שלום רב לכל הגולשים וברוכים הבאים לפורום דיני נזיקין. במסגרת פורום דיני נזיקין ייעשה מאמץ להשיב לשאלות בנושאי: תחשיב נזק, תביעת נזיקין, סוגיות הקשורות בכל סוגי התאונות מחיי היום יום, בין אם מדובר בנזק לרכוש ובין אם נזק לגוף. החל בשאלה האם ישנו מזיק שאותו ניתן לתבוע, האם ישנו ביטוח אחריות שממנו ניתן לקבל פיצויי ועוד. אנו תקווה כי פניותיכן לפורום תקבלנה מענה מיידי וראשוני לשאלותיכם, ותקבלו מידע בעל ערך, שיעשיר אתכם ויסייע לכם לכלכל צעדיכם.
שלום רב,
כל עוד חלק מהנכויות זמניות כל הקביעה היא זמנית.
לאחר מתן החלטה בוועדה הרפואית, התיק עובר למחלקת נכות מעבודה בכדי ליישם את ההחלטה. אם מדובר בתשלום החודש, בחודש אוקטובר, תשומת ליבך שהביטוח הלאומי סגור בחג ולכן כל התקופה הזו התיק לא מטופל.
אתה יכול לפנות למחלקה (לאחר החג) לבקש לזרז את הטיפול או לבקש מפרעה.
תשלומי הנכות מבוצעים עכל 28 לחודש. בברכה, סימונה מימון, עו"ד מנהלת פורום דיני נזיקין יצחק בן צבי 10, באר שבע טלפון: 08-9109910 ; מייל: simona@sgm-law.co.il
ממליצה לשאול בפורום המתאים- פורום נדל"ן. בברכה, סימונה מימון, עו"ד מנהלת פורום דיני נזיקין יצחק בן צבי 10, באר שבע טלפון: 08-9109910 ; מייל: simona@sgm-law.co.il
צריך ללמוד את מערכת היחסים בין העירייה למתנ"ס, למי שייך המגרש, מי מפעיל ומתי? האם מדובר בהשגת גבול או מותרת כניסה חופשית?
לאחר קבלת כל התשובות - להחליט מי הם המעורבים-המזיקים - ואותם תובעים. בברכה, סימונה מימון, עו"ד מנהלת פורום דיני נזיקין יצחק בן צבי 10, באר שבע טלפון: 08-9109910 ; מייל: simona@sgm-law.co.il
שלום רב!
באיזה שלב של הליך משפטי בתביעת נזקי גוף בד"כ ניתן לשמוע הצעת בית משפט? לפני שמעית ראיות או אחרי? תודה
ערב טוב,
ראשית הצעה יכולה להינתן בכל שלב ואף להתעדכן במסגרת ההליך.
בדרך כלל בתביעות נזקי גוף ההצעה נשמעת אחרי הגשת תחשיבי נזק, כלומר לפני שלב הראיות.
בכבוד רב, גיל קראוס, עו"ד מנהל פורום דיני נזיקין ופורום דיני ביטוח שדרות שאול המלך 8, בית אמות משפט, תל אביב טל': 03-6766602 ; מייל: gil@eghert-kraus.co.il
שלום רב
סליחה אם טעיתי בהגדרת הפורום הרלוונטי, פשוט לא יודע לאיזה פורום דין זה באמת שייך.
אני גר בבלוק בן ארבע קומות, 4 דירות בכל קומה, ליידי יש בלוק זהה, ויש ביוב משותף שיש לו סתימה כבר למעלה משבועיים, התקשרתי לעירייה וביקשתי שיבואו לסיוע בנושא כי כבר מגיעים יתושים, והריח כבר עושה לי בחילה כי זה נמצא בדיוק מתחת לחלון החדר שלי.
נשלח בחור מטעם מי-נע שטען שהוא קיבל קריאה מהעירייה, ואמר לי שעלות פתרון הבעיה היא 350 ש"ח כיוון שזה ביוב פרטי ולא מרכזי של הבלוקים,וזה יחולק בין כל הדיירים בחשבון המים.
אני גר בעפולה.
השאלות שלי הן:
1) מה זה ביוב פרטי של הבלוקים, זה נשמע ש32 דירות נחשב כדירה אחת אצלם.
2) למה כופיים עליי לדאוג לתשתית ציבורית תת קרקעית, זה לא שיש לי אלטרנטיבה אחרת.
3) אני משלם מספיק לחשבון המים והביוב לערייה ולמי-נע, למה לגבות מחיר נוסף על שירות לגיטימי לגמרי.
בברכה וצום קרב ובא קל
מיכאל מקייב
אולי כדאי שתעלה את שאלתך גם בפורום צרכנות באתר.
בגדול, אם מדובר בביוב פרטי של דירה בבניין או של צנרת הבניין עצמו, אז האחריות היא על הגורם הפרטי. אם הבעיה היא בצנרת ביוב של העירייה עצמה, אז האחריות היא על העירייה.
אם יש מחלוקת אולי כדאי להביא בעל מקצוע מטעמכם שיבדוק ויקבע מהי הבעיה ומהיכן היא נובעת.
נפגע עבודה מקבל קצבת נכות מעבודה. בגיל 67 הוא יבחר להמשיך לקבל אותה קצבה. האם בביהמ"ש מנכים תגמולי מל"ל מהפיצוי עד גיל 67, או גם את תשלומים מעל גיל 67? תודה
צהריים טובים,
נסה להפנות את שאלתך לפורום דיני משפחה באתר.
שאלתכם מתאימה יותר לפורום מקרקעין וכדאי שתשאלו גם שם. בכל מקרה, על פניו, הקבלן מחויב למועד שנכתב בחוזה וכל עוד לא הוציא מסמך רשמי עם תאריך אחר, להערכתי יהיה קושי לנהל נגדו הליכים כלשהם.
דיירת בדירה מושכרת מנקה את שמשת המקלחון.
השמשה מתנפצת.
הדירה והמקלחון בני 3 שנים
מי אמור לשאת בתיקון המקלחון?
(בחוזה אין התייחסות ספציפית לנזק עתידי של המקלחון )
יש סעיף שהשוכר חייב להחזיר הדירה למשכיר כפי שקיבל אותה
אם השבר נגמר בשל רשלנות של השוכר, למשל שנתן מכה לשמשה ולכן התנפצה, אז האחריות היא על השוכר. אם מדובר בנזק שנגרם בשל בלאי טבעי אז האחריות היא על המשכיר.
שלום רב! עקב מגפת סיליקוזיס בישראל קיים תקדים שלפיו היצרנית של חומר רעיל אשמה ב-33% מהנזק, משרד התמ"ת ב-27% והשאר בשיעור של 40% - על המעביד. בזמן האחרון המל"ל הגשה מספר רב של תביעות נגד יצרנית על מנת לקבל החזר תגמולים ששילמו וישלמו לנכים.
האם המל"ל רשאי לקבל החזר במלוא מהיצרנית, או רק לפי אחוז האחריות שהוחלט בתקדים הנ"ל? תודה
אם האחריות הוטלה על כולם ביחד ולחוד אז הוא יכול לחזור על מלוא הנזק. אם נעשתה חלוקה ספציפית אז כעיקרון הוא יכול לחזור עד גובה האחריות שהוטלה, אם כי המל"ל יכול לנהל הליך מחדש ולטעון לחלוקות אחרות לגבי האחריות.
יש לי שכן (ילד בן 13/12) עם חלון ממולי שכל יום שישי/שבת ובימי חופשה מבית ספר יושב עם המחשב שלו פתוח מדבר וצורח בקולי קולות עם חבר שלו שאיתו הוא מדבר דרך המחשב,עד השעות הקטנות של הלילה. ניסיתי לפנות קודם כל בדרכים דיפלומטיות כדי לנסות ולהשיג שקט כמו: לדבר עם ההורים של הילד,וכמו כן גם דיברתי עם וועד הבניין אך ללא הועיל. הצעד הבא שעשיתי הוא הזמנת משטרה מס' פעמים למקום אך ללא הועיל המשטרה,רק העירו לו ואחרי שהם הלכו הוא חזר להרעיש. הגשתי גם תלונה במשטרה אך גם לא עזר.
שאלתי היא: מה עוד ניתן לעשות? בעוד איזה דרכים אני יכולה לפעול שלא פעלתי? חשוב לציין שהרעש שעולה מהחדר שלו כל כך חזק שהוא מפריע לשנתי דבר שמקשה עליי למחרת היום לתפקד ולהיות ערנית.
אשמח לתשובה.
תודה.
מדובר בנושא בעייתי שכן בית המשפט עושה איזון בין הזכות שלך ובין הזכות של השכן לעשות שימוש ראוי בביתו.
אם מדובר במשהו חריג, אפשר לנסות ולהזמין מודד רעש שיקבע כי מדובר ברעש חריג ולאחר מכן להגיש לבית המשפט בקשה לצו מניעה נגד השכן, אם כי כאמור מדובר בהליך לא פשוט.
אם תביעה, כולל הוצאות רפואיות, נבלעת מתגמולי מל"ל, אך להצלת חיים הנפגע הוא זקוק לניתוח יקר שבתשלום. ברור שלנפגע אין זמן לחכות ולצבור את הסכום הנדרש מתגמולי מל"ל - הוא חייב לעבור ניתוח תוך שנה-שנתיים למניעת מותו. האם לפי פסיקה ביהמ"ש רשאי לפסוק לנפגע את הסכום שנדרש לניתוח למרות שתביעה נבלעת מתגמולי מל"ל? תודה
עלויות הניתוח אמורות להיות חלק מחישוב ההוצאות הרפואיות בתיק ואם לאחר שקלול כל ההוצאות והנזקים עדיין התביעה נבלעת בתגמולי הביטוח הלאומי, אז לא ניתן יהיה לקבל סכומים בנפרד.
מרבית המומחים גובים בנפרד עבור חוות הדעת ובנפרד עבור החקירה בבית המשפט.
יש לי שכן שמעשן במרפסת ביתו באופן שכיח מאד. הדבר מפריע לי מאד במיוחד לאור מצבי הגופני ( אחרי ניתוח לב)
ידוע לי שהיה פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב שבו נקבע "כי אדם לא יוכל לעשן במרפסת ביתו בבית משותף, אם הדבר מפריע ומהווה מטרד לשכניו.
הייתי מעוניין לדעת האם התקבל חוק בעניין זה והיכן ניתן למוצאו.
אין חוק ספציפי בעניין.
בית המשפט יבחן כל מקרה לגופו והאם מדובר באמת במשהו קיצוני המהווה מטרד או במשהו שניתן לראות כשימוש סביר בדירה.
עובד נפגע בעבודתו, 100% נכות, כיסא גלגלים. ברצונו לעבור ניתוח שאחריו יהיה בריא לחלוטין. ניתוח די מסוכן עם תמותה יחסית גבוהה. יתכן שמומחה מטעם ביהמ"ש יציין שכן הניתוח יביא להחלמה מלאה, אך מבחינה רפואית עדיף לא להסתכן עם הניתוח. מאידך, קיים עקרון של השבת מצב לקדמותו.
מה קורה בד"כ במקרים אלה כשמבחינה רפואית עדיף שהנפגע יישאר במצבו הקשה ומבחינה עקרון השבת מצב לקדמותו לנפגע ישנה זכות להחלים? מה בד"כ מחליט ביהמ"ש?
תודה
מדובר בשאלה כללית שקשה להשיב עליה מבלי לדעת את מלוא הנתונים, שכן כל מקרה הוא לגופו.
כעיקרון, חובת הקטנת הנזק כוללת רק את מה שסביר והגיוני לדרוש מאדם לבצע מבחינה רפואית ואם זה כרוך בסיכונים אז יכול להיות שלא תהיה שום דרישה מאדם לבצע את הפעולה הרפואית.
שוב, כל מקרה בהתאם למצבו.
עובד נפגע קשות בעבודתו, נכות של 100% לצמיתות. קיים ניתוח שמחזיר את מצבו לתפקוד מלא אך מבצעים אותו בתשלום בלבד.
א. האם ניתן לקבל פיצוי בגין ניתוח ושמציל את חייו הנפגע, במקרה שכל ראשי נזק, כולל הוצאות רפואיות, נבלע בתגמולי מל"ל?
ב. האם ניתן לקבל פיצוי בגין ניתוח זה גם אם הוא רק מחזיר את מצבו הנפגע לתפקוד מלא במקרה שכל ראשי נזק, כולל הוצאות רפואיות, נבלע בתגמולי מל"ל? תודה ?
לא הבנתי מי מעלה את הטענה בדבר הניתוח התובע או הנתבעת?
יש לחשב את הפיצוי כולו לרבות הוספת הוצאות בעבור הניתוח ואז להפחית את תגמולי המל"ל .
בברכה, סימונה מימון, עו"ד מנהלת פורום דיני נזיקין יצחק בן צבי 10, באר שבע טלפון: 08-9109910 ; מייל: simona@sgm-law.co.il
נפגעתי בעבודה, מל"ל קבע לי 100% לצמיתות עקב תאונה. יחד עם זאת, אני מקבל קצבה לפי 75% מהשכר. לפי ראש נזק אחד בלבד - הפסד שכר בעתיד - האם מגיע לי פיצוי במקרה כזה? אם כן, אז איך מחשבים את זה? תודה רבה
בתיק הנזיקין יש לחשב את כלל הנזק ולהפחית עפ"י חוות דעת אקטוארית את ניכוי המל"ל.
ממליצה להפנות את שאלתך לפורום המתאים הפורום הפלילי. בברכה, סימונה מימון, עו"ד מנהלת פורום דיני נזיקין יצחק בן צבי 10, באר שבע טלפון: 08-9109910 ; מייל: simona@sgm-law.co.il
מומחה בית משפט (מהנדס אזרחי העוסק בבניה) הגיש לבית משפט חוות דעתו (בעניין נזקים שנגרמו לדירתי מהדירה שמעליי ובשאלה האם קיימת נזילה לדירתי וכולי) בחוות הדעת הוא רשם כי ציטוט:
"בחוות דעתי הסתמכתי על :
1. עיקרי הטיעונים
2. ........"
שאלתי היא:
המומחה לא רשם ברשימה שלעיל שהועברו לו ע"י התובעת לצורך הכנת חווד תצהירי התובעת ונספחיהם כאשר נספחיהם הם דו"חות בדיקה מ"שחר" חב' הביטוח שהינם חשובים.
1. האם הוא היה מחוייב לרשום בחוות הדעת את רשימת המסמכים שהועברו לו לצורך הכנת חוות הדעת? או שזה תקין שהוא רשם רק רשימה של המסמכים עליהם הסתמך בחוו"ד?
2. האם תצהיר התובעת על נספחיו שהועבר אליו לצורך הכנת חוו"ד , היה צריך להרשם איפה שהוא בחוות הדעת ע"י המומחה וזה לא תקין שלא נרשם?
תודה רבה
בחוות הדעת, המומחה מציין את המסמכים המהותיים שעמדו בפניו והיוו בסיס לחוות דעתו.