הפורום אינו מיועד לסיוע לעבודות סטודנטיאליות ו/או אחרות.

זהו המקרה בו נתקלתי כיצד יכריע לדעתכם ביהמ"ש בעניים עפ"י חופש החוזים.....
כרמית, מארגנת אירועים ותיקה, נשכרה על ידי חברת אורנג' העולמית כדי לארגן עבורם כנס עולמי, שיתקיים במשך שבוע במלונות באילת. כרמית יצרה קשר עם יצחק, בעל מפעל לייצור ושיווק חולצות ואביזרים מיוחדים, והזמינה ממנו 3000 חולצות ו-3000 תיקים שעליהם לוגו חברת אורנג'. בין השניים נחתם חוזה. כרמית הבהירה ליצחק כי המוצרים מיועדים להימכר כל השבוע, אבל היא מאמינה כי עיקר המכירות יהיו ביומיים הראשונים לכנס. ביומיים אלה, הסבירה כרמית, ינכחו בכנס נציגים רבים מכלל מדינות העולם, ואלה יעזבו את הכנס לאחר היומיים הראשונים. לכן, אמרה כרמית, היא מעריכה שכ-4000 מוצרים ימכרו במהלך היומיים הראשונים. עם תחילת הכנס גילתה כרמית שהתיקים והחולצות טרם הגיעו. יצחק, על אף שמיהר בייצור ההזמנה, הצליח לספק את המוצרים רק בסוף היום השני לכנס. כרמית הכועסת סירבה בתחילה לקחת את המוצרים, אך לאחר תחנוניו של יצחק, הסכימה לקחתם. במהלך הימים שנותרו, הצליחה כרמית למכור 5000 מוצרים. לאחר סיום הכנס הגישה כרמית תביעה כנגד יצחק, בגין הפרת חוזה, ותבעה פיצויים בגין המוצרים אותם לא הצליחה למכור. אז מה אתם אומרים???