|
| 1. קריאה לחרם על אדם,
כשלעצמה, אינה
עוולה (עילה לתביעה אזרחית)
או עבירה על-פי
החוק, אך אם אין לה צידוק
סביר (האדם שקוראים להחרימו
לא חטא או שהקריאה להחרימו בלתי סבירה
ביחס לחטאו), אפשר,
לדעתי, לראותה:
(א) כעוולת רשלנות
לפי סעיף 35 ו- 36 לפקודת
הנזיקין, שהיא עילה לתביעת
פיצויים (בכפוף להוכחת
נזק) נגד המעוול ומי שהתרשלו
בהשגחה עליו (למשל,
הוריו, מוריו
או מעסיקיהם, אם תוכח
התרשלותם) ולצו מניעה;
(ב) כהטרדה מאיימת
לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, שהיא
עילה לצו מניעה בלבד, ואפשר
להשיגו בהליך פשוט;
(ג) (אם היא נעשית
בטלפון או באינטרנט) כהטרדה
באמצעות מתקן בזק*, שהיא
עבירה, שעונשה עד שלוש שנות
מאסר, לפי סעיף 30 לחוק
התקשורת (בזק ושידורים),
ואפשר להתלונן עליה במשטרה.
2. (א) נימוקי
הקריאה לחרם (למשל:
“הוא שקרן", “הוא
סכסכן") יהוו בדרך כלל
לשון הרע כהגדרתה בסעיף 1 לחוק
איסור לשון הרע, משום
שפרסומם עלול להשפיל את מי שקוראים להחרימו
ולעשותו מטרה לשנאה או ללעג.
(ב) האמירה:
“הוא מוזר ומעצבן ולא משלנו"
מתונה יחסית, וספק
אם תיחשב, כשלעצמה,
כלשון הרע, אך
אפשר שבית משפט יראה בה לשון הרע בהקשרה,
נוכח הקריאה לחרם, שמעצימה
אותה במידה ניכרת (כאילו
נאמר: “הוא כל כך מוזר
ומעצבן, עד שראוי להחרימו").
(ג) פרסום לשון
הרע לאדם אחד לפחות זולת הנפגע הוא עוולה;
ואם נעשה בכוונה לפגוע,
ולשני אנשים לפחות זולת הנפגע,
הוא גם עבירה פלילית שעונשה
עד שנת מאסר, וזו נמנית עם
העבירות שאפשר להגיש בגינה (מלבד
תביעה אזרחית) גם קובלנה
פלילית** (סעיפים 6 - 8
לחוק איסור לשון הרע). אבל:
(ד) אדם לא יתחייב
בעוולה ולא יורשע בעבירה של פרסום לשון
הרע, אם תעמוד לו הגנה
מההגנות שבחוק, למשל:
שהפרסום אמת ויש בו עניין
ציבורי*** (סעיף 14 לחוק
איסור לשון הרע); או שנעשה
בתום לב בנסיבות מוגדרות, למשל,
מתוך חובה חברתית (סעיף
15(2) לחוק), כדי
להגן על עניין אישי כשר של המפרסם או של
מי שהפרסום מופנה אליו (סעיף
15(3)), כביקורת על פעולה שעשה
הנפגע בפומבי (סעיף 15(6))
ועוד. אך כדי
שתתקיים חזקת תום הלב, צריך
שהפרסום יהיה בתחום הסביר, וחזקה
שהפרסום נעשה שלא בתום לב, אם
המפרסם שיקר ביודעין, או
פרסם דברים כוזבים בלי לבדוק אם הם אמת
אם לאו או אם התכוון לפגוע מעבר לסביר
(סעיף 16 לחוק).
3. (א) אפשר להגיש
תביעה אזרחית נגד נער אם מלאו לו שתים-עשרה
שנים (סעיף 9(א)
לפקודת הנזיקין).
(ב) לא ניתן לתבוע
את ההורים במקום הילדים, אך
אפשר, כאמור, לתבוע
אותם בשל התרשלותם שלהם (אם
ניתן להוכיחה), בייחוד אם
דבר החרם הובא לידיעתם, והם
לא פעלו למניעתו.
(ג) בפועל,
קטין, שהוגשה
תביעה נגדו, יתגונן באמצעות
הוריו או אפוטרופסו (תקנה
32 ו- 34 לתקנות
סדר הדין האזרחי, והגדרת
"פסול דין" בתקנה
1).
4. אדם נושא באחריות פלילית
משמלאו שתים-עשרה שנים
(סעיף 34ו
לחוק העונשין), אך קובלנה
פלילית אפשר להגיש נגדו אם מלאו לו
ארבע-עשרה שנים בעת ביצוע
העבירה (סעיף 15 לחוק
הנוער (שפיטה, ענישה
ודרכי טיפול)).
5. רצוי לשמור במחשב צילומי מסך
של הפרסומים הפוגעים ולגבות אותם באמצעי
נוסף, כגון תקליטור או החסן
נייד (דיסק און קי), כדי
שאפשר יהיה להדפיסם בבוא העת.
6. כדי להסיר ספק: אני
מביע כאן את דעתי בלבד, ואין
בדבריי אלה שום עצה או המלצה כיצד לנהוג.
עם זאת, אני מאחל
לך ולבנך הצלחה מכל הלב.
__________
* מתקן בזק אינו בהכרח מתקן
השייך לחברת בזק (כשם
שמכשירי חשמל אינם שייכים בהכרח לחברת
החשמל), שכן "בזק"
מוגדר בסעיף 1 לחוק
התקשורת (בזק ושידורים):
"שידור, העברה
או קליטה של סימנים, אותות,
כתב, צורות
חזותיות, קולות או מידע,
באמצעות תיל, אלחוט,
מערכת אופטית או מערכות
אלקטרומגנטיות אחרות"; ומתקן
בזק: "מתקן או התקן שנועד
מעיקרו למטרות בזק, ולעניין
פרקים ז' ו-ח'
[סעיף 30, החשוב
לענייננו, נמצא בפרק ז',
עב"א] -
מתקן או התקן המשמש או המיועד
לשמש לצורכי בזק והכול לרבות ציוד קצה".
** קובלנה פלילית היא כתב אישום
מיוחד, שרשאי אדם מן השורה
להגיש ישירות לבית המשפט בגין עבירות
מסוימות; זאת בניגוד לכתב
אישום רגיל, שמגישה המדינה
באמצעות הפרקליטות או המשטרה.
*** “עניין ציבורי" משמעו
על-פי הפסיקה: חשיבות
ציבורית, ערך ציבורי,
משהו שזכות הציבור לדעת,
ולא סתם רכילות המעניינת את
הציבור.
|