פורום בתי משפט

כעקרון, לא מומלץ לחתום על ייפוי כוח שלא מתאים לך.

יש הבדל מהותי בין כתב הגנה לבין עיקרי טיעון בערעור
כתב הגנה לא מתאים שיהפוך לעיקרי טיעון בערעור
אסביר לך בקצרה מדוע
כתב הגנה, ביסודו, הוא כתב הכחשות של כתב התביעה (כמובן שאפשר להוסיף לו גם טענות ועובדות).
בערעור כתב התביעה לא קיים. לכן, כתב ההגנה שמופנה כולו נגד כתב התביעה לא יתאים לשמש בערעור בתור עיקרי טיעון נגד כתב הערעור, או נגד עיקרי הטיעון של המערער.
מה שעומד במרכז הליך הערעור זה כתב הערעור, פסק הדין. ובנוסף, גם עיקרי הטיעון של המערער.
עיקרי טיעון (בשונה מכתב הגנה) מכיל הפניות לסעיפי חוק ותקנות, פסקי דין של בתי משפט העוסקים בעניינים דומים (תקדימים משפטיים), וטענות שהן ייחודיות לערעור - לדוגמא - בשלב הערעור בית משפט לא מתערב בגובה פסיקת הוצאות המשפט של הערכאה הראשונה, פרט למקרים חריגים.
בנוסף, עיקרי הטיעון שלך צריכים להתמודד עם טענות המערער בעיקרי הטיעון שלו, שמתייחסים לפסק הדין (ולא לכתב התביעה).
המסקנה היא, שעליך להכין עיקרי טיעון שיתאימו לשלב הערעור.
שיהיה לך בהצלחה.

רצוי שתפנה שאלת לפורום נדל"ן ודיני מקרקעין, כי על פי סעיף 6ב לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973, יש חובה על פי חוק לרשום את הדירה תוך תקופת זמן קצרה ומוגבלת (ראה קישור מצורף)
בפורום מקרקעין יש מומחים לנושא, ואולי תוכל לחסוך לעצמך את הפניה לבית המשפט

החוק היום שונה ממה שהחוק היה לפני 3 שנים.
הסעיף שעל פיו מבקשים להטיל חסיון מסיבות של חשיפת פרטים רפואיים שפרסומם יסב פגיעה בפרטיות, הוא סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט.
הסעיף הזה שונה בשנת 2015, והוסף לו החסיון בשל חשיפת מידע רפואי
לפני 3 שנים התוספת הזו לא היתה קיימת.
היום, ניתן לבקש חסיון לשם מניעת פגיעה בפרטיות של אדם בשל חשיפת מידע רפואי במסגרת ההליך המשפטי.
להלן ציטוט סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט -

"(ד) בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם, לשם מניעת פגיעה בפרטיות של אדם בשל חשיפת מידע רפואי עליו או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות, של אחד מהם."

1. על פי זעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט ניתן לבקש הטלת חסיון על שם בעל הדין אן על התיק כולו בשל חשיפת מידע רפואי
ציטוט :

"(ד) בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם, לשם מניעת פגיעה בפרטיות של אדם בשל חשיפת מידע רפואי עליו או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות, של אחד מהם."

2. רצוי מאוד לבקש זאת בטרם מתן פסק הדין. אין שום סיבה להמתין למתן פסק הדין. הדבר גם לא תלוי בשאלה מי הזוכה במשפט.

אם ניתן כבר פסק הדין, לאחרונה, שיגיש בקשה בהקדם.
בתביעות קטנות לבית המשפט סמכות גמישה יותר מאשר לבית משפט רגיל.

עורך דין אמור לפעול על פי רצונו של הלקוח
לעיתים, עורכי דין מכניסים לייפוי הכוח שהלקוח חותם להם, גם סמכות לפעול בשמו של הלקוח בעניינים של פשרה ויתור והסכמה
לכן, יש לבדוק היטב מה כתוב בייפוי הכוח.
ללא קשר - את רשאית להפסיק מיד את הייצוג של עורך הדין הזה, ולמנות עורך דין חדש, ואם אכן החלטת לעשות כן, תודיעי בכתב לבית המשפט על סיום הייצוג של עורך הדין - על פי הקבוע בתקנה 473 לתקנות סדר הדין האזרחי

"בעל דין רשאי להחליף עורך דינו
473. (א) בעל דין שמייצגו עורך דין רשאי להחליף את עורך דינו בכל תובענה או ענין, או לסלקו, ובלבד שנמסרה הודעה על כך לבית המשפט הדן בהם והומצא העתק ממנה לכל שאר בעלי הדין; כל עוד לא נעשה כן, ייחשב עורך הדין הקודם כעורך דינו של בעל הדין עד לסיומה הסופי של התובענה בערכאה שבה היא נדונה ובכל הערכאות שפורשו ביפוי הכוח שניתן לו.
(ב) בלא חילופין בדרך האמורה, אין עורך הדין רשאי להסתלק מן התובענה אלא ברשות בית המשפט או הרשם שלפניו היא תלויה ועומדת."

שאלת אותה שאלה בפורום פלילי וגם בפורום נזיקין, ולא ציינת שם שמדובר בנושא דחוף
אתה שאלת בעבר כאן אותן שאלות וקיבלת תשובות עליהן.
אתה לא מציין בשאלתך זו שמדובר בהליך פלילי בו הורשעת, ושבעצם כוונתך להגיש בקשה למשפט חוזר פלילי. נושא זה שייך לפורום פלילי בלבד.
קיבלת תשובה בפורום הזה בעבר, שלא ניתן לתבוע בתביעת נזיקין עד שנתן עדות שקר וזאת על בהסתמך על פסיקת בית המשפט העליון.
מאידך, דעתו של מנהל פורום נזיקין, עו"ד גיל קראוס שונה, לדעתו כן ניתן לתבוע בתביעת נזיקין עד על מתן עדות שקר, אם עדותו ניתנה "ממניעים מסוימים" (כטענתו).
עו"ד קראוס הוא עורך דין מכובד, ויש לקחת את דבריו במלוא הרצינות.
גם נושא אפשרות הגשת תלונה במשטרה הוא בתחום מומחיות מנהלי פורום "פלילי".
לא ניתן לתבוע נזיקין במסגרת בית המשפט לתביעות קטנות בעילה של מתן עדות שקר, מה גם שאין בידך פסק דין הקובע שאכן מדובר בעדות שקר.

במקרים מסוימים הדבר אפשרי בהתקיים תנאים מסוימים.
מועד חתימת התצהיר הוא מועד עריכת התצהיר.

מצד אחד העלאת עובדות חדשות בתצהיר עדות יכולה להוות הרחבת חזית אסורה, ואז צריך להתנגד בהקדם להעלאתן
אבל מנגד, לא תמיד ימחק בית המשפט חלקים מתצהיר עדות בשל טענת הרחבת חזית. כדי להבין למה בית המשפט לא ימחק ראה החלטה של בית המשפט העליון בקישור שדנה במקרה שבו בית המשפט השלום מחק חלקים מתצהיר בשל הרחבת חזית, בערעור למחוזי בוטלה המחיקה, ובערעור לעליון לא שונתה החלטת המחוזי

באמצעות הצ'אט - ראה בקישור

לכן אין שום הבדל מהותי.
המרצת פתיחה מאפשרת להשיג את אותה תוצאה בדרך נוחה וקצרה יותר.

ויש הוראה בחוק לשכת עורכי הדין לגבי שכר טרחה התלוי בתוצאות (אחוזים) שאז רשאית הלשכה להפחיתו אם מצאה שהוא מופרז -

"84.  (א) ...
(ב) התנה או קיבל עורך דין שכר טרחה תלוי בתוצאות המשפט במשפט שאינו פלילי, ונראה ללשכה כי השכר מופרז, רשאית היא, על פי בקשת הלקוח, לקבוע את השכר המתאים."

ובאשר לטיפול לשכת עורכי הדין בתלונות לקוחות על שכר טרחה של עורכי דין, ראה בקישור המצורף

וכדאי לשאול גם בפורום דיני נזיקין
באשר לאחריות בתאונת שרשרת, על בית המשפט לקבוע את האחריות הייחסית של כל נהג, בין היתר, על פי שמירת המרחק.
כלומר, לא די בכך שהספקת לעצור לפני הרכב שלפניך אלא יש חשיבות רבה למרחק שהיה אחרי העצירה בין הרכב שלך לרכב הנפגע שלפניך.
כאמור, הפורומים המתאימים שבו נמצאים המומחים לדבר, הם פורום תאונות דרכים ופורום נזיקין.
בהצלחה.

ויפה שעה אחת קודם.

כדאי לשאול את המומחים בנושא אתיקה בפורום עורכי דין צעירים

תלוי באיזה בי משפט מדובר ובאיזה סדר דין
לדוגמא,
בסדר דין מהיר נקבע שיש לתת פסק דין לכל המאוחר תוך 14 יום

כלומר, מועד הגשת סיכומי צד א' נותר 25/10 ללא שינוי

הנושא מורכב, יש לבדוק אם תביעת הרשלנות צריכה להיות נגד שרת המשפטים ו/או ראש לשכת הסיוע המשפטי ו/או עורך הדין
אבל לפני כן, תשאלי בפורום פלילי, האם קבלת שלמונים על ידי עורך דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי הפועל מכוח חוק הסיוע המשפטי,
תשל"ב-1972, מהווה עבירה פלילית, ואם כן כיצד עליך לפעול.

גם אם אין בכוונתך להגיש בקשה לרשות להתגונן (בהנחה שהבנתי אותך נכון), ואת רוצה אך ורק למחוק כותרת, עליך להגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לרשות להתגונן, כי זה מה שקובע את סד הזמנים למתן פסק דין על פי תקנה 206 לתקנות סדר הדין האזרחי.
וראי מה שקובע לעניין זה בית המשפט העליון -

"נתאר לעצמנו שמוגשת תובענה בסדר דין מקוצר. הנתבע אינו מגיש בקשת רשות להתגונן אלא
מגיש בקשה למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר". מהלך כזה אין בו די מבחינת הנתבע. אם
תידחה הבקשה למחיקת כותרת עלול הנתבע למצוא עצמו וידיו על ראשו, שכן לא הגיש במועד
בקשת רשות להתגונן (ראו למשל, ע"א 465/66 גלבר נ' טורנר, פ"ד כ(4) 772). כדי למנוע זאת מלווה הבקשה למחיקת כותרת בבקשה אחרת -
להאריך את המועד להגשת בקשת הרשות להתגונן עד לאחר הכרעה בבקשת המחיקה."
[רע"א (עליון) 10227/06 משה בובליל נ' עו"ד חיים אינדיג ואח']

לדעתי, די בהצגת כתב התביעה, אבל לא יזיק אם תשאלי בפניות הציבור של משרד הפנים בקישור המצורף

אולי כדאי לך לפנות לשרת המשפטים.

כפי שקבע בית המשפט העליון -

"הלכה פסוקה היא שאין לעשות שימוש בהליכי ביזיון בית משפט כדי לגבות במישרין או בעקיפים חיוב כספי"
[בע"מ 4775/08 פלונית נ' פלוני]

בקישור המצורף

קודם כל אני רוצה לציין שאני לא מכיר כלל וכלל את עורכת הדין הנכבדה ****, ואין לי שום קשר איתה.

כמובן שמי שעומד מהצד רואה את הדברים בשונה ממי שהיה שם

במקרים כאלה, הנטיה היא לפתור את הבעיה העיקרית (חתימה על חוזה השכירות) ולא להתרכז בטפל (הבעיות עם עורכת הדין), שיתגמדו בחלוף יומיים שלושה, כי לפעמים האחד משפיע על השני.

אבל אם אכן יש בעיות מהסוג הזה, רצוי לפתור אותן בצורה פחות דרסטית, כמו למשל, לבקש מהמשכיר להצטרף לפגישה עם עורכת הדין שלו, כדי שהוא אישית ידאג לכך שלא יהיו בעיות, לרבות חריגה מסמכות של עורכת הדין שפועלת שלא על פי הוראות המשכיר.



אבל, אם את מתעקשת להגיש תלונה, אני אנחה אותך כיצד עושים זאת.

לצורך הגשת תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין נגד עורך דין, יש להגיש את התלונה בטופס מיוחד המיועד לתלונה כזו.

הנחיות להגשת תלונה (הכוללות את הטופס) מצורפות בקישור

בתלונה את כמובן תפרטי את כל העובדות שהיו, ותצייני שתפקידה של עורכת הדין היה לייצג את שני הצדדים לצורך השגת חוזה שכירות חדש (גם אם שכרה משולם על ידי המשכיר בלבד), ולכן את לא היית צד ג', ולכן על עורכת הדין חלים כל כללי האתיקה שבין לקוח ועורך דין.

הדבר נקבע גם בפסיקת בית המשפט העליון - ציטוט:



"החובה המוטלת על עורך-הדין לפי החוק לפעול לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, מטילה על
עורך-הדין מעמסה קשה למדי שעה שהוא מתיימר לשרת שני לקוחות בעלי אינטרסים מנוגדים.
אבל אין בהסכמתו לשרתם בעת ובעונה אחת כדי לפטור אותו מחובה אלמנטרית זו, ועליו
לשאת בתוצאות המשמעתיות והאזרחיות הנובעות מהפרת החובה כלפי אחד מהם"

[ע"א 6645/00 שלמה ערד, עו"ד נ' ז'אק אבן]



ואני מאחל לך בהצלחה.

לבורר אין סמכות לתת סעדים זמניים לתקופת הבוררות, והסמכות לכך מסורה בידי בית המשפט, על פי הקבוע בסעיף 16(א)(5) לחוק הבוררות
יש הטוענים שעל פי סעיף 16(ד) לחוק הבוררות רשאים הצדדים להסכים בהסכם הבוררות שלבורר כן תהיה סמכות לתת סעדים זמניים, אבל הדבר לא חד משמעית, בין היתר כי לבית המשפט אין סמכות "לאשר" סעד זמני, כי אינו פסק בוררות, ולכן אינו יכול לתת לסעד הזמני תוקף של פסק דין.
ראי גם פסק דין מצורף