|
| המדובר הוא בבתי, בת ה- 16 וחצי, לפני כחודש הוזמנו דחוף ליועצת ביה"ס, שם שם נאמר לנו שבתנו נאנסה. ע"י מישהו שהכירה מהרשת. הדבר קרה כשבועיים לפני שהיועצת הודיעה לנו על כך מכייון שהילדה לא היתה מוכנה עד השלב ההוא לידע את ההורים. הענין הוא שבמהלך השבועיים האלה, לא הרגשנו שום שינוי בבית בהתנהגות הילדה, אבל ממש כלום. הילדה לא מוכנה קטגורית להתלונן על כך למשטרה וגם לא מוכנה לדבר איתנו בכלל על הנושא. הילדה נמצאת בטיפול עו"ס של העיריה, אבל אנחנו ההורים נמצאים בחושך מוחלט מכיוון שלא הבת וכמובן לא העו"ס לא מוכנות לדבר עימנו. הילדה ממשיכה להתנהג כרגיל, צוחקת, מדברת עם החברים, עושה את כל הפעולות כרגיל, גם אומרת לי שהיא תהיה בסדר, שלא נדאג.... עקב ההתנהגות של הבת ועקב זאת שאנו מכירים אותה היטב, ומבינים שהיא יכולה לעשות הכל בכדי לקבל את מבוקשה, דהיינו תשומת לב והנחות מהלימודים, אנו חוששים/מקווים שהיא לא דיברה לגמרי אמת לגבי האונס.... גם העו"ס אמרה לנו שיכול להיות שזה אכן לא קרה, אך הילדה בנתה לעצמה מציאות מסוימת והיא מאמינה שאכן הדבר התרחש (היא אמרה שזה יכול להיות, לא שזה אכן מה שקרה). העזרה שאנו צריכים ולא יודעים זה איך להגיע לאמת..... גם אם במקרה והארוע לא קרה, אנו נמשיך לתמוך בה ולחבקה כאילו זה קרה, אך בשבילנו פנימה כהורים נהיה יותר רגועים, ואם זה באמת קרה אזי עד רבה נתמוך בה ללא סייג ומכל הלב. ברצוני להוסיף שגם קרובי משפחה שהיא היתה מוכנה לשתפם בעניין, הביעו את חשדם/תקוותם, שאכן המקרה לא קרה...(כמובן שאף אחד מהם הוא לא איש מקצוע...). ליעוץ מקצועי פרטי ביחד עמנו היא לא מוכנה ללכת, רק לטיפול במח' רווחה. ברצוני להדגיש שוב שאנו מתיחסים כאילו המקרה באמת קרה, אולם בפנים יש לנו ספקות. אנחנו רוצים בשביל השקט הנפשי שלנו, או לא, לוודא האם הארוע אכן התרחש. אני לא מבין מדוע לא משתפים אותנו..... הילדה לא מוכנה והם טוענים שזה להגנתה.... למרות שלנו כהורים לא היה שום קשר לארוע.... הילדה עברה בדיקות רפואיות לאחר הארוע במרפאה המתמחה בזה, היא נסעה להבדק עם יועצת ביה"ס אך נכנסה לרופאה לבד. גם את תוצאות הבדיקות היא לא מוכנה להראות לנו ולא להגיד.... זה חלק מהחשד שלנו... יצרתי קשר עם הרופאה וגם היא לא מוכנה למסור לנו את המידע אלא בהסכמת הילדה ונוכחותה.... מרוב שמגינים על פרטיותו של הילד בישראל, ההורים נעשים מיותרים ומנותקים מהכל, ותפקידם הוא רק לכלכל את הצאצא... לבד הילדה גם לא מוכנה ללכת לטיפול פרטי, כי היא טוענת שהיא מטופלת כבר (עו"ס). על נושא האונס בכלל לא מדברים בבית! מכיוון שהגענו להסכמה עם העו"ס (לבקשתה של הילדה) שאנו לא נדבר איתה על זה.... פשוט אנחנו מרגישים חסרי אונים לחלוטין...
האם יש לכם רעיונות? האם יש איזשהו ערוץ שנוכל לפנות אליו? אולי למשטרה ללא הסכמת הילדה, או לקחת חוקר פרטי? אולי ישנה אפשרות כלשהי, דרך צו או משהו דומה לקבל את עיקרי הדיווח של העו"ס שמטפלת בילדה? או לפחות לקבל את תוצאות הבדיקה הרפואית? משהו?
אודה לכל תשובה/יעוץ שלכם בנושא
מההורים החרדים.....
|