מס הכנסה

קוב שלום,

אם קיבלת שומה/דרישת תשלום, למעשה הוצאה לך שומה סופית. אסביר:

כשנישום מגיש דוח, פקיד השומה יכול לקבל את השומה העצמית שלו או לבחון את השומה שהוגשה.

בחינת השומה בשלב א' יכולה להסתיים בהסכם שומות או בהוצאת שומה לפי מיטב השפיטה, בה פקיד השומה קובע את גובה השומה, ללא הסכמה.

ככל שאתה סבור שישנם נימוקים טובים לתיקון השומה, כדאי להגיש השגה.

תשומת הלב לכך שאת ההשגה ניתן להגיש תוך 30 יום מיום המצאת השומה (פקיד השומה יכול להסכים להאריך מועד זה במקרים של מחלה, היעדרות מהארץ וסיבות סבירות אחרות).

כמו כן תצטרך לפרט את הנימוקים למה אתה סבור שטעה פקיד השומה בשומה שנקבעה ולמה יש לשנותה.

אפשרות אחרת היא שכלל לא הוגש דוח ואז הוצאה שומה לפי מיטב השפיטה בהיעדר דוח. במקרה כזה ההשגה היא למעשה הגשת הדוח החסר.

צריך לקחת בחשבון שאם תוגש השגה, ידון בה מפקח אחר ולא מי שערך את השומה בשלב א'.

כעת, בשלב ב', יכול המפקח שיבדוק את ההשגה להקטין את השומה, אבל יכול גם להגדילה.

אם השומה בשלב ב' לא תסתיים בהסכם, יוציא פקיד השומה צו, עליו ניתן יהיה לערער לבית המשפט המחוזי.

לסיכום, הגשת השגה כדאית מאוד, אולם רק במקרה בו אתה סבור שישנם נימוקים טובים לתיקון השומה שהוצאה, ולא על סמך תחושת בטן שהסתמכו על נתונים לא נכונים.

בהצלחה!

איריס שלום,

על הכנסות משכר דירה למגורים ניתן להתמסות באחת משלוש דרכים:

דרך ראשונה - קבלת פטור מלא כאשר ההכנסות הן עד לגובה התקרה (שעומדת כיום על 5,654 ש"ח לחודש) ופטור הולך ופוחת כאשר ההכנסות משכר דירה גבוהות מסכום הפטור.

חלופה שניה היא תשלום מס בגובה 10% מסכום הכנסות השכירות.

וחלופה שלישית היא תשלום מס שולי מלא.

ככלל, רק בחלופה השלישית ניתן לקזז הוצאות שונות שיש בגין הנכס המושכר כמו חשמל, מים וכו.

עם זאת, מי שבוחר לשלם מס סופי בשיעור של 10% אכן יכול לקזז הוצאות שכירות ששילם עבור מגוריו (ובתנאי שהדירה שמשכיר תהיה דירתו היחידה).

הוצאות השכירות שניתן לקזז הן עד 90,000 בשנה (שהם 7,500 לחודש) או גובה השכירות בפועל, כנמוך מביניהם.

בדוגמא שנתת, אכן אם הכנסות השכירות הן 7,800 ניתן לקזז או 7,500 או את גובה הוצאות השכירות בפועל אם נמוכות מ- 7,500 ולשלם 10% על ההפרש.

בהצלחה!

עודד שלום,

לא ניתן להתייחס לשאלתך, מבלי לפרוס רקע קצר שיספק את ההקשר לשאלת ההתייחסות לדמי שכירות – כהכנסה פסיבית או עסקית. אשתדל לתמצת:

פרשות לשם ובירן

בשנת 2018, פסק בית המשפט העליון בעניין לשם ובירן כי בנסיבות שנדונו באותן פרשות, השכרה של למעלה מ-20 דירות תיחשב הכנסה עסקית ולא הכנסה פאסיבית.

הכנסה עסקית מחויבת במס בשיעור שולי, ובמע"מ, ולא ניתן להחיל לגביה את שיעור המס המוטב של 10%.

לשם הכרעה, בית המשפט יישם – בעיניים אובייקטיביות – את מבחני העסק שהשתרשו היטב בפסיקה: טיב הכנס; משך תקופת ההחזקה; תדירות העסקאות או הפעולות; היקפן הכספי של העסקאות; אופן המימון; בקיאות ומומחיות; מנגנון או פעילות קבועה, נמשכת ושיטתית; פיתוח, טיפוח, השבחה, יזמות ושיווק; אופן הטיפול החשבונאי; מטרות התאגיד על פי האמור במסמכי היסוד; ייעוד כספי התמורה; ולבסוף – מבחן הנסיבות המיוחדות האופפות את העסקה, "מבחן העל" או "מבחן הגג".

האם ניתן לתת סימנים בדבר, כפונקציה של כמות הדירות?

או מילים אחרות: אימתי כמות הדירות המושכרות עוברת את הרף שבעטיו הפעילות תוגדר כעסקית? היכן עובר הגבול?

ניתן למתוח ציר בין שני קטבים, ששניהם נדונו בפסיקה: בפרשת יהל מצד אחד דובר על השכרת 110 נכסים (הקצה העסקי); לעומת זאת בפרשת מרדכי סווגה הכנסה מהשכרת שלוש דירות כהכנסה פסיבית (הקצה הפסיבי).

בית המשפט סרב לראות בנסיבות עניין יהל כמהוות עוגן או רף כמותי תחתון שרק מעליו הגענו לרמה המערכתית המצדיקה סיווג כהכנסה עסקית.

הוא קבע, כי ברמה המהותית, השכרה של 20-30 דירות דומה יותר להשכרה של 110 דירות מאשר להשכרה של דירות בודדות: "קשה לדמיין השכרה של 20-30 דירות והפקת הכנסה שוטפת מהשכרתן במשך שנים, מבלי שיתקיים מנגנון והיערכות ברמה המערכתית המשלבת מרכיב משמעותי של הון אנושי ויגיעה אישית".

טיוטת החוזר של רשות המסים

מספר ימים בודד חלף מאז פורסמו פסקי הדין הנ"ל ורשות המסים מהרה לפרסם טיוטת חוזר בעניין.

עד היום נותרה העמדה בגדר "טיוטה" וייתכן שהדבר מלמד על כך שנגנזה.

כך או כך, ניתן ללמוד ממנה מה עשויה להיות עמדת רשות המסים (אם כי גם אם היה מדובר בחוזר סופי, אין מדובר בנורמה משפטית מחייבת).

למרות שבית המשפט העליון נזהר שלא לשרטט גבול מספרי מדויק להבחנה בין פעילות עסקית לפעילות פסיבית, אלא הפעיל את מבחני העסק המקובלים (אם כי היקף הדירות המושכרות בהחלט משחק תפקיד ביישומם), רשות המסים מתיימרת להיתפס לגבול כזה:

לעמדתה, הכנסה של 10 דירות מגורים ומעלה תסווג כהכנסה עסקית. היא מוכנה להניח שהכנסה מהשכרה של עד 5 דירות מגורים תיחשב כהכנסה פסיבית. השכרה של למעלה מ-5 דירות ופחות מ-10 – תיבחן בהתאם למבחני העסק.

אגב ובכל הכבוד, אני בדעה שמבחני העסק הם – עדיין – הסטנדרט היחיד לבחינה, ובו השתמש גם בית המשפט העליון בעניין לשם ובירן. אין להיתפש, לדידי, לסטנדרטים כמותיים קשיחים.

ניתן לשאוב עידוד מפסקתו האחרונה של טיוטת החוזר, שמחזירה אותנו לתלם המקובל:

"לסיום יודגש כי כפי שצוין לעיל, לאחר בחינת פעילות השכרת דירות מגורים לאור המבחנים שנקבעו בפסיקה, יש לראות את התמונה הכוללת, לשקול את המבחנים באופן מצטבר, ומהנסיבות האופפות את הפעילות ללמוד על מהותה האמיתית של הפעילות ולסווגה בהתאם".

ולשאלתך - השאלה מתייחסת לדמי שכירות מהשכרת 6 דירות (קטנות אמנם, או בבעלות חלקית, אבל גודל הדירה או שיעור ההחזקה בה, לא הובא כמדומני כפרמטר רלוונטי – לפחות לא בעמדתה, הפשטנית, של רשות המיסים כפי שפורסמה).

5 מהדירות הללו שכורות – כך שיש בצד ההכנסה, הוצאה משמעותית.

אם נדבוק בסטנדרט שפרסמה רשות המסים, השכרת 6 דירות (או אפילו 5.5 דירות) מובילה אותנו לבחינת מבחני העסק; שכן ביחס להיקף "ביניים" כזה, גם רשות המסים בחרה שלא להציב הכרעה ברורה, אלא היא שבה למבחנים המוכרים.

יש אפוא לבחון באופן פרטני ומדוקדק את מבחני העסק במקרה שאתה מציג, על פי התמונה הכללית המתקבלת, ולא ניתן לעשות זאת במסגרת מצומצמת זו.

במרוצת השנים בתי המשפט דנו במקרים פרטניים בהיקפי השכרה שונים, ובנסיבות מגוונות (למשל פרשת שטרן, ולאחרונה פרשת בן עמי), ומומלץ מאד ללמוד מהאופן שבו יישמו בתי המשפט את מבחני העסק לענייננו.

אציין שבפרשת בן עמי הושכרו 6 דופלקסים שפוצלו ל-8 דירות, בידי מי שנקבע כעוסק המתמחה בנדל"ן, שהשביח את הדירות וניהל את השכרתן - בית המשפט המחוזי פסק שמדובר בהכנסה עסקית, שנוכח פעילותו העסקית של מר בן עמי במקרקעין ובנדל"ן, חייבת אף במע"מ (למרות שהשכרה למגורים פטורה ממע"מ).

עוד אומר, שהעובדה שהדירות המושכרות במקרה שלנו, ברובן המכריע, שכורות, עשויה ללמד על מנגנון עסקי כלשהו, על מומחיות, על יזמות או שיווק – שעל פי מבחני העסק יקרבו אותנו לצד "העסקי" של הציר.

יש להביא בחשבון, כי סיווג ההכנסה כעסקית עלולה אף להוביל לחבות במע"מ כפי שנקבע בפרשת בן עמי.

עוד אדגיש, כי מסלול המיסוי 10% - גם אם הוא חל במקרה שלך – לא מאפשר ניכוי הוצאות, כך שבהחלט ייתכן שבנסיבות המתוארות בשאלה, תהיה עדיפות דווקא למסלול המיסוי המלא.

מקווה ששפכתי מעט אור בסוגיה סבוכה זו.

אם סך הכנסות השכירות שלך למגורים לא עולה על התקרה בחוק (כששת אלפים ש״ח), אתה לא חייב במס על ההכנסה.

בשאלה האם אתה חייב בדיווח על ההכנסה, יש דעות לכאן ולכאן. בפועל, מס הכנסה לא עושה כלום למי שלא מדווח על ההכנסה משכירות שאיננה עולה על התקרה, אבל אם אתה חייב בדיווח מסיבה אחרת (אתה עצמאי, או הכנסות גבוהות וכד׳), כדאי מאד שלא תשכח לכלול את ההכנסה הפטורה בדוח שאתה מגיש.

לסיכום: אם אתה לא חייב להגיש דוח, אין צורך להגיש אותו רק בשביל ההכנסה הפטורה.

אם אתה ממילא חייב להגיש דוח, תכלול את ההכנסה הפטורה בדוח.

תקבל את ההלוואה בחזרה ללא מס.

למרות זאת, אני מציע לך לחייב את החברה בהפרשי הצמדה בלבד (ללא ריבית), שכן ההכנסה הזו פטורה אצלך, ואילו אצל החברה תיחשב הוצאה מוכרת.

דיווח לא נכון למעמ או למס הכנסה או למיסוי מקרקעין מהווה לפי החוק היבש עבירה פלילית.

יחד עם זאת, אם הדיווח השגוי נעשה בתום לב, והנישום מצידו תיקן את הטעות מיד כשנתגלתה לו, רשויות המס לא פועלות נגדו במישור הפלילי.

גיוס כספים חד פעמי לא חייב בדיווח לרשויות המס, אבל יש להתארגן כעמותה כדי לבצע גיוס כזה, והתשלום לסופר חייב בדיווח לצורך ניכוי במקור, כמו שמשלמים לעובדים.

כדאי לפעול באמצעות עמותה שיש לה אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, וכך התרומות יאפשרו מתן זיכוי ממס לתורמים.

שלום רב,

מס שנוכה ביתר במהלך השנה מכל סיבה שהיא ניתן להגיש דוח להחזר מס בסוף השנה ולבקש את ההחזר

תוכל לפצל את הרווח מהחנות בינך ובין אשתך, אם החנות רשומה על שם שניכם. 

העברה במתנה צפויה להיחשב עסקה מלאכותית ורשויות המס יכולות להתעלם ממנה. 

כל עוסק פטור חייב בהגשת דוח שנתי. 

תוכלי לפנות לרשות המסים ולקבל מהם סיוע בהגשת הדוח, וכך לא תצטרכי לשלם סכומים גבוהים ליועץ המס. 

רשות המיסים מפעילה לשכות סיוע כאלו, בכל שנה. 

לפי הנתונים שמסרת, יתכן בהחלט שמגיע לך החזר מס (אם אכן שילמת מס במהלך השנה). 

שלום רב,

אדם שזכאי לפטור מס הכנסה יוכל לקבל פטור ממס על הכנסה מיגיעה אישית עד לתקרה שנתית של 430,000 שח ואם אין לו הכנסה מיגיעה אישית, הוא יוכל להנות מפטור ממס הכנסה מהכנסות פאסיביות עד לתקרה של 83000 לשנה.

אם קיימת הכנסה מיגיעה אישית אך היא נמוכה מסכום של 83000 שח, הוא יוכל לשלב פטור גם מיגיעה אישית וגם מהכנסה פאסיבית כאשר התקרה המקסימלית היא 83000 שח.

לא ברור מדוע ציינו בפניך שהחלק הפטור הוא רק 24000 שח מוצע לפנות ולברר בשנית- לטעמי נפלה טעות בתשובתם

שלום רב,

אין כל מניעה שאזרח ישראלי יגיש תביעה לפטור מס הכנסה בשל מצב רפואי

שלום רב,

אכן החסם הוא 30% מההכנסה החייבת

שלום רב,

ככל שיש פירוט לסכומים בגין כל שנה אז נצמדים לסכומים האמורים. ככל שהפיצוי הוא כללי בגין כמה שנים מבלי לציין סכומים מדויקים, אזי מחלקים את הסכום למספר שנות הפיצוי ובהתאם יבוצע הפריסה

שלום רב,

בהחלט לא מדובר בשיעור מס סופי וככל שפריסת מס תיטיב איתך ותפחית את חבות המס, ניתן להגיש בקשה לפריסת המס עם זאת מוצע לבצע תחשיב לפני הגשת בקשה לפריסה כדי לבחון כדאיות

שלום רב,

את נקודות הזיכוי ניתן לקבל כנגד הכנסה מיגיעה אישית כגון הכנסה מעסק או ממשכורת לדוגמא ולא כנגד הכנסות משוק ההון

שלום רב,

הפטור ממס הוא פטור אישי ואינו ניתן להעברה לבת הזוג

גם אם אתם מגישים דוח משותף, חישוב המס מבוצע כחישוב נפרד לכל אחד מכם. אין משמעות להיותה של אשתך בת הזוג הרשומה- בכל מקרה המס יחושב לכל אחד מכם בנפרד