מהי לשון הרע?
המקור הנורמטיבי של המונח לשון הרע נמצא בסעיף לחוק איסור לשון הרע. על פי הגדרת הסעיף, לשון הרע הינו כל דבר שפרסומו עלול -
(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית.
במילים אחרות, לשון הרע הינה פעולה אשר עלולה לבזות אדם, להשפילו ואף לגרום לו לאבד את מקור פרנסתו בשל כך. ניתן להסיק מן ההגדרה כי המילה "עלול" מלמדת שלא היה כל צורך להוכיח נזק, לא צריך להראות שבעקבות הפרסום פוטרתי מספיק לבחון שהביטוי "עלול היה". בנוסף, עקב המילה "עלול" ניתן ללמוד מחוק לשון הרע כי עוולת לשון הרע הינה עוולת אחריות חמורה. היא לא דורשת קיומו של יסוד נפשי – המפרסם לא צריך היה להתכוון לפגוע, מספיק שהפרסום עלול היה לפגוע על מנת שתהיה עוולת לשון רע.
האמנם לשון הרע?
בדיקת לשון הרע נערכת לפי "האדם הסביר", בדיקה אובייקטיבית - איך האדם הסביר הבין את הביטוי באותן הנסיבות. האם הוא הבין את הביטוי כמי שהוציא שם רע לאדם? בית המשפט יפרש את הביטוי במובן הטבעי והסביר, אם יש איזשהו פירוש לביטוי שעשוי להיות מעליב אבל הציבור לא מבין אותו כך – זה לא יהיה לשון הרע.
אין ספק כי כיום, בהתגבר המודעות מצד אחד, לזכויות של כל אדם גם לשמו הטוב - בד בבד עם התפתחות הטכנולוגיה והאינטרנט: המאפשרים, לצערנו, גם הוצאת שם רע ולשון הרע, בקלות יחסית - כי רבים מגישים תביעת לשון הרע ועומדים על זכותם לשמם הטוב!
לשון הרע בתנ"ך
האיסור של לשון הרע, מקורו בתורה בספר ויקרא (יט, טז) "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ". הרמב"ם עסק בספרו ההלכתי משנה תורה (פרק ז') ובקיצור שלוחן ערוך סימן ל' בהלכות הנוגעות ללשון הרע. ככלל, ההלכה היהודית אסרה לדבר לשון הרע. כל דיבור רע שנאמר על יחיד או על רבים ואשר כולל פרסום מעשיהם הרעים של אותם האנשים, או אשר יכול לפגוע בהם או להעליבם.
עיקרו של האיסור הנ"ל הינו הנזק אשר עלול להיגרם לאותם אנשים אשר עליהם דיברו רעה. יחד עם זאת, למרות שאיסור זה הינו נחשב לחמור ביותר על פי ההלכה, קיימים מצבים חריגים בהם ישנו היתר לספר לשון הרע, זאת כאשר הסיבה בגינה עושים זאת הינה צורך עניני להסיר מכשול ובכך למנוע נזק העלול להיגרם לאחרים.
לדוגמא לספר על נוכל שמתחזה לעני, זאת בכדי שלא יקבל צדקה מאיש. לספר על אדם בעל בעיות חמורות בפני אדם אחר החושב להתחתן איתו. מקרה שבו אדם נשאל למגרעות של אדם אחר שאותו הוא מכיר לצורך בירור התאמתו לעבודה או לתפקיד מסוים. כמו כן להעביר ביקורת עניינית על אישי ציבור, זאת במטרה להרחיקם מדרך בעייתית.
לשון הרע בעידן האינטרנט
כיום יותר מבעבר היכולת לפגוע יכולה להיעשות גם בעזרת טכנולוגיה, ובראשה רשת האינטרנט. לכל אחד ואחד יש את היכולת לכתוב טוקבק מעליב בעילום שם, אם זה אדם פרטי או אם זאת חברה בעלת אינטרסים מסחריים ברורים. כך או כך לשון הרע זמינה וקשה לאתר מי עומד מאחוריה.
כיוון שהאינטרנט נחשב במידה רבה לעולם מגוון ורב דעות יש תחושה שהכל מותר ושהרשת סובלת הכל. אין זה הדבר. האנונימיות, וחוסר הזיהוי הופכים אותה לא פעם לזירת השמצות ולהוצאת לשון הרע בהיקפים יומיומיים גדולים.
מתי לשון הרע מותרת ומתי אסורה?
עולה הרושם שלשון הרע הוא איסור גורף ומחמיר, נסקור להלן מקרים בהם לשון הרע מותר:
1. פרסום דברי בתי משפט.
2. פרסום דברי עורכי דין.
3. פרסום בוררויות.
שלושת אלו מותרים לפרסום ולא ייחשבו בגין תוכנם כהוצאת לשון הרע.
הרציונל המסתתר הוא חופש הביטוי. כלומר, שלא יהיה פחד להגיד כל דבר שעשוי להשפיע על חקר האמת. אי לכך חופש הביטוי במקרים אלו גובר על לשון הרע. אסייג דברים אלו בכך שישנן גישות העולות לאחרונה ותומכות בהגבלת פרסום דברי בית המשפט כדי שלא יעשה בהם שימוש לרעה.
נוסיף כי גם במקרים של לשון הרע כשזו מתבצעת נגד קבוצה של אנשים יהיה קשה מאוד לתובע בודד שרואה עצמו כחלק מהקבוצה לתבוע בגין לשון הרע, כיוון שהתובע יהיה חייב בשכנוע כי הפגיע הנעשתה בו באופן אישי.
מקרים כאלו הם נדירים ביותר בנוף המשפט הישראלי ויעשו רק לאחר אישור היועץ המשפטי לממשלה.
לשון הרע - כיצד קובעים נזק?
ברור כי פגיעה של לשון הרע אינה דומה לפגיעה פיזית שקל לראותה בעיניים, על כן, קשה להעריך את עוצמת הזנק ומכאן לפסוק את גובה הפיצוי בגין לשון הרע. בתי המשפט פוסקים בגין תביעות לשון הרע מסכומים נמוכים מאוד ועד לסכומים גבוהים ביותר. כיצד בית המשפט יחליט מה גובה הפיצוי אותו יפסוק בגין לשון הרע? נסקור מספר קריטריונים מרכזיים:
1. חומרת לשון הרע.
2. תפוצת פרסום לשון הרע.
3. זהות הנפגע מלשון הרע.
4. רשלנותו של המפרסם לשון הרע.
5. מניעי המפרסם לשון הרע ותום ליבו.
6. שמו הטוב של הנפגע מלשון הרע.
7. נזק כספי לנפגע מאותה לשון רעה.
8. נכונות המפרסם להתנצל בגין פרסום לשון הרע.
מספר דוגמאות לפיצויים בגין לשון הרע
אפרט מספר מקרים מהפסיקה לשם המחשת הסכומים שנפסקו בבתי המשפט הישראליים בגין מקרים של לשון הרע:
1. קבלן שתואר על ידי הנתבעת כמי ש"גנב" כספים מקופת המדינה זכה בסכום של 100.000 ש"ח.
2. פעיל ציבור מקומי בקריות שנגדו פורסמו השמצות על בסיס קבוע זכה בפיצויים על סך 100.000 ש"ח.
3. מתמודד לראשות עירייה במרכז הארץ זכה בסכום של 300.000 ₪ לאחר שהוכח כי המתחרה שמולו השמיצו ואף שלח מכתבים מכפישים למקום העבודה שלו.
4. עיתון חויב לשלם פיצויים לתובעת בסך של 150.000 ₪ לאחר שפרסם כתבה רצופת שגיאות גסות לגביה מבלי שטרח לשאול את התובעת בדבר אמיתותן.
מהן ההגנות העומדות בגין תביעות לשון הרע?
1. עניין ציבורי - ביטויים שעשויים לבוא לטובת הציבור או לשפר את חייו יגברו על לשון הרע.
2. הבעת דעה או ביקורת - דעה כמובן משקפת את האמת של המפרסם ולכן היא בעצמה אינה חייבת להיות אמת, אך חייבת להתבסס על עובדות אמיתיות.
3. הגנת אמת בפרסום - ניתנת גם כאשר דבר אמת מתפרסם בזדון או בכוונה, חשוב להדגיש כי דבר אמת יכול להיחשב גם כפרסום שחלק ממרכיביו אינו נכון וזאת בתנאי שהוא שולי ולא חשוב.