שמואל שלום, ככלל, יש להבחין בין מרצה שהוא עובד המוסד לבין מי שאינו עובד אלא פרילנסר. במקרה של עובד ברירת המחדל הוא שמעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת. השאלה מהי יצירה שנוצרה "לצורך עבודתו במהלכה" היא עניין שאפשר לפעמים להתדיין עליו. מאידך אם לא מדובר במרצה שהוא עובד של המוסד אזי ברירת המחדל שונה וההנחה היא שהיוצר הוא הבעלים של זכות היוצרים, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע. שים לב שגם במקרה כזה המזמין (המוסד, במקרה הזה) יכול להוכיח שהייתה הסכמה "במשתמע" שהזכות היא שלו (הדבר נגזר למשל בהשוואה לנוהג במקום או מהתנהלות הצדדים ועל ידי פרמטרים נוספים). כך ביחס לזכות הכלכלית ביצירה (ממנה נגזרות זכויות שונות - למשל הזכות להעתיק את הספר). ביחס לזכות המוסרית (שהיא בין היתר זכותו של היוצר שהיצירה תיקרא על שמו) הרי שהדבר נבחן באופן נפרד וקיימים מצבים שבהם חרף אובדן הזכות הכלכלית ניתן להעלות דרישות שונות מכוח הזכות המוסרית. כל זאת יש לבחון כמובן באופן פרטני ולגזור את ההתנהלות המומלצת. כמובן שהדרך לייצר ודאות לכל הצדדים היא להסדיר עניינים כאלו בחוזה כתוב ומפורש - ומראש.
בברכה,
אפי אהרונוב, עו"ד
מנהל פורום זכויות יוצרים
מגדל בר כוכבא, מתחם העסקים BBBC, רח' בר כוכבא 4, קומה 4, בני ברק
טל':077-9620231; מייל: info@ea-law.co.il
|