|
| שלום רב,
אני מעסיקה מטפלת כבר שנה וחצי. כדי שתתחיל לטפל בילדתי השנייה, הארכתי את חופשת הלידה בשלושה חודשים (ללא משכורת) ולא שלחתי את בכורתי לגן באביב (חסכון של 4000 ₪ בחודש, 4 חודשים) - הכל על מנת שייווצר רצף תעסוקתי עבורה. הסיכום היה שהיא תיקח את הגדולה מהגן בצהריים (כמובן בתוספת תשלום). במהלך החודש השגרה הזו לא בוצעה מסיבות שונות (היא הייתה חולה וכד') ובשבוע שעבר אחרי ניסיון אחד בלבד, היא טוענת שזה כבד לה מידי (העגלה) ושזה עושה לה כאבי גב ושזו הפרנסה שלה ובקיצור שהיא לא יכולה.... אני חזרתי לעבודה ועומדת לפני ניתוח לב לאחר החגים. אני לא יכולה להרשות לעצמי בעיות בסגנון "לא יכולה". שאלתי את עצמי איזה אלטרנטיבה יש לי וזה רק מטפלת אחרת (למרות שאני מאוד אוהבת את זו)... בלית ברירה כמובן!!! כשהיא שמעה את זה היא אומרת שהיא תנסה... הבעיה היא שהניסיונות שלה יתקעו אותי בכל מקרה בעוד ימים מקסימום שבועות כשאני בבית חולים בלי פתרון (היא פשוט תגיד לי שהיא עם גב תפוס בבית ואז זה שחור או לבן, כשאי אפשר אז אי אפשר). ברור שהיא אומרת את זה כדי שאני כביכול "יפטר" אותה.
מה זה נחשב - פיטורים או התפטרות??? יש לציין שבכל מקרה הייתי משלמת לה סכום נכבד מהפיצויים אך לא מתוך חובה אלא מתוך רצון טוב והערכה... הנזק הכלכלי שהוסב לי עומד על עשרות אלפי שקלים שלא לדבר על המתחים בימים אלו ועוגמת הנפש לילדות (במיוחד לגדולה שתאלץ כנראה לעבור לגן אחר לאחר שסוף סוף התאקלמה בשבוע האחרון).
מה אומר החוק במצב כזה?
אנא ענו לי לפני החג...
תודה מראש ושנה טובה!
|