|
| בחינת התמחות
בסוף ההתמחות מתחיל המרוץ, צריך ללמוד רק את כל החוק הפרוצדוראלי של מדינת ישראל, כפי שנוכחנו כולנו זו ממש לא בעיה, לדקלם את החוק וכל החקיקה, לזכור הלכות, גם כאלו ששנויות במחלוקת, ורצוי ממש עתיקות או כאלו שטרם פורסמו, ורצוי שנהיה מעודכנים עד חודשיים לפני הבחינה, כי לפי תקנה 18, גם החומר הזה הוא חובה. ותהיתי האם החובה הזו לא חלה על הלשכה, אז איך היא לא מעודכנת שבנוגע למועדים הקבועים בחוק הבוררות סעיף 27 תקסד"א 529 לא חלה, והפגרה לא עוצרת את מניין הימים, כך נאמר ברע"א ע"י כבוד השופט ג'ובראן.
ויפים לעניין זה דבריה של כבוד השופטת (בדימוס) דורנר דליה, בבג"צ "אמיר":
"בחינת ההתמחות דורשת מן הנבחנים להעמיס על זיכרונם חומר רב היקף, שחלק ניכר מתוכו טכני, שבחיי המעשה גם עורכי-דין מנוסים דולים אותו מן הכתובים. מתכונת זו מחייבת הגדרה ברורה של נושאי הבחינה ומתן פירוש דווקני לנושאים שהגדרתם עמומה."
ובמשך כמעט חצי שנה אני עוצרת את החיים, שכחתי שיש לי ילדים ובעל, חברים ומשפחה. תחילה בנימוס סירבתי למפגשים, לקפה נשים של שישי בבוקר, ואחר כך פשוט התאיינתי. והאמינו לי שלמדתי כל יום 10 עד 12 שעות, כולל סוף השבוע וחגים.
ביצעתי את כל המטלות כולן, הגעתם לכל יום מרוכז, פתרתי את כל מבחני הלשכה ולא שכחתי לבדוק את ההסבר לכל שאלה, שיננתי מועדים מיוחדים בבהמ"ש מנהלי, זכרתי את 3 בעלי התפקידים במרשם, אפילו ידעתי להבחין בין סמכויותיו השיפוטיות של המפקח ואלו המנהליות, ואף דקלמתי הסמכויות המקבילות, זכרתי גם ההבחנה בין סמכויותיו השיפוטיות של ראש ההוצל"פ וזכרתי ההבחנה, בין ראש הוצל"פ שהוא "סתם" רשם לראש הוצל"פ שהוא שופט.
ולאור דברים אלו, אולי ראוי כי השלכה תשוב ותקרא את שנאמר בבג"צ לוי (6250/05 איציק לוי נ' לשכת עורכי הדין)
"נראה, כי לא יכולה להיות מחלוקת, כי תחילתה של הבחינה נועדה לבחון ידע בסיסי של הנבחן, הנדרש כתנאי סף להשתלבותו אל שורות עורכי הדין ולקראת נטילת אחריות בטיפול בעניינם של לקוחות, המפקידים את גורלם בידיו. ידע בסיסי זה מחייב ידיעה והבנה במושכלות יסוד של המשפט. באלה ראוי כי הבחינה תתמקד ואלה גם מצויים בתחום הציפייה הסבירה של ציבור הנבחנים."
דקלמתי הרכבים בבית דין לעבודה, למדתי עדכונים לגבי הלכת "יששכרוב", תיקון לחוק בנוגע: ל"הועדות חזותית", יומיים לפני עוד קראתי עדכון פסיקה: "הלכת קובן". אבל כשפרופסור מכובד מחליט לצטט "הלכה" מתוך ספרו של המלומד קדמי, ורצוי רק את חלקה, כדי שחלילה לא אזכר בה, אני מתחילה לתהות מה המטרה..., או כשנשאלתי לאן יפנה "מרשך" ולא ברור לי מהו "מרשך" – נציבות הבית המשותף, המשכיר, הועד? כי בהתאם לכך התשובה משתנה. אני מנסה לאתר מה הנושא ומה הנשוא בשאלה, ומה בעצם הלשכה רוצה. והגדיל לעשות אחד הכותבים המלומדים ושאל "איזה מבין האפשרויות הבאות מבטא נכונה את המצב המשפטי בשאלה? וצר לי עד מאוד כי לא יכולתי להבין איזה מצב מתואר בשאלה בה מדובר על משפט פלילי בו יש כתבי טענות ומזכירות בהמ"ש שולחת הודעה לצדדים בדבר הכרעת דין רק על יסוד טיעונים בכתב וראיות, וצר לי כי אינני יצירתית כמו כותב השאלה, וממצחי כבר זולגים עגלי זיעה יש לי רק 2 דקות לשאלה, מבזבזת זמן יקר בפרשנות המנסח ומביטה נכוחה, האם זו המטרה.
ואמרו חכמים הרבה לפניי:
בית המשפט העליון (מפי כב' השופט א' רובינשטיין) בפרשת לוי (בפסקה ג(2)):
"שאלות איזוטריות שלעתים אין התשובה עליהן ברורה דיה, או קשות באופן בולט כך שמתי מעט יוכלו להשיב עליהן, עלולות להחטיא את המטרה גם אם מצויות הן בגדר הסמכות".
והאמינו לי, אני חפצה בלשכה ראויה, בעלת כבוד למקצוע, בעלת יוקרה, אך לא בעלת יוהרה, לא בטוח שהייתי בוחרת להצטלם עם ספר חוקים ביד, ולא בטוח שהייתי יוצאת בהצהרות טרם למדתי את כל הרזים והסודות, ולא בטוח שהייתי רוצה "לצמצם" את כמות עורכי הדין בהתבססי על בחינת "טריוויה" ולא בטוח שהייתי רוצה שבמבחן אמריקאי (שלומדים איך לכתוב אותו ויש לו כללים, תקפות ותוקף בינלאומי), "ימציאו" עבורי חוקים חדשים. לא ברור כיצד ניתן לאפשר יותר מתשובה אחת נכונה...וזו רק נקודה קטנה למחשבה. ולא בטוח שהייתי מאפשרת לנסח שאלות שמבחינה תחבירית פשוט שגויות, ומי שקורא לא יכול שלא לתהות, האם זו יוקרה וכבוד, שעורכי דין, שופטים, מלומדים, מתקשים לנסח משפט בעברית כדין.
אינני מלינה על דרגת הקושי, כי לא חשתי שהמבחן קשה, גם אין לי בעיה שתשאלו על נושאים איזוטרים, וזה בסדר שזה מבחן רב ברירה. אך אנא, למען כבודכם וכבוד הלשכה דאגו כי למבחן יהיו אמות מידה, סטנדרטיזציה הנדרשת בכל מבחן בכל אוניברסיטה, שפה עברית מובנת וברורה, ושאלות שעליהן יש רק תשובה אחת נכונה.
|