|
| שלום רב אפרים,
בהמשך לתשובתה המלאה של עו"ד אלפסי, אציין בפניך את החלטת ועדת הערר בעניין ו"ע 8079/07 (חיפה) אהרון יצחק נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה – שם סבא נתן לפי סעיף 62 דירה לנכדתו ללא תמורה. כעבור פחות מ- 4 שנים מיום מתן המתנה הנ"ל ביצע הסבא מכירה של דירה אחרת לפי סעיף 49 ב (1). מנהל מס שבח טען שמאחר ולא חלפו 4 שנים מאז ביצוע עסקת "דירת הנכדה", יחול חיוב במס על הדירה השנייה. לאור זאת, הסבר ביקש לתקן באמצעות סעיף 85 את טענתו על-ידי ביטול המכירה בפטור לנכדה ומכירת הדירה בפטור לבנו (אבי הנכדה).
מנהל מיסוי מקרקעין סרב לבטל את המכירה, כאמור.
ועדת הערר קיבלה את הערעור וקבעה שעקב טעות בהבנת החוק מצד בא-כוחו של הסב, אכן הסב ניצל את הפטור (כפי שנכון ציינה עו"ד אלפסי בתשובתה) זאת עת נתן את הדירה במתנה לנכדתו (אי ניצול הוא רק בעסקת מתנה "לבת זוגו וילדו"), ברם בית המשפט קבע (ולמעשה בכך ביצע עבור המוכר תכנון מס רטרואקטיבי), שעסקה מקורית שטרם "שלחה שורשים" ו- "נקלטה בקרקע המציאות", או "התממשה בעולם המעשה", היא עדיין בת ביטול. אך אם היו לה "השלכות עובדתיות" כבר לא ניתן לבטלה. ודוק, לא משך הזמן שחלף מאז מתן המתנה ולא הפעולות שנעשו למימוש הקניית המתנה, אמורים לקבוע בשאלת הביטול, אלא הסיבה שבגינה הוחזרו הזכויות בדירה לידי העורר.
מאחר והטעות באי ידיעת הוראות החוק יוחסו לבא-כוח המוכר בעסקת "דירת הנכדה", הרי חל האמור בסעיף 85 (3) לחוק ו"הטעות" בשומה כוללת מצב דברים של טעות בחוק ולכן בית המשפט הסכים לבטל את המכירה לצרכי סעיף 102 לחוק ( שדן בהחזרת מס בביטול מכירה).
בהצלחה,
עו"ד אשר טולדנו
|