פורום בתי משפט

השאלה מה יועילו לך המסמכים הללו בהליך המשפטי ?
אם הוא מטופל פסיכיאטרית, זה יכול דווקא לסייע לאותו מטופל בהליך משפטי.

כמו למשל, באיזה בית משפט מדובר ?
וגם, באיזה סדר דין ?
האם התביעה היא ביחד ולחוד ?
עקרונית - אי הגשת תצהיר עדות מטעם נתבע משמעה שהנתבע הזה אינו חולק על התשתית העובדתית שבתצהיר עדות התובע
משמעות תצהיר עדות של נתבע אחר, שכן הגיש תצהיר, על נתבע שלא הגיש, תלויה בכתב התביעה
אם כתב התביעה מייחס עובדות מסויימות, שונות וייחודיות לכל נתבע בנפרד, יכול להיות שלא תהיה השפעה רבה לגבי נתבע שלא הגיש תצהיר עדות
מאידך, אם התביעה היא בייחד ולחוד לגבי כלל הנתבעים, אז יתכן שכן תהיה השפעה.

אם כן, ניתן לבקש פסק דין על מלוא הסעד נגד מי שלא הגיש כתב הגנה
אך עדיין יוכל הנתבע הנ"ל להגיש כתב הגנה עד לקיום הדיון בבקשה.
לא ניתן לבקש מבית המשפט שיאסור על קבלת כתב הגנה מעבר למועד שנקבע, כי יש פסיקה ברורה של בית המשפט העליון כיצד נוהגים במקרים כאלה.

ולכן, אין שום מחירון.
אין מנוס מיצירת קשר עם מספר עורכי דין ובירור ישיר איתם לגבי נושא שכר הטרחה, וזאת גם בהתחשב בנושא שבו אמור אותו עורך דים לטפל.
אם נדרש מפגש עם אותו עורך דין לצורך בירור פרטי הנושא, מומלץ לקבוע מראש עם אותו עורך דין האם עבור הפגישה המקדמית הזו אותו עורך דין דורש תשלום.

ראשית - לא ברור לצורך מה את (או אתם) זקוקה לסיוע המשפטי
להבהרה - הסיוע המשפטי פועל מכוח חוק הסיוע המשפטי,
תשל"ב-1972 - וגם - מכוח תקנות הסיוע המשפטי,
תשל"ג-1973

על פי סעיף 5 לחוק הנ"ל ניתן לערער לבית המשפט המחוזי על החלטת הלשכה לסיוע
כמו כן, תקנה מס' 14 לתקנות הללו קובעת -

"14. (א) המערער על החלטות ראש הלשכה האמורות בסעיף 5
לחוק, יגיש בקשה בכתב לבית המשפט תוך שלושים יום מיום שנשלחה או נמסרה לו הודעה על
ההחלטה, נשוא הערעור, ויצרף לבקשתו העתק של ההחלטה.
(ב) בית המשפט שלערעור אינו חייב לנהוג לפי תקנות סדר-הדין האזרחי,
תשכ"ג-1963."

הייצוג מטעם הלשכה לסיוע הוא עקרונית ללא תשלום, פרט לתשלום אגרה בסך 36 ש"ח.
ישנם גם גופים אחרים שנותנים סיוע משפטי, ראי בקישור המצורף

לכן, צריך לעיין היטב בהחלטות, מה קויים ומה לא, והאם יש נסיבות שמתאימות לדיון מחודש בבג"ץ.
לא ניתן להמליץ על פעולה כלשהי בתיק מסויים מבלי להכיר את כל ההחלטות והדרישות שקבע הבג"ץ.
מדבריך, יש לך ייצוג משפטי על ידי עורך דין, מומלץ לשאול אותו כמי שמכיר את שלל ההחלטות, מה ראוי לעשות במצב הזה.

לכן, מומלץ לפנות לגזברות בית המשפט כדי לקבל תשובה מוסמכת.

על אישור פסק בורר חל עקרון השיהוי
וכך קבע בית המשפט העליון -

"בקשה לאישור פסק בוררות כפופה לכללי השיהוי, בדומה לכל תובענה המוגשת לערכאות וכי
חייב יהיה רשאי להעלות טענת שיהוי כנגד בקשה לאישור פסק בורר המוגשת לאחר חלוף זמן
רב..."
[



רע"א (עליון) 9060/04 


טפת נבו  נ'  אליעזר כאשי ואח/]

טענת שיהוי היא כמו טענת התיישנות

כל מילה בסלע! בהזדמנות זו תודה גדולה למשפטן א-ה כל הכבוד

בעניין זה קבע הבג"ץ את הכלל הבא -

"כידוע, בית משפט זה לא יידרש לטענות אשר הוכרעו בפסק דין סופי, ובעלי הדין אינם
רשאים להמשיך וליזום התדיינויות נוספות באותו עניין. כלל זה, שהורתו בעיקרון סופיות
הדיון, יפה גם לעניין עתירות המוגשות לבית משפט זה, וסטייה ממנו תיעשה במקרים
חריגים – למשל, בהתקיים שינוי נסיבות מהותי או אם נחשפו עובדות חדשות, שלא היו
ידועות, ולא ניתן היה לדעת על אודותיהן בהליך הראשון – המצדיקים בירור מחדש של
הטענות..."
[בג"ץ 926/17 רות מכנס ואח'  נ'  שרת המשפטים ואח']

ניתן לברר במרכז מידע ארצי טלפון 077-2703333

נא הפני שאלתך ל-

רצוי להפנות את השאלה ל-

על גוף מנהלי חל חוק חופש המידע, וניתן עוד טרם הגשת העתירה לדרוש גילוי מסמכים
אי גילוי מסמכים יכול כשלעצמו להוות עילה לעתירה מנהלית - לעניין זה ראה עע"ם (עליון) 3300/11 מדינת ישראל - משרד הביטחון  נ' גישה מרכז לשמירה על הזכות לנוע

רק בית המשפט מוסמך לקבוע שהמועד של הדיון נדחה ליום אחר.
לכן, כדי לדחות את מועד הדיון היה צורך להגיש בקשה מוסכמת לבית המשפט לצורך דחיית מועד הדיון ולקבל את אישור בית המשפט.
אתה יכול להגיש לבית המשפט, תוך 30 יום מהיום שהומצאה לך ההחלטה, בקשה+תצהיר  לביטול ההחלטה שניתנה במעמד צד אחד, על פי הקבוע בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי.

תקנה 382 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת -



"382. הוראות חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, יחולו
על ביצוע עיקול זמני לפי סימן זה, ואם זכה התובע בתביעתו, ימשיכו בפעולות לפי אותו
חוק."



מומלץ להפבות שאלתך לפורום הוצאה לפועל





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

לעומת זאת - בתצהיר עדות ראשית יש עובדות שעליהן אתה מצהיר
(מעיד) מידע אישי בלבד, ואתה  מצהיר שהן אמת.
בתצהיר עדות אתה מפרט פרטים עובדתיים שבכתב התביעה טענת אותם באופן
כללי,
לדוגמא, בכתב
התביעה ציינת שנפגשת עם הנתבע 3 פעמים, בתצהיר העדות אתה מפרט לגבי כל פגישה מתי
והיכן התקיימה, ומה קרה בכל פגישה.

בש"א (עליון) 8561/15 אברהם סימון ואח'  נ'  הבנק הבינלאומי ואח'

ראשית - צריך לבדוק אם בית המשפט הורה במפורש על הגשת תצהיר עדות נפרד לכל אחת מהתביעות
שנית - בפסיקה נקבע שהיעדר תצהיר עדות לא מביא אוטומטית להחלטה כלשהי - כיוון שרשאי הצד שלא הגיש תצהיר לבחור בטענה שאין ממש בתביעה (שכנגד) אף אם לא ימסור עדות שתשנה את הבסיס העובדתי, כיוון שאין זכות משפטית לתביעה שכנגד - או - שמי שלא הגיש תצהיר, יוכיח בחקירה הנגדית של מי שכן הגיש תצהיר, שאין בסיס עובדתי של ממש בתצהיר
מנגד, יש למי שכן הגיש תצהיר טענה שלגבי הבסיס העובדתי אין למעשה מחלוקת בין הצדדים

לא ברור מה הסכום שהחליט בית המשפט לעכב
בדרך כלל מצויין הסכום במפורש כולל נושא המע"מ
כמו כן, לא ברור אם בפסק הדין נקבע "סכום" בתוספת מע"מ, או "סכום הכולל מע"מ"

לכן, העבירי נא את שאלתך ל-

יש תביעות בסדר דין רגיל
תביעות בסדר דין מהיר
המרצות פתיחה - שלהן יש הוראות מיוחדות
תביעות בסדר דין מקוצר
וכיוצא באלה, תביעות מסוגים שונים שלכל אחד כללים משלו
אם מדובר בסדר דין רגיל - בדרך כלל עורך דין מייצג את בעל הדין ובעל הדין לא חייב להיות נוכח אישית בבית המשפט, אלא אם כן השופט הורה לו להיות נוכח, או שבעל הדין צריך אישית למסור עדות, שאז הוא אישית מגיע לדיון.
אם לאמא שלך יש עורך דין, הוא רשאי לייצג אותה בסדר דין רגיל, ואם אמא שלך חייבת להגיע אישית, אז את לא יכולה להחליף אותה.
אם  לאמא שלך אין עורך דין, בדרך כלל את לא יכולה להחליף אותה ולבוא במקומה כי היא צריכה אישית להגיע - החריג לכלל הזה הוא במקרים מיוחדים כאשר בית המשפט ממנה אותך בתור אפוטרופוס לדין ואז את כן יכולה להחליף אותה.
ייפוי כוח לבדו לא יכול לפתור את הבעיה.

תצהיר עדות ראשית חייב להיות מידיעה אישית, ולא על מה שמישהו סיפר לך
בנוסף לתצהיר העדות הראשית שלך - תגיש גם תצהיר עדות ראשית של אחותך, על מה שהיא יודעת מידיעתה האישית.
בתצהיר העדות הראשית כותבים שכל מה שכלול בתצהיר העדות הוא מידיעה אישית.