|
| לפי ס' 239א לחסד"פ:
(א) עברה שנה מיום שבוצעה עבירה לפי פקודת התעבורה או לפי התקנות לפיה, או לפי פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל-1970, שלא גרמה לתאונת דרכים שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בעניניה הזמנה למשפט לפי תקנה 38 לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974, אלא אם כן, תוך אותה תקופה, הוזמן החשוד בביצוע העבירה לחקירה, או נשלחה לו הודעה על ביצוע העבירה; אולם, אם הוכיח בעל הרכב החשוד בעבירה כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי סעיף 27ב לפקודת התעבורה, ניתן להגיש כתב אישום ולהמציא הזמנה למשפט למי שנהג ברכב, אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.
(ב) היתה העבירה כאמור בסעיף קטן (א) עבירה שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב כאמור בסעיף 27א לפקודת התעבורה, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בענינה הזמנה למשפט, אלא אם כן הוזמן החשוד בביצוע העבירה לחקירה או נשלחה לו הודעה על ביצוע העבירה בתוך התקופות כמפורט בסעיף 225א(א1(1) או (2) או התקיים האמור בסעיף קטן (א2).
ההנחה היא שלאחר שנה אדם לא יודע ולא יזכור מתי עבר עבירה ולא יכול להתגונן. אם מודיעים לו תוך שנה או חוקרים אותו הוא יכול להתגונן. בפועל, בדוחות מצלמה (מהירות ורמזור אדום) המשטרה שולחת לנהג הודעה שהוא צולם עם התאריך והמקום עם אפשרות שלו להזמין מהמשטרה את התמונה, ובהודעה הוא מיודע על כך שכתב אישום ישלח לביתו. הודעה כזו צריכה להגיע לנהג בדואר רשום עד ארבעה חודשים מיום ביצוע העבירה כדי לעצור את מירוץ ההתיישנות.
|