שלום רב עו"ד צבי וסליחה מראש על ההודעה/הארוכה, פשוט חשוב לי שהודעה שלי תוצג השתלשלות האירועים בחיי : 1.בצבא הייתי מוכרת כחייל בודד
וזאת עקב ניכור הורי, אחרי הצבא השלמתי עם הורי אך עדיין עקב מריבות משפחתיות שונות חלקן היו קשורות בנטייתי המינית כגיי. 2.באוקטובר 2010 התחלתי לימודי משפטים באוניברסיטה במרכז, למדתי כשנה וסמסטר וב- 2013 עזבתי את הלימודים עקב קשיים כלכלים. במהלך הלימודים, בכדי לתמוך בעצמי עבדתי בתור נער ליווי,עבודה זו לוותה בפגישות אקראיות עם אנשים תמורת סכומי כסף שהלכו לתשלומי דירה, שכר לימוד ולהוצאות יומיומיות. 3.בכדי להקהות את החושים מכל הסיפור התחלתי להשתמש בסם הפיצוציות שנקרא נייס גאי, אז לא הייתי מודעת להשלכות הסם על הגוף והנפש. השימוש בסם עזר לי ונתן מזור כאשר הייתי נפגשת עם לקוחות. לאחר תקופה מסוימת החלטתי שאני רוצה לעשות תיקון עם עצמי להתנקות ולהתחיל מחדש הכל, שוב בסתר בלי שאף אחד ידע מה קורה בחיים שלי ומה הסיבות לשינויים הללו חזרתי ללימודים יצאתי ובמקביל מצאתי עבודה נורמטיבית. עד פברואר 2017 עבדתי שם למרות הערות חוזרות ונשנות על הנראות החיצונית שלי, הנטייה המינית השינוי ועוד. 4.נכון להיום אינני עובדת בצורה סדירה וקבועה מאז מרץ 2017 עקב השינוי המגדרי ומצבי הרפואי. עד פברואר 2017 עבדתי ובמקביל למדתי אך ברגע שהתחלתי את השינוי המגדרי איבדתי את מקום עבודתי וגרוע מכך, גיליתי שאני נשאית HIV. 5. עקב השינוי המגדרי שאותו התחלתי וזאת במסגרת הוועדה לשינוי מגדרי של משרד הבריאות. חלק מהמעסיקים תהו על ניסיון העבר שלי (כגבר) ואני לא יכולתי להציג את ניסיוני במיוחד במקומות עבודה שמרניים עקב חוסר בהמלצות. מן הצד השני היו מעסיקים שקיבלו אותי אך תוך זמן קצר הייתי
מתפטרת עקב הערות עויינות מצד העובדים כל מפחי הנפש הללו גרמו לי להתפטר על רקע הקושי הנפשי. המצב בכללותו גרם לי לחוסר ביטחון, דכאון, הימנעות וקושי בחיפוש מקום עבודה. מאז, הניסיונות למצוא תעסוקה מעוררים אצלי מעת לעת חרדות ודיכאון. 6.בעקבות המצב הנפשי, שהשפיע על המצב התעסוקתי, הוכרתי כנכה ע"י ביטוח לאומי, מאז
מאי 2017 ונקבעה לי נכות רפואית של 50 % על רקע נפשי וזאת ע"פ סעיף 34-ג שהינו : "רמיסיה חלקית עם סימנים קליניים ברורים, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע ,קיימת הפרעה קשה בתפקוד הנפשי והחברתי, ישנה הגבלה קשה של כושר העבודה" 7.לאור נסיבות אלו הבנתי מדוע לא הצלחתי למצוא תעסוקה יציבה ולכן במשך הזמן הזה
נכנסתי לחובות שכרגע עומדים על סף של 120 אלף ₪ למול בנק פועלים. יותר מכך הנני משתקמת מזנות והמצב הכלכלי איננו מאפשר לי לקדם תכנית שיקום במסגרת סל שיקום של משרד הבריאות אשר יוצאת מתוך חוק שיקום נכי נפש בקהילה וכוללת שיקום בתחומי: דיור, והשכלה נתמכת ובנוסף מסגרת סל השיקום דרך הביטוח הלאומי באוריינטציה מרכזית של רכישת מקצוע והשתלבות בתעסוקה. החשש שלי הוא שכרגע אין לי איך לשלם ומצד שני באם אוכרז כפושטת רגל לא אוכל לחזור ללימודים ליצור תכנית שיקום וכך אפול לזנות מכיוון ולא יהיו לי ציקים בכדי לשלם על המעונות, וגם יקחו לי את כל הקיצבה על סך 3,200 ש"ח. כל הסיפור הארוך נתמך בחו"ד של פסיכאטרים, עו"ס ובכלל אנשי טיפול. ברצוני לדעת האם ייתכן והגיוני בכלל שלחייבת צעירה ינתן צו הפטר לאלתר לאור מצב נפשי וסיפור חיים שבעיני הוא מורכב ?
|