| אני בעל תעודת נכה ומשתמש בכביים. בנסיון לפתור את בעית התו הנכה הזעיר הלכתי לחנות מסוימת, שם ניתן למצוא פתרונות יצירתיים להכין לבד דבר מה עליו אני כבר שוקד.
כדאי להכנס לחנות יש לרדת במדרגות. לרוב עולים אלי במקרה הצורך. העמדתי את רכבי אלכסונית על המעטפה מבלי להפריע תנועת רכב בכביש או תנועת הולכי רגל. בקידמת הרכב נשאר מספיק מקום לכניסה לחניה, כלומר לא חסמתי דרכם של הולכי רגל עגלות או רכב.
תו חנית נכה קשור על שרוך נעל בחלון הפונה למדרכה, כלומר לדעתי לא הפרתי שום זכות לבעל תוית חניה לרכב.
יצאתי מהרכב למרחק של שני מטר וקראתי למוכרים (אגב ודיעתי שבעלי החניה לא בבית) ירדו קונים ומכולם ביקשתי לקרוא למשהו מהחנות. ירד שוטר במדרגות וכשבקשתי אפילו לא שם לב אלי(אין לי טענות אליו) הוא פגש בכניסה לחנות מוכרת, שהגיע מלמטה ואיתה שוחח. יצאו מהחנות ובקשו שארד רגע לבדוק דבר מה ויעזרו לי לרדת ולעלות. ברדתי השגחתי ברכ משטרתי החונה בתחנת אוטובוס, ירדתי ושילמתי. השוטר עזב את החנות ואני כחצי דקה אחריו. רכב המשטרה עזב את מקום החניה כשה הגעתי עם עזרת העובד לרכב. על החלון הוצמד דו"ח.
הגעתי כעבור זמן לא רב למשטרה, מאחר וראו שאני נרעש נתנו לי טופס מתאים, שאגיש בקשת ביטול, אך ציינו דרך אגף, שאם אני מעונין להגיש תלונה נגד השוטר אז אדיף לגשת לבית המשפט?
לדעתי יש כאן שתי סוגיות: א. נחיצותו או חוקיותו של הדו"ח.
הדוח נכתב במהירות בכתב בלתי ברור רק מדבקה שעליו כתוב "החניתה את הרכב הנ"ל בכניסה לשטח המיועד לכלי רכבת שלא לצורך העלת נוסעים או הורדתם, בניגוד לתקנה 72(א)(4) לתקנות התעבורה 5944"
האם עברתי עבירה (עם תו חניה לנכה) או לא?
באשר לשוטר, לענין פרטי יורד לחנות ולא במסגרת תפקידו מחנה רכב משטרתי בתחנת אוטובוס. רושם דו"ח לנכה מבלי להתיחס, שתקנות המשטרה אינו מאפשר את מעשיו והוא עובר עבירה חמורה בהרבה מזה שפתאום מבחין ברכב מבצע עבירה הדורשת התערבות משטרתית מידית.
למרות הכתב המהיר בקטע נסיבות מיוחדות כותב מספר שורות שרובן לא ניתנות לפינוח אך שתי המילים הראשונות " הבחנתי ברכב...."
אולם הוא לא הביט על תו החניה והרושם שלי שהענין קשור "בבונוס" כפי שטען פקח עירוני שהתיחס לסוג העבירה כעבירת "מעטפה" לרכבים ללא תוית חניית נכה.
משה זה לא יהיה זה לדעתי רישום לא מוסרי.
האם אנוי חייב להשפט כדאי להיות מנוקה מהדו"ח הנ"ל ולהתלונן על צורת הגשת הדו"ח? או רק עחי להתנצל ולבקש ביטול ולשכוח את הנסיבות הנלוות.
|