| שמי מיטל.
אני איבדתי את אימי לפני כחצי שנה בתאונת דרכים.
בת 60 וחצי במותה.מלאת שמחת חיים, סבתא לנכדים, מסורה ובעלת נשמה ענקית.
היא חצתה את הכביש בסמוך לביתנו בחולון כהולכת רגל(לטענת החוקרים, סמוך למעבר החציה ולא במעבר עצמו)..
נהג שלא הבחין בה העיף אותה למרחק של כמה עשרות מטרים.
היא נפגעה הראשה ונפטרה כעבור מס' שעות בביח.
נותרנו המומים וכואבים ככ.
אתמול קיבלתי שיחת טלפון מן הפרקליטות כי הוחלט לגנוז את התיק לטענתם הנהג אינו אשם בתאונה, הוא נהג כמו כל נהג סביר במהירות המותרת, לא ניתן היה למנוע את התאונה ולמעשה האשמה מוטלת על אימי כביכול.
טרם אזרתי אומץ לספר לאבי כי זה מה שהוחלט.
כל מה שמחזיק אותו מאז זו הידיעה כי הנהג יקבל את עונשו.
רציתי להתייעץ:
מה עושים מכאן? כיצד מערערים?
תודה רבה,
מיטל.
|