אתר הפורומים המשפטיים יש לך שאלה משפטית? קבל תשובה מעורך דין
ליעוץ אישי עם עו"ד
 
 
 
הודעות אחרונות
  • פורום נדלן ודיני מקרקעין 18:23   25/05/2020 דירה נוספת אבקש לברר באופן כללי לגבי אדם שיש לו דירה נוספת, מה הוא מפסיד כגון הנחות בארנונה, השלמת הכנסה במק...
  • פורום פלילי 18:20   25/05/2020 תודה אבל במקרה הנל לא היה חשוד תודה רבה על תשובתך המפורטת. אך במקרה הנ"ל לא היה כל אדם שנחשד בגניבה זו, האם זה משנה מתשובתך? ...
  • פורום דיני מיסים 18:17   25/05/2020 תשלום מס רכישה לנכה 100% אכע ורפואי... אשה נכה 100% בת 48 שיש לה דירה בקרית שמונה שאינה גרה בה ורוכשת דירה נוספת במרכז הארץ למגוריה, האם...
  • פורום ביטוח לאומי 17:26   25/05/2020 האם אורטיקריה כרונית מזכה בקצבת נכו... שלום אני מעוניינת לדעת האם אורטיקריה כרונית מזכה בקצבת נכות. הייתי בתביעה מול משרד הביטחון מאחר ו...
  • פורום בתי משפט 16:08   25/05/2020 הוצאה לפועל אנו כבר שנה בתביעה השופט פסק לטובתינו .הצד הנתבע טען שלא קיבל הזמנה לדיון ופסק הדין בוטל . נקבע ד...

כתיבה משפטית נכונה – המפתח להצלחה

ההכרה בצורך בכתיבה משפטית נכונה הולכת וצוברת תאוצה בשנים האחרונות. עורכי הדין מודעים יותר ויותר לחשיבות העליונה של ניסוח נכון, מדויק, ברור וקצר של המסמכים המשפטיים. מניין נובעות חשיבות זו? מהי תרומתה של הכתיבה הנכונה להצלחת התיק ולהעלאת התפוקה? האם יש בכוחה להגדיל את שורת הרווח של המשרד? שאלות בנוגע לנושא? כנסו ל - פורום דיני חוזים
כתיבה משפטית נכונה – המפתח להצלחה

בסוף שנת 2017 נכנסה לתוקפה המתכונת החדשה של בחינת המעבר להסמכת עורכי הדין. לא עוד שאלות של דין פרוצדורלי (בחינה אמריקאית) בלבד, אלא התמודדות עם מטלת כתיבה שבה על הנבחן לנסח במילותיו שלו חוות דעת, כתב תביעה וכד'. ניתן היה לצפות כי אפשרות זו של מתן ביטוי אישי ליכולותיו של הנבחן מעבר ליכולת הזיכרון תעלה את שיעור הצולחים את הבחינה, אולם לא כך היה הדבר. שיעורי המעבר הוסיפו להיות נמוכים ואף הורעו. 


כתיבה משפטית נכונה אינה בגדר מותרות. בעולם המערבי הפנימו זה מכבר את חשיבות הכתיבה המשפטית הברורה והנגשתה לציבור הרחב, זאת באמצעות חקיקת חוקים ותקנות מחייבות. למשל בארה"ב קיימים חוקים רבים המחייבים את כל גופי הממשל הפדרלי לנסח מסמכים רשמיים באופן ברור, תמציתי ומאורגן היטב, כמו גם במדינות נוספות שאף הן הכירו בחשיבות הכתיבה הפשוטה והבהירה ועיגנו חובה זו בחוקים והנחיות לגופי הממשל השונים. 

גם בישראל ניתן ביטוי להכרה בחשיבות הכתיבה המשפטית הנכונה. יעידו על כך סדנאות כתיבה המועברות באקדמיה ללשון העברית, קורסים בכתיבה משפטית נכונה, השתלמויות בנושא ועוד. בשנת 2013 הוקמה בלשכת עורכי הדין ה"וועדה לניסוח משפטי" (שכותב שורות אלו נמנה עם חבריה) האמונה על הגשת הצעות לשיפור הכתיבה המשפטית ופישוטה (כגון נוסח חדש להסכמי מכר) ואף יוזמת כנסים בנושא זה. 

אולם דומה שמלאכת הטמעת חשיבות הכתיבה הנכונה בקרב ציבור עורכי הדין, אינה קלה כלל וכלל. כל המסיים פקולטה למשפטים יודע לאפיין את השפה המשפטית הנוהגת: סרבול, אריכות, טרחנות, משפטים בני עשרות מילים ללא נקודה או פסיק, ביטויים והשאלות משפות זרות (החל באנגלית וכלה בגאלית עתיקה...), מבני לשון מורכבים ללא צורך וכל המרבה הרי זה משובח...שפה "גילדאית" זו, המשדרת "יוקרה ואנינות" יכול שתעשה רושם ניכר על הקורא ההדיוט, אולם כשלעצמה, מיותרת ומזיקה. היא הפכה להיות בליל של להג סבוך ומעורפל הנשען על מסורות כתיבה וניסוח שיסודם אי שם בין ערפילי ימי הביניים ומסורת האולד ביילי. 
  
עורך הדין  הנבוך מוצא עצמו מחויב בכורח המציאות ובעל כורחו להמשיך ולכתוב בצורה ארכנית וטרחנית "לתפארת המליצה" שכן: "כוחנו בשפתנו"; "זו שפה אלגנטית"; "הניסוח עושה רושם על הלקוח";  "ככה כולם כותבים"; "אלו הפורמטים של המשרד" ועוד ועוד תירוצים ושכנוע עצמי.   

אולם המציאות מוכיחה אחרת. מחקרים שנעשו במדינות רבות העלו:

א. לקוחות רבים שנעזרו בשירותי משרדי עורכי הדין התייחסו לאופן הניסוח המשפטי שהומצא לידם, כניסיון להניעם מהבנת הכתוב וניסיון לנכס את השליטה בתיק, לעורך הדין. 

ב. כתיבה ארוכה ומסורבלת מכשילה את המטרה הבסיסית ביותר של התקשרות חוזית או הסכמית – מניעת מחלוקות וסכסוכים. 

ג. כתיבה ארכנית המשופעת בתקדימים, בפסקי דין, בציטוטים ובאמרות כנף בארמית – מסרבלת את הדיון המשפטי, אינה מוסיפה נקודות זכות לעורך הדין ולעיתים אף מעוררת אנטגוניזם. 

ד. שגיאות דקדוקיות, טעויות תחביר ואי הקפדה על מבנה משפט נכון, פוגעות ביכולתו של עורך הדין להעביר נכונה את תוכן הדברים והמסרים שאותם הוא מבקש לייצג. 

ה. לעומת זאת, כתיבה קצרה, בהירה, ממוקדת, חפה מניסוחים מעורפלים ומשגיאות דקדוקיות – מעבירה את המסר בצורה הטובה ביותר, תורמת לייעול הדיון, מונעת סכסוכים משפטיים הנובעים מאי-הבנת הכתוב או מהבנתו בצורות מנוגדות, מעלה את רמת שביעות הרצון בקרב הלקוחות ואף תורמת לניצול הזמן בצורה מיטבית ולהספק גבוה יותר הבא לידי ביטוי בשורת הרווח של משרד עורכי הדין. 

כתיבה נכונה, בהירה וקצרה, דורשת מומחיות. לא לחינם התבטא נשיא ביהמ"ש העליון (כתוארו אז) אהרן ברק בבג"ץ ברזילי: "צר לי על אורכו היתר של פסק הדין, אך לא עמד לרשותי זמן מספיק כדי לכתוב פסק דין קצר יותר".

לעורכי דין רבים, העמוסים בעבודה ובמחויבות להמצאת הסכמים, חוזים וכתבי בי"ד תוך פרקי זמן קצרים, אין את הזמן או את היכולת להתמקצע ברזי הכתיבה המשפטית הנכונה. 

לשם כך אני כאן! שירות ייחודי לעורכי הדין

אני מעמיד לרשות עורכי הדין את ניסיוני העשיר בעריכה לשונית על גווניה, את בקיאותי בכתיבה משפטית, ואת מחויבותי המלאה להעלאת משלב השפה, רמת הניסוח, הדקדוק, הבהירות והפשטות. 


השכלתי המשפטית והכלכלית, יחד עם ניסיוני העשיר בעריכה לשונית (תעודת עורך לשון מוסמך), מאפשרת לי לנסח ולשכתב כל מסמך משפטי, הסכם, חוזה או כתב בי"ד, מתחילתו ועד סופו, תוך הבנה ויכולת לשקף בצורה הטובה ביותר את צורכי הלקוח, טענותיו והצגת עמדתו – כל זאת תוך שמירה על חיסיון מקצועי, מתן מענה זריז ויחס אישי.

שירות זה מאפשר לך, עורך הדין, להתמקד בהכנה טובה ומעמיקה יותר של תיק הלקוח, מתוך ידיעה ששיקוף הדברים כפי שבאים לידי ביטוי במסמכי התיק, בוצעו ברמה הגבוהה ביותר תוך הקפדה על לשון, סגנון, דקדוק וכללי הכתיבה הנכונה – הדרך הבטוחה להצלחה.  

זכרו! מסמך העובר עריכה לשונית משפטית, מייצג את המשרד בצורה מכובדת יותר, מקצועית יותר ורצינית יותר – ותורם להעלאת קרנו. 

*ליצירת קשר עם הכותב, עו"ד צבי מונדשיין

שאלות בנוגע לנושא? כנסו ל - פורום דיני חוזים
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.
© כל הזכויות שמורות לעו"ד אדי סוברי, אתר הפורומים המשפטיים.
סקייטק