזק שנגרם בתקופת מתן השירות אף לאחר שהסתיים השירות ובכפוף לתקופת ההתיישנות. 

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות. 

נא להבהיר מה השאלה. 

גם לא פירטת לגבי מהי ההחלטה שעליה אתה מבקש לערער?

ייתכן שיותר מתאים לשאול את השאלה בפורום חדלות פרעון. 

יש חובה. 

בית המשפט רשאי לחייב בהוצאות ובמקרים קיצוניים גם לפי פקודת הביזיון. 

לא מומלץ לשחק משחקים כאלה בבית המשפט. 

בית המשפט רשאי להורות על הגשת תצהירים וכתבי טענות. 

ייתכן וניתנה לך הזדמנות למקצה שיפורים. יש לשם לב לא לבצע הרחבת חזית. 

בקשה לביצוע שטר אינה מהווה הליך משפטי היוצר השתק עילה כשלעצמו.  בהוצאה לפועל מתייחסים לשיק באופן היותר דומה לפסק דין מלכתב תביעה.

עם העברת ההתנגדות לבית המשפט, על בית המשפט לדון בשאלה אם תנתן לנתבע החייב רשות להתגונן. ככל שלא נינתה רשות להתגונן חוזרים להוצאה לפועל לגביית החוב, ואין מניעה לאחר מכן (או במקביל) להגיש תביעה על סכום קצוב. 

ככל שכן תנתן רשות להתגונן אז באופן מעשי את כבר מנהלת הליך בבית המשפט, ומבחינה פרקטית כבר יהיה עדיף לבקש לתקן את כתב התביעה באופן שיכלול את הסעדים הנוספים שאת זכאית להם לשיטתך מכח אותה עילת תביעה. 

בקשה לתיקון כתב תביעה מוגשת לפי תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי. 

מבלי לקבוע מסמרות כי איני מכיר את הפרטים המועד הנכון להגשת בקשה כאמור הוא לאחר ובכפוף למתן רשות להתגונן ככל שתנתן ובמסגרת סעיף 20(ו) לתקנות סדר הדין האזרחי. יש להגיש בקשה מפורטת המסבירה את הסיבה שבגינה מבוקש תיקון כתב התביעה. עקרונית ניתן גם לבקש פיצול סעדים אם כי בנסיבות המתוארות נראה מורכב נוכח העובדה כי מדובר ב-2 סעדים כספיים הנובעים מאותה עילת תביעה. 

על אף המפורט לעיל ובשם לב להשלכות המשעותיות שעשויות להיות לפעולות שאת עשויה לנקוט בהן, מוצע לגשת לייעוץ פרטני התואם את נסיבות המקרה שלך. בהצלחה

לא ברור, האם הוגשה בקשה למחיקת התביעה על סף בהעדר עילה?

ככל שכן אין בעצם הגשת הבקשה כדי להצביע על פוטנציאל ההצלחה שלה. 

בתי המשפט אינם נוטים לסלק תביעות על הסף אלא במקרים מאוד קיצוניים. העניין נובע מכך שבתי המשפט מכירים בזכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית ומעדיפים לתת לתובע לנסות להוכיח את תביעתו ולא למחוק אותה. 

לעיתים כאשר עילת התביעה / הסעד המבוקש הוא ממש מופרך השופט עשוי להציע לתובע למחוק את התביעה ואז ניתן עקרונית להגיש אותה שנית ללא סעד הביטול, תביעה כספית בלבד לשלום (ככל שסכום התביעה הוא בסמכות שלום). 

מעניין לשמוע מה עילת הביטול שטוען לה הצד שכנגד? הוא המוכר או הקונה?

שלום רב, 

כאשר התנגדות לתביעה על סכום קצוב מועברת לבית המשפט רואים בה כתביעה בסדר דין מקוצר. 

הליך זה בוטל כבר ולא ניתן לפתוח הליך תביעה בסדר דין מקוצר בהגשה של תביעה כזו ישירות לבית המשפט. השריד שנותר מהליך זה הוא המנגנון שהיה קבוע בו, בו היה על הנתבע לקבל רשות להתגונן טרם בית המשפט יתיר לו (ככל שיתיר) לנהל את הגנתו. 

ההוראות הרלוונטיות ביחס להגשת התנגדות לתביעה על סכום קצוב והעברתה לבית המשפט נקבעו בהוראות תקנות 109ח ו-ט לתקנות ההוצאה לפועל. 

בהתאם להוראות תקנה 109ט(ג) רואים בהתנגדות שהוגשה כבקשת רשות להתגונן אשר על פי התיאור התקבלה.

תקנה 20(ו) לתקנות סדר הדין האזרחי שמסדירות את סדרי הדין ביחס לדיונים המתנהלים בבתי המשפט, מורה כי יראו את התביעה על סכום קצוב שהוגשה להוצאה לפועל ככתב התביעה ואת התצהיר שהוגש ביחד עם ההתנגדות ככתב ההגנה. 

מניסוח השאלה אני מעריך שסכום התביעה אינו עולה על סך של 75,000 ש"ח, ובהתאם רואים בה על פי תקנות סדר הדין האזרחי תביעה בדיון מהיר. 

כשמגישים תביעה בדיון מהיר יש לצרף לכתב התביעה "תצהיר בגצי" (ראי הנוסח בטופס 5 בסיפא של תקנות סדר הדין האזרחי). אין מניעה לצרף תצהירים נוספים מטעם עדים נוספים וחשוב לחשוב כבר עכשיו מראש איזה עדים תצטרכי כדי להוכיח את טענותיך כי אין בזה מקצה שיפורים (אלא במקרים חריגים). בנוסף יש לצרף את רשימת המסמכים הדומה במהותה לתצהיר גילוי מסמכים, למעט היותה רשימה ולא תצהיר. 

אין לפי התקנות מקום להגיש כתב תביעה חלופי. אין זה אומר שלא ניתן לבקש לתקן את כתב התביעה ככל שנדרש לתקנו. 

לסיכום:

1.כתב התביעה על סכום קצוב שהוגש להוצאה לפועל הוא שישמש ככתב התביעה בניהול ההליך (אלא אם בית המשפט הורה מפורשות אחרת). 

2.יש לצרף את רשימת המסמכים והעתקיהם. 

3. אין לטעמי מניעה בנסיבות שתיארת לצרף מסמכים נוספים שלא צורפו לכתב התביעה על סכום קצוב שהגשת. יודגש כי מסמכים שלא יצורפו בשלב זה לא יתאפשר צירופם בהמשך (אלא במקרים חריגים) ולכן מומלץ לבחון את טענות ההגנה שבצהיר שליווה את ההתנגדות היטב ולנסות להביא מסמכים אשר מפריכים אותן. 

שימי לב שבתביעה בדיון מהיר אין אפשרות לעשות שימוש בשאלונים ובדרישות לגילוי ועיון במסמכים, וכי הוראת תקנה 79(ב) קובעת שמסמך שלא צורף בשלב בו את מצויה לא יהיה ניתן לעשות בו שימוש במסגרת המשך ההליך. 

בהצלחה.