|
| על פי התנאים המפורטים בקישור מטה,
הזכאות לקצבת שאירים היא למי שהיה תושב ישראלי בעת פטירתו ושלם דמי ביטוח לאומי לתקופות כפי שמופיע בתנאי השני בקישור:
התנאי השני: הנפטר/ת השלים/מה אחת מתקופות האכשרה (ביטוח) האלה:
12 חודשים שלפני יום הפטירה.
24 חודשים, רצופים או לא רצופים, ב-5 השנים שלפני הפטירה.
60 חודשים (5 שנים), רצופים או לא רצופים, ב-10 השנים שלפני הפטירה או שלפני גיל הפרישה.
144 חודשים (12 שנים) רצופים או לא רצופים.
60 חודשים, רצופים או לא רצופים, מיום שנעשה/תה לראשונה תושב/ת ישראל, בתנאי שמספר החודשים שלא היה/היתה מבוטח/ת אינו עולה על מספר החודשים שהיה/תה מבוטח/ת.
תושב ישראל:
מי שמרכז חייו בישראל, לדוגמה מקום מגורים קבוע, מקום שהות המשפחה, מקום שבו מתחנכים הילדים, מקום עבודה עיקרי, מקום לימודים. על הטוען לתושבות להוכיח את קיומה
מתי לא נדרשת תקופת אכשרה:
במקרים האלה לא נדרשת השלמת תקופת אכשרה (ביטוח):
הוא/היא נפטר/ה בתוך שנה מהיום שנעשה/תה תושב/ת ישראל.
הוא/היא נפטר/ה לפני שמלאו לו/לה 19 שנה.
הוא/היא היה/היתה המפרנס/ת העיקרי/ת של בן הזוג או של הילדים.
היא נפטרה בתוך שנה מהיום שהתגרשה או התאלמנה.
- אם הנפטרת הייתה אם לילדים (לפי הגדרת "יתום", כפי שמופיע בהמשך), ולא השלימה תקופת אכשרה (ביטוח) כנדרש - יהיו הילדים בלבד זכאים לגמלת שאירים.
- מי שעלה לארץ לראשונה לאחר הגיל המפורט בטבלה למעלה, אינו מבוטח בביטוח שאירים, ואלמנתו עשויה להיות זכאית לקצבת שאירים מיוחדת, אם לא הגיעה לגיל פרישה.
הכל לפי המפורט במלואו בקישור:
http://www.btl.gov.il/benefits/Survivors_%20Insurance/Pages/תנאי%20זכאות.aspx
בידקי עתה האם הסיבה לדחיה מתאימה לתנאים הרשומים.
משתתפת בצערך .
|