זיכוי מביצוע עבירה של פגיעה בפרטיות

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של פגיעה בפרטיות – בילוש או הטרדה אחרת שבוצעה כלפי אשתו. על פי המתואר משביקשה המתלוננת ללכת אל העו"ס, נכנס לרכבה של המתלוננת וסירב לצאת עד שידבר עמה, ומשהלכה אליה, הוא עקב אחריה עם רכבו, הגיע למשרדה של העו"ס והמתין למתלוננת ברכבו.

בפתח הדיון בבית המשפט הודיעה ב"כ הנאשם כי הנאשם מודה בעובדות שיוחסו לו אלא שלטענתה יש לבטל את האישום כנגדו בשל שתי טענות חלופיות האחת, בשל כך שעובדות כתב האישום לא גילו עבירה. והשנייה, שיש לזכותו בשל קיומו של סייג זוטי הדברים שכן דובר במעשה קל ערך. ב"כ המדינה מנגד, ביקשה לדחות את טענותיה של ההגנה שכן לטענתה הפעולות שביצע הנאשם ענו על ההגדרה של פגיעה בפרטיות. באשר לטענה השנייה, נטען כי אין מדובר במעשה קל ערך וכי אין להכריע בשאלת תחולתו של הסייג מבלי לשמוע ראשית את דברי המתלוננת.

בית המשפט קבע שמבחינה פורמאלית בלבד, לא ניתן לומר בענייננו שמדובר במעשה שאינו מהווה, או ליתר דיוק אינו יכול להוות מן ההיבט הטכני הטרדה אחרת, הגם שמדובר במקרה גבולי מבחינת הפליליות שבו, שכן לא ניתן לקבוע שהעובדות לא מגלות עבירה פלילית. על כן הוא דחה את טענת ההגנה הראשונה. 

לעניין טענת ההגנה השנייה, בית המשפט קיבל את טענת הסנגורית וקבע שאין מדובר באירוע המצדיק, מבחינת האינטרס הציבורי, נקיטה בהליך פלילי מטעם המדינה, והוסיף שגם אם נוצרה בקרב המתלוננת אי נוחות מסוימת מהאירוע האמור, לא דובר באירוע חמור או בפגיעה של ממש במתלוננת כאשר פעולותיו של הנאשם לא נועדו להפחידה או להקניטה. בית המשפט ציין עוד לזכות הנאשם כי אין לו עבר פלילי או כתבי אישום תלויים. בית המשפט זיכה את הנאשם מהמיוחס לו.

*הסניגור - פרסום כל החידושים המשפטיים בתחום הפלילי>>