|
| ככלל, לנהג אסור לנהוג אלא אם בריאותו תקינה. במצב של מחלה זמנית, כגון חום, שפעת, דלקת ריאות, אתה מחליט לבד מתי הבראת.
אסור לנהוג עם רגל בגבס, יד בגבס, עין אחת עם כיסוי ו/או כל מום אחר, אפילו אם הוא זמני.
אם המום קבוע, הנהג חייב ללכת למכון לרפואה בדרכים שיקבע את כושרו לנהוג. אדם שזקוק לחמצן באופן רציף חייב לדווח למכון ולקבל את אישורו. לדעתי טעתה הקצינה שאיפשרה לך להמשיך לנהוג ללא אישור רפואי.
הגבלות מוכרות שנותן המכון: חייב במשקפיים, חייב בתפוח על ההגה, רשאי לנהוג רק עם גיר אוטומטי, ראי פנורמי, סוכר או תחליף סוכר וכיו"ב.
בקיצור, אסור היה לך לנהוג מלכתחילה, עוד לפני שהחמצן נגמר.
|