פורום דיני מיסים

בר שלום,

שאלת שאלה מצוינת. זו אחת מהשאלות המעניינות בתחום מיסוי מקרקעין.

את מציינת שאחותך מבקשת להעביר לך במתנה דירה שמומנה כולה מכספי ירושה מהוריכם. השאלה היא אם העברה זו תהיה פטורה ממס שבח וממס רכישה?

העברה ללא תמורה (כלומר, מתנה) של נכס מקרקעין בישראל מחייבת בדיקה משפטית ומיסויית מדוקדקת, בעיקר כאשר מדובר בהעברה בין אחים.

מה קובע החוק?

לפי סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין,  ניתן פטור ממס שבח בהעברה ללא תמורה בין "קרובים". ואולם, החל מתיקון החוק ביום 1.8.2013, אחים אינם נחשבים כקרובים המזכים בפטור מלא, אלא אם כן מתקיים תנאי מיוחד: ההעברה בין האחים תזכה לפטור ממס שבח רק אם מדובר ב"זכות שקיבלו מהורה או מהורי הורה, בלא תמורה או בירושה".

כלומר, אם הזכות במקרקעין התקבלה מההורים, פטור ממס שבח יחול גם בהעברה בין אחים.

האם דירה שנרכשה מכספי ירושה מההורים עומדת בתנאי?

נשאלת אפוא השאלה, ומה אם לא הנכס המועבר עצמו התקבל מההורים, אלא נכס אחר, כמו מזומן ששימש לרכישת הנכס המועבר בין האחים במתנה?

לפי החלטת מיסוי 6642/21, וגם לפי רוח הפסיקה שהעניקה פרשנות רחבה להוראות החוק נוכח תכליתו, אם הדירה נרכשה מכספים שהתקבלו מההורים במתנה או בירושה, ניתן לראות בכך "זכות שהתקבלה מההורים" לעניין הפטור.

זאת, גם אם ההורים לא העבירו את הדירה עצמה אלא רק את הכסף למימונה.

למעשה, רשות המיסים הסכימה לכך שהעברה בין אחים תהיה פטורה ממס שבח גם כאשר רק 95% ממימון הדירה הגיע מההורים. אגב, לדעתי גם שיעור נמוך יותר עשוי להספיק – למשל 90% או אף פחות מכך.

שאלה מעניינת: אם ההורים מימנו רק חלק מהדירה?

אמנם זה לא המקרה שמופיע בשאלתך, אבל על מנת להשלים את התמונה אציין כי שאלה מעניינת מתעוררת כשההורים מימנו רק חלק מהדירה.

לדעתי, בהחלט יש בסיס לטענה כי הפטור יחול ביחס לחלק שמומן מהמקור ההורי.

לדוגמה: אם מחצית ממימון הדירה הגיע מכספי ירושה או מתנה מההורים, אז מחצית מהשווי תהיה פטורה ממס שבח בהעברה בין האחים. החלק השני יחויב במס מלא, שכן מקורו אינו מההורים.

לדעתי, זה יישום רצוי להוראות החוק ולפרשנות שהוענקה לו על ידי בתי המשפט (ראי למשל בפרשת ארבטמן ומנדלסון שניתנה לאחרונה). יישום כזה יקדם את תכלית החוק והוא אחוז היטב בלשונו.

עם זאת, זה לא המקרה שנדון בהחלטת המיסוי ולכן יש לנקוט בזהירות הראויה ולהתייעץ בטרם נוקטים כזו עמדה.

ומה לגבי מס רכישה?

לפי תקנה 20 לתקנות מיסוי מקרקעין, העברת דירה בין אחים ללא תמורה תחויב במס רכישה בשיעור של שליש בלבד מהשיעור הרגיל.

אגב, הדבר נכון גם אם מקור הדירה אינו מההורים. כלומר, הטבת מס הרכישה חלה באופן רחב יותר מהפטור ממס שבח.

בהצלחה!

חישוב של שבח במכירת דירה שהתקבלה בירושה או במתנה פטורה מתבצעת לפי עלות הדירה על ידי מי שרכש אותה, כלומר נותן המתנה או המוריש.

במקרה שציינת, חישוב המס יתבצע לפי שווי הדירה ברכישת הדירה על ידי האח הראשון.

אופק שלום,

מסלול פטור ממס מהכנסת שכירות של דירה למגורים ומסלול מס בשיעור 10% הם מסלולים חלופיים.

אם אתה בוחר במסלול של 10% בו אתה יכול לקזז הוצאות שכירות עד גובה השכירות שאתה משלם בפועל או על 7,500 ש"ח כגבוה, אתה צריך לשלם על ההפרש מס בסך 10% ואת זה עושים פעם בשנה- עד 30 יום מתום שנת המס.

אם אין לך תיק פעיל במס הכנסה יפתחו לך תיק מסוג 95 שזה תיק שמקבל רק הכנסות משכירות פעם בשנה. לא תהיה לך חובה להגיש דוחות שנתיים, אלא רק לדווח ולשלם על אותן הכנסות שכירות.

בהצלחה

אורי שלום,

מס יסף נוסף על סכום המס כאשר ההכנסה עולה על הסכום הקבוע בחוק (721,560 ש"ח בשנת 2025). מס היסף לא תלוי בנכסים נוספים אלא בסכום ההכנסה החייבת.

מס היסף כן עלול להיות מושפע מקיום דירה נוספת אם למשל חלקך בדירה עולה על הקבוע בחוק (למעלה מחצי בדירת ירושה) כך שלא תהיה זכאי לפטור ממס על מכירת דירת מגורים וכך סכום המס יהיה גבוה יותר מהסכום הנ"ל כך שתחויב במס יסף.

מכאן שהבעלות יכולה להשפיע על סכום ההכנסה במידה שלא תקבל פטור ואז עלול לחול מס יסף , אולם הבעלות כשלעצמה אינה משפיעה על גובה המס.

איל שלום,

מכיוון שאין בארץ מס עיזבון לא חל מס בעת העברת הנכס בירושה.

לכן כיום בבואך למכור הזכות, יש למסות את רווח ההון החל מהפעם האחרונה שחושב רווח הון בגינה, כלומר את כל עליית הערך ממועד רכישת הזכות על ידי האב.

עוסק פטור במעמ מקבל פטור על הכנסות עד לגובה התקרה, אבל ישנן הכנסות שלא ניתן לקבל אותן כעוסק פטור.

בדרך כלל, הכנסה של בעל מקצוע חופשי, לא יכולה להיחשב הכנסה פטורה אצל עוסק פטור.

דניאלה שלום,

תושבות מס בישראל נקבעת לפי מבחן מרכז החיים הקבוע בפקודת מס הכנסה. אם מרכז החיים שלך בישראל את נחשבת תושבת ישראל. אם מרכז החיים מחוץ לישראל - את נחשבת תושבת חוץ.

לצד מבחן מרכז החיים המכריע, ישנן שתי חזקות ניתנות לסתירה. חזקות אלה נשענות על ספירת ימי שהייה בישראל.

החזקה הראשונה תחזיק את האדם כתושב ישראל אם שהה בישראל בשנת המס הנבחנת, לפחות 183 ימים.

החזקה השניה תחזיק אותו כתושב ישראל אם שהה בישראל בשנת המס הנבחנת 30 יום לפחות, וסך ימי שהייתו בישראל באותה שנה ובשנתיים שקדמו לה לפחות 425 ימים.

אולם כאמור, המבחן המכריע הוא מבחן מרכז החיים. לכן, אם מוכח כי מרכז החיים מחוץ לישראל, האדם ייחשב תושב חוץ למרות שהתקיימה חזקה בשנת המס.

אגב, לפני כמה שבועות פורסם תזכיר חוק שמבקש לשנות מן היסוד את הגדרת תושבות מס בישראל באופן שהתושבות תיקבע על פי חזקות חלוטות שנשענות על ספירת ימי שהייה בישראל. לא ארחיב ביחס להצעה חדשה זו כאן, אבל אני מציע לעקוב ולבחון את ההתפתחויות בנושא.

מקומו של מרכז החיים נקבע באמצעות בחינה נרחבת ומדוקדקת של כלל נסיבות חייך הרלוונטיות (וביניהן, מקום בית הקבע, מקום המגורים שלך ושל בני משפחתך, מקום עיסוקך המרכזי, מקום הנכסים המהותיים שלך, מקום חברותך בארגונים שונים וכיו"ב).

כמובן, לא כאן המקום לבצע בחינה זו. אבל על פניו לפי הנתונים שסיפקת בשאלה, סיכויים טובים שמרכז חייך נותק מישראל, בנקודה מסויימת במרוצת חמש השנים האחרונות.

אם מרכז חייך מחוץ לישראל, מס הכנסה יראה בך תושבת חוץ.

אדגיש: להוציא חריג אחד (אותו אזכיר מייד), אין כל חובה חוקית להודיע למס הכנסה או לקבל ממנו אישור על ניתוק התושבות. הפוזיציה הזו נלקחת לפי הקבוע בדין.

החריג הוא במקרה שבו האדם טוען כי מרכז חייו מחוץ לישראל בשנת מס מסויימת, למרות שהתקיימה בו בשנת המס אחת מחזקות משך השהייה. על פי רוב, מצבים אלה מתרחשים בשנה-שנתיים הראשונות לעזיבה את ישראל.

במקרה כזה, החוק דורש להגיש דיווח מיוחד באמצעות טופס ייחודי (טופס 1348) אשר יצורף לטופס 1301 (דין וחשבון לשנת המס).

בכל מקרה אחר - אין חובה חוקית להגיש טופס זה.

לגבי חשבון ברוקר המניות - ככלל, מבחן מרכז החיים שוקל את כלל הנסיבות הרלוונטיות של האדם ומציב אותן על כף המאזניים: בכף אחת הזיקות והקשרים לישראל, ואילו בכף השניה - הזיקות והקשרים למדינה הזרה. הכף הכבדה יותר תכריע.

מכאן, שלא דרוש כי כל הזיקות לישראל תנותקנה על מנת שאדם ייחשב תושב חוץ. כל עוד "הכף הזרה" כבדה יותר הוא ייחשב תושב חוץ, למרות ששמר על זיקות מסויימות לישראל.

חשבונות השקעה בישראל, ובכללן חשבון ברוקר המניות - או כל זיקה אחרת - רלוונטיות לבחינת מרכז החיים ומשמשות להכרעה יחד עם יתר הפרמטרים הרלוונטיים.

לכן, ייתכן שמרכז חייך יימצא מחוץ לישראל ותיחשבי תושבת חוץ למרות שהותרת חשבון ברוקר בישראל, ולמרות ששילמת באמצעותו מסים בישראל. כל עוד מרכז החיים שלך (על פי התמונה בכללותה) מצוי מחוץ לישראל את תושבת חוץ.

אך מאחר שנטל השכנוע בכל הקשור לתושבות מס בישראל (כמו גם ביחס לרבות מסוגיות המס האחרות) מוטל על הנישום, הייתי מציע לעשות כל מה שניתן על מנת לנתק בישראל את הזיקות אותן ניתן לנתק, מבלי שהדבר יגרום לחסרון כיס לאדם.

העובדה ששמרת על החשבון הזה כתוצאה מקשיים טכניים שלא תלויים בך, ולא מרצונך, עשויה לסייע לך בטענה כי יש להתעלם או לתת משקל מועט לזיקה זו לישראל. עם זאת, כאמור, אני מציע לפעול לנתקה ככל הניתן.

בהצלחה!

רונן שלום,

הפטור מהכנסת שכר הדירה על לתקרה (כיום בגובה 5,654 ש"ח), ניתן מכח חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים), התש"ן-1990.

ההוראה האופרטיבית בחוק קובעת כי "יחיד שהיתה לו בשנת המס הכנסה של דמי שכירות, יהא פטור ממס על הכנסה זו, ובלבד שלא היתה לו הכנסה מהשכרת דירות מגורים בסכום כולל העולה על 5,654 שקלים חדשים [....] לענין זה יראו כהכנסת היחיד גם הכנסה של דמי שכירות של בן זוגו המתגורר עמו או של ילדו עד גיל שמונה עשרה".

המשמעות היא כי הכנסת התא המשפחתי משכ"ד נכללת יחד ואינה מפוצלת בין בני הזוג (כל עוד הם מתתגוררים יחד".

בהצלחה!

רוני שלום,

אני מניח שהבית שברצונך למכור הוא ביתך היחיד (להוציא את חלקי הדירות שירשת).

פטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה יחידה (לפי סעיף 49ב(2)) יינתן (בכפוף לתנאי הפטור כמובן) גם אם בנוסף לדירת המגורים הנמכרת יש בבעלותך חלק בדירה שאינו עולה על שליש, ואם ירשת את אותו חלק - אינו עולה על מחצית (50%).

העמדה הרווחת היא (על פי הפסיקה וזו גם גישת רשות המיסים), כי לא יישלל פטור לדירת מגורים יחידה, גם אם המוכר מחזיק כמה חלקי דירות, כל עוד כל אחד מהם אינו עולה על שליש או מחצית (בהתאם לעניין), וכל עוד הם אינם מצויים באותו בניין.

המחוקק נקט במפורש בשיעורים של שליש ומחצית, כך שאין שיקול דעת בשאלת תחולת חזקת דירת מגורים יחידה על בעלות בחלק גדול מזה שנקבע.

לכן, ככל שירשת 51% מדירה (או כל חלק העולה על מחצית), חלק זה ייחשב דירה נוספת לעניין הפטור.

בהצלחה!

חגי שלום,

ניתן עקרונית לקזז הפסדים הוניים או עסקיים גם כנגד שבח מקרקעין (כלומר רווח שנוצר כתוצאה ממכירת נדל"ן בישראל).

סעיף 28 לפקודה עוסק בקיזוז הפסדים עסקיים. על פיו ניתן לקזז הפסד בעסק או במשלח יד בנגרם בשנה מסויימת, כנגד הכנסה חייבת ממקורות אחרים באותה שנה, לרבות שבח מקרקעין.

סעיף 92 עוסק בקיזוז הפסדים הוניים, ואף הוא קובע, כי סכום הפסד הוני שנגרם בשנה מסויימת ניתן לקיזוז כנג ריווח הון, ולעניין זה שבח מקרקעין ייחשב כריווח הון.

כמובן, על מנת שיוכר הפסד יש לעמוד ביתר תנאי הסעיפים המתירים קיזוז.

רווח מניירות ערך שנוצר בשנה מסויימת ניתן עקרונית לקיזוז גם כנגד הפסד מקביל שנוצר בשנים קודמות ושלא ניתן היה לקזזו בשנים הקודמות (בתנאי הסעיף).

בהצלחה!

חגי שלום,

דמי לידה הם למעשה גמלה שאת מקבלת מכיוון שאינך עובדת בתקופת חופשת הלידה.

זו גמלה שמחליפה את שכרך ולכן הטבות מס שמגיעות לך, כדוגמת הנחת יישובי ספר, יחולו גם על דמי הלידה.

על פי רוב הביטוח הלאומי אינו ער להטבות מס שמגיעות למבוטחות והדרך שלך לקבל את המס שנוכה ביתר היא להגיש דוח שנתי בתום שנת המס בו תפרטי את מלוא הכנסותיך ואת המס שנוכה. בהתאם לכך תקבלי החזר מס, ככל שתהיי זכאית לו .

בהצלחה!

חישוב הפחת בדירה שהושכרה למגורים יהיה 2 אחוזים מסך העלות הכוללת של הדירה, כשהיא צמודה מיום תשלום העלות ועד ליום חישוב הפחת.

אם רכשת את הדירה בשוק החופשי כשהיא בנויה, יהיה קל מאד לחשב את הפחת - מחיר הדירה, ועוד עלויות נלוות כמו מס רכישה ועורך דין ותיווך וכד', והכל כפול 2 אחוז.

אם בנית לבד את הבית, יש לקחת את עלות המגרש / הקרקע, להוסיף עלויות נלוות כמו שרשמתי למעלה, ולהוסיף את כל עלויות הבניה.

אני מבין שקשה לך לאתר את הוצאות הבניה, אבל כדאי להשקיע בזה זמן ומאמצים, כי גם בעתיד כשתמכרי את הבית, יהיה חשוב לך להוכיח את עלויות הבניה על מנת להקטין את מס השבח.

שלום רב,

בעל דירה יחידה שמשכיר אותה למגורים ובמקביל שוכר דירה אחרת למגוריו, יכול להפחית את דמי השכירות שהוא משלם כשוכר (עד לתקרה של 7,500 ₪ לחודש) מתוך דמי השכירות שהוא מקבל כמשכיר, ולשלם מס בשיעור 10% רק על ההפרש. כנגד ההכנסה הצפויה שציינת בסך, 6200 ש"ח לחודש תוכלו לקזז עד 7,500 ש"ח לחודש על אף העובדה שאתם משלמים דמי שכירות בסך 8,000 ש"ח. למעשה במקרה שלכם, לא תנבע חבות במס על הכנסות משכר הדירה ואין חובת דיווח לרשות המיסים

שלום רב,

לצורכי מס רכישה גם דירה שבנייתה טרם נסתיימה אך יש התחייבות של המוכר (במקרה שלך הקבלן) לסיים את בנייתה- נחשבת כדירה לצורך בחינת מספר הדירות שבבעלותך ולכן ברכישת 50% הדירה החדשה יחול מס רכישה בשיעור של 8% מאחר ומדובר בדירה שניה/נוספת כמובן שאתה תשלם מס רכישה בהתאם לתחשיב הבא- 8% על שווי הדירה במלואה ומהסכום שייצא חלקך הוא 50%.

שלום רב,

מאחר שאתה בנו של המוריש והיתה זו דירתו היחידה, תוכל לבקש שלא יראו בדירת הירושה כדירה נוספת, ואז דירת המגורים שבבעלותך שאתה מבקש למכור כעת תיחשב לדירתך היחידה ותוכל לבקש פטור בגינה.

שלום רב,

מדבריך אני מניחה שמדובר בהפרדה רכושית בינך לבין אשתך? האם יש ביניכם הסכם ממון בדבר ההפרדה בנכסים? ככל שאין הסכם ממון ושהתנהלותכם בפועל מעלה כי אתם מקיימים שיתוף בנכסים ובפירות הנכסים בחיי היום יום אזי על אף שהרישום בפועל הוא על כל אחד בנפרד לצורכי מס ניתן לבקש להחיל שיתוף ולקזז רווחים מהפסדים ולראות בהכנסות ובהפסדים -כהפסדיו והכנסותיו של תא משפחתי אחד. עם זאת, אם טענתם לשיתוף לצורכי מס אך בפועל אתם מבקשים לשמור על הפרדה רכושית כך שבסוף היום כל אחד יישאר עם נכסיו הרשומים על שמו- אתם ממצבים את עצמכם בבעיה המישור הקנייני וטענה זו לשיתוף שעלתה בפני רשויות המס עלולה לעמוד בפניכם לרועץ. סוף מעשה במחשבה תחילה

שלום רב,

מאחר ולא כל הנתונים עומדים בפניי אציין, בעת ביצוע תחשיב תאום המס לצורך קבלת אישור לניכוי מס במקור מביא פ"ש בחשבון את כל נתוני ההכנסות מכל המקורות של הנישום בהחלט ייתכן שקיימות הכנסות נוספות שמדווחות למס הכנסה אך לא נלקחו על ידכם בחשבון? ככל שזה לא המצב מוצע לפנות לפ"ש בזמן של קבלת קהל, להצטייד בתלושים או בטופס 106 ולהסביר שנפלה טעות. בכל מקרה חשוב להבין שגם אם נוכה מס במהלך השנה ביתר- תמיד פתוחה בפניכם הדלת להגיש דוח להחזר מס בשנה שלאחר מכן ולבקש החזר מס על המס ששולם ביתר. נכון זו אופציה פחות נוחה מבחינה תזרימית אך המס שנוכה ביתר לא הולך לאיבוד.

שלי שלום,

החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) מגדיר את סוגי ההכנסות לצורך חישוב מענק עבודה.

כך מגדיר החוק שבחישוב מענק העבודה יובאו בחשבון הכנסות עובד (משכורת), הכנסות מעסק או משלח יד וכן דמי לידה, גמלת שמירת היריון ודמי מילואים.

דמי אבטלה אינם נחשבים כהכנסה לצורך מענק עבודה בהתאם לחוק.

זה גם מתכתב עם מטרת החוק, שנועד לתמרץ אנשים לצאת לעבוד.

בהצלחה!

איריס שלום,

על הכנסות משכר דירה למגורים ניתן להתמסות באחת משלוש דרכים:

דרך ראשונה - קבלת פטור מלא כאשר ההכנסות הן עד לגובה התקרה (שעומדת כיום על 5,654 ש"ח לחודש) ופטור הולך ופוחת כאשר ההכנסות משכר דירה גבוהות מסכום הפטור.

חלופה שניה היא תשלום מס בגובה 10% מסכום הכנסות השכירות.

וחלופה שלישית היא תשלום מס שולי מלא.

ככלל, רק בחלופה השלישית ניתן לקזז הוצאות שונות שיש בגין הנכס המושכר כמו חשמל, מים וכו.

עם זאת, מי שבוחר לשלם מס סופי בשיעור של 10% אכן יכול לקזז הוצאות שכירות ששילם עבור מגוריו (ובתנאי שהדירה שמשכיר תהיה דירתו היחידה).

הוצאות השכירות שניתן לקזז הן עד 90,000 בשנה (שהם 7,500 לחודש) או גובה השכירות בפועל, כנמוך מביניהם.

בדוגמא שנתת, אכן אם הכנסות השכירות הן 7,800 ניתן לקזז או 7,500 או את גובה הוצאות השכירות בפועל אם נמוכות מ- 7,500 ולשלם 10% על ההפרש.

בהצלחה!

משה שלום,

ככלל, הדין הישראלי מאפשר לקזז הפסדים (שוטפים או מועברים) כנגד רווחים, על פי כללים שנקבעו בפקודת מס הכנסה.

אחד מהכללים היסודיים בנושא קיזוז ההפסדים הוא כי לא ניתן לקזז הפסדים לאחור. כלומר, הפסד שנוצר בשנת מס מסויימת יוכל להתקזז מול רווח/הכנסה שהופקה באותה שנה, או בשנים שלאחריה.

כלל נוסף מתייחס לתיחום אופי ההכנסה: ככלל, הפסדי הון יקוזזו מול הפסדי הון, והפסדים עסקיים מול הפסדים עסקיים.

כאשר מעורבים בשאלת קיזוז ההפסדים גם מרכיבים בינלאומיים, המחוקק יצר תיחום נוסף (תיחום גיאוגרפי). דהיינו, החוק לא יאפשר (בוודאי שלא בשלב הראשון) לקזז הפסד שנוצר מחוץ לישראל מהכנסה שהופקה בישראל, גם אם שניהם ישאו אותו אופי.

מהשאלה אני מבין כי נגרמו לך הפסדים בשנת 2025. בכפוף לתיחומים שהצגנו לעיל, ולכללים נוספים שמופיעים בסעיפים 28, 29 ו-92 לפקודת מס הכנסה, תוכל לקזז הפסדים אלה מהכנסות או רווחים שוטפים (קרי, שהופקו בשנת 2025), ואם לא ניתן לקזז ההפסד בשנה השוטפת (למשל כי לא היו רווחים או הכנסות) ניתן להעבירו לשנים הבאות ולקזזו מול רווחים או ההכנסות עתידיות.

לא ניתן לקזז הפסד שנוצר בשנת 2025 מול הכנסה או רווח שהופק בשנת 2024.

בהצלחה!

שלום יפית,

אני מבין לגמרי את שאלתך והיא מצטרפת לעשרות שאלות דומות שקבלנו לאחרונה ביחס לתזכיר החוק החדש שמעורר לא מעט שאלות וחששות. אשתדל להתייחס בפירוט.

התשובה הקצרה לשאלתך היא בחיוב. אם ההצעות הכלולות בתזכיר יתקבלו לחקיקה כפי שהן, בהחלט ייתכן כי שהייה בישראל של 75 ימים בשנה מסויימת, בצירוף של תנאים נוספים כפי שאציג להלן, יספקו על מנת להחשיב את האדם כתושב ישראל.

ועתה בהרחבה:

ראשית, מדובר בתזכיר חוק. זהו שלב מוקדם בהליך החקיקה, ועל מנת שהחוק יתקבל ויחייב הוא אמור לעבור את כל שלבי החקיקה. יש עוד זמן למחוקק לחזור בו מהחוק, או לערוך בו שינויים. אני ממליץ לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות בנושא.

מכל מקום, להלן אתייחס להצעה המובאת בתזכיר לפי נוסחו הנוכחי.

תזכיר החוק מציע להוסיף למבחן מרכז החיים פרמטר שישי לחמשת הפרמטרים הקיימים (מקום ביתו הקבוע, מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו, מקום העיסוק הרגיל, מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים, ומקום פעילותו בארגונים שונים).

הפרמטר שנוסף הוא: "מספר ימי השהייה של היחיד בשנת המס ובשנות המס הקודמות והעוקבות לה".

מוצע, שימי השהייה יבואו כעת, רשמית, כפרמטר במבחן מרכז החיים (שמניח על המאזניים סל של פרמטרים רלוונטיים – הן אלה שמופיעים בפקודה במפורש והן כאלה שנוספו בפסיקה).

התזכיר מציע לבטל את חזקות ימי השהייה שנוהגות כיום (חזקת 183 הימים וחזקת 425 הימים) – חזקות שהתאפיינו, כידוע, בהיותן ניתנות לסתירה באמצעות מבחן מרכז החיים.

כמו כן, התזכיר מציע להוסיף 4 חזקות חלוטות בסה"כ – זוג חזקות חלופיות לתושבות בישראל (האחת מתייחסת ליחיד עצמו והשניה גם לבן הזוג), וזוג חזקות חלופיות לתושבות חוץ (האחת מתייחסת ליחיד עצמו והשניה גם לבן הזוג).

בטרם אציג את החזקות אתאר את שני המונחים החדשים שהמחוקק מגדיר לצורך הפעלת החזקות הללו.

המונח הראשון הוא "תקופת שלוש השנים", המוגדר ככל אחת משלוש התקופות הבאות:

·    שנת המס הנבחנת ושתי השנים שקדמו לה.

·    שנת המס הנבחנת, השנה הקודמת והשנה העוקבת.

·    שנת המס הנבחנת ושתי השנים העוקבות לה.

המונח השני הוא "ימי שהייה משוקללים".

המחוקק מאמץ את "שיטת הבצל" האמריקאית - בכל שנת מס אותה בוחנים, לא יסתפקו במניית ימי השהייה באותה שנה (וחלק מיום נחשב ליום). אלא יתוספו ימים גם מהשנתיים הקודמות וגם מהשנתיים העוקבות, אך במשקל נמוך יותר ככל שמתרחקים משנת המס הנבחנת.

כך, כל יום שהייה בישראל (או חלק מיום) בשנה הקודמת או בשנה העוקבת – ייספר כשליש יום (לכן, בשנה הקודמת לשנת המס או בשנה העוקבת, ייתכנו מקסימום 121.67 ימים משוקללים).

כל יום שהייה בישראל (או חלק מיום) בשנה שלפני השנה הקודמת, או בשנה שלאחר השנה העוקבת – ייספר כשישית יום. (לכן, בשנים "הרחוקות" הללו, ייתכנו, בכל אחת, מקסימום 60.834 ימים משוקללים).

שתי חזקות תושב ישראל

התזכיר מציע להוסיף שתי חזקות חלוטות (לא ניתנות לסתירה), אלטרנטיביות, בהתקיים מי מהן, היחיד ייחשב תושב ישראל בשנת מס מסויימת, גם אם מבחן מרכז החיים לא מתקיים בו באותה שנה.

החזקה החלוטה ראשונה לתושב ישראל תלויה בשהיית היחיד עצמו: לפיה, היחיד ייחשב כתושב ישראל גם אם מרכז חייו לא היה בישראל בשנת המס, אם התקיימו שני התנאים הבאים גם יחד:

(1) הוא שהה בישראל בשנת המס 75 ימים לפחות.

(2) לפחות לפי אחת משלוש החלופות לתקופת שלוש השנים, הוא שהה בישראל 183 ימי שהייה משוקללים לפחות.

החזקה החלוטה השניה לתושב ישראל מושפעת מבן הזוג: לפיה, היחיד ייחשב כתושב ישראל גם אם מרכז חייו לא היה בישראל בשנת המס, וזאת אם התקיימו שלושת התנאים הבאים גם יחד:

(1) הוא שהה בישראל בשנת המס 30 ימים לפחות.

(2) לפחות לפי אחת משלוש החלופות לתקופת שלוש השנים הוא שהה בישראל 140 ימי שהייה משוקללים לפחות.

(3) בן זוגו (לרבות ידוע בציבור) הוא תושב ישראל לפי החזקה החלוטה הראשונה.

שתי חזקות תושב חוץ

החלופה הראשונה להגדרה "תושב חוץ" נותרת על כנה – קרי, "מי שאינו תושב ישראל".

החלופה השנייה תמחק, ובמקומה מוצעות שתי חזקות חלוטות (אף הן לא ניתנות לסתירה), אלטרנטיביות. בהתקיים מי מהן, היחיד ייחשב תושב חוץ בשנת מס מסויימת, גם אם מרכז חייו בישראל באותה שנה.

גם כאן, החזקה הראשונה מתייחסת לשהיית היחיד עצמו, ואילו החזקה השניה – לשהיית בן זוגו.

החזקה החלוטה הראשונה לתושבות חוץ התלויה בשהיית היחיד עצמו: לפיה, היחיד ייחשב כתושב חוץ גם אם מרכז חייו היה בישראל בשנת המס, אם התקיימו שני התנאים הבאים גם יחד:

(1) הוא שהה בישראל בשנת המס 74 ימים לכל היותר.

(2) אף לא באחת משלוש החלופות של תקופת שלוש השנים, הוא שהה בישראל יותר מ-110 ימי שהייה משוקללים.

החזקה החלוטה השניה לתושבות חוץ מושפעת מבן הזוג: לפיה, היחיד ייחשב כתושב חוץ גם אם מרכז חייו היה בישראל בשנת המס, אם התקיימו שני התנאים הבאים גם יחד:

(1) הוא ובן זוגו (לרבות ידוע בציבור) שהו בישראל בשנת המס 90 ימים לכל היותר.

(2) אף לא אחד מהם שהה בישראל, לפי אף לא אחת משלוש החלופות לתקופת שלוש השנים, יותר מ-125 ימי שהייה משוקללים.

התזכיר קובע סייגים לגבי שנת התושבות הראשונה ושנת התושבות האחרונה:

אופן פעולתן של החזקות החלוטות הוא "שנתי". החזקות מסיקות כי האדם תושב ישראל או תושב חוץ לגבי השנה הקלנדרית כולה (מינואר ועד דצמבר).

עלולה אפוא להיווצר תקלה ביחס למי שמגיע לישראל לראשונה (תושב חוזר, תושב חוזר ותיק או תושב ישראל לראשונה (עולה חדש)).

אם יגיע אדם כזה לישראל בעיצומה של השנה (מה שמטבע הדברים קורה ברוב מכריע של המקרים), ויקיים את תנאי השהייה שבחזקה, הוא ייחשב תושב ישראל מתחילת השנה, למרות שבחלק זה של השנה היה עדיין תושב חוץ.

משכך, התזכיר מציע לקבוע, שלגבי שנת המס הראשונה שבה היחיד הפך להיות תושב ישראל, הוא ייראה כתושב ישראל רק בחלק משנת המס – החל מהיום הראשון בשנת המס שבו שהה בישראל.

יתרה מכך, ימי "ביקור" בישראל בשנת מס זו ("ביקור" מוגדר כתקופה רצופה של שהייה בישראל של 21 ימים לכל היותר), לא יובאו בחשבון לעניין קביעת היום הראשון בישראל. זאת, כל עוד מתחילת שנת המס ועד לתום הביקור בישראל, היחיד לא שהה בישראל יותר מ-21 ימים בסה"כ.

תקלה מקבילה עלולה להיווצר ביחס לשנת העזיבה את ישראל. אדם יכול "להיתפס" ברשת החזקה, ולהיחשב תושב ישראל בכל השנה כולה, למרות שעזב בעיצומה, ומאז הוא תושב מדינה אחרת.

לכן מציע התזכיר שבשנת המס האחרונה שבה היחיד היה תושב ישראל הוא ייראה כתושב רק בחלק משנת המס – עד היום האחרון שבו שהה בישראל באותה שנה.

גם במקרה זה, ימי "ביקור" בישראל בשנת מס זו (כאמור, "ביקור" מוגדר כתקופה רצופה של שהייה בישראל של 21 ימים לכל היותר) לא יובאו בחשבון לעניין קביעת יומו האחרון בישראל. זאת, כל עוד מתחילת הביקור בישראל ועד סוף שנת המס, היחיד לא שהה בישראל יותר מ-21 ימים בסה"כ.

אסכם ואומר, שלדעתי, התזכיר אינו חף מבעיות ומכשלים. הוא עלול לסתור את אמנות המס הבילטרליות שישראל חתומה עליהן (שידן על העליונה), ומשיג לאחור את ההתקדמות המהותית שנערכה במרוצת העשורים האחרונים בכל הקשור לסוגיית תושבותו של היחיד. ביקורת מסוג זה נשמעת מלא מעט אנשי מיסים ויש לקוות כי היא תפול על אוזן קרויה.

כך או אחת, אני חוזר על המלצתי לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות.

בהצלחה! 

ההטבה שניתנת לנכים ברכישת דירה איננה תלויה במספר הדירות שיש להם ויכולה להינתן גם בדירה שאיננה יחידה.

כדי לקבל את ההטבה עלייך לעמוד במספר תנאים המפורטים בתקנה, ובכלל זה להראות שאת מתגוררת בדירה בפועל.

יש תנאים נוספים.

לכן, לשאלתך, העובדה שאת מחזיקה בבעלותך שתי דירות, לא תפריע לך לקבל את ההטבה במס רכישה לנכה.

כאשר אדם נפטר, רכושו עובר בירושה ליורשיו. הליך זה של העברת הנכסים יכול לקחת זמן, ולרוב רישום הנכסים על שם היורשים לוקחת זמן לא מבוטל לאחר הפטירה.

אולם לצורך מס, רואים את הנכסים כאילו עברו על שם היורשים ביום פטירת המוריש. לכן, כל הרווחים או ההפסדים מאותו נכס שנבעו מיום הפטירה ואילך שייכים ליורש אשר זכאי לנכס.

הדברים הכתובים כאן נכונים לכל נכס, כולל נכסי מקרקעין וכולל נכסים כגון ניירות ערך וכד׳.

בית המשפט עוסק בדרך כלל במתן פיצויים לאדם שנפגע. בפסק הדין מפרט בית המשפט את הנזק שנגרם, ואת הפיצוי שזכאי הנפגע לקבל.

לעניין מס, יש לבחון עבור מה ניתן הפיצוי, ולפי הסיווג הזה יש לחייב במס או לא לחייב.

ישנו עיקרון האומר כי ״דין הפיצוי כדין הפרצה שהוא בא למלא״. כלומר, אם הפיצוי הינו בגין דמי שכירות שלא קיבלת, יראו את הפיצוי כהכנסות דמי שכירות. אם הפיצוי הוא בגין שכר עבודה שנמנע ממך, יש לסווג את הפיצוי כהכנסת עבודה וכך הוא יתמסה. פיצוי בגין עוגמת נפש לא יהיה חייב במס כלל.

לכן, לשאלתך, עליך לקרוא טוב את פסק הדין ולהבין עבור מה נפסק הפיצוי.

שלום מיכל,

אכן, החוק מאפשר שלא לראות כדירה נוספת דירה שהתקבלה בירושה ובלבד שחלקו של המוכר בה אינו עולה על מחצית. אין מגבלה על דירה אחת כזו שהתקבלה בירושה.

להבדיל, אם חלקו של היורש גדול ממחצית, עדיין יכולה שלא להיחשב כדירה נוספת, אך נדרשים תנאים נוספים (קרבת היורש למוריש וכן שהמוריש היה בעלים של דירת מגורים אחת בלבד).

תשומת הלב שאם נישום בוחר לטעון שמחזיק בדירת ירושה פחות ממחצית ולכן מבקש שלא יראו בה כדירה נוספת, בעתיד כשירצה למכור אותה, לא יוכל לבקש עליה פטור של דירת מגורים יחידה.

בהצלחה!