|
| שלום רב,
רציתי להסב את שימת לבך להחלטת ועדת הערר בעניין וע (ת"א) 1131/00 ברברה קויבסקי נ' מס שבח נתניה – בתיק זה בעל נתן דירה במתנה לאשתו, מולאו מש"חים והעסקה דווחה למשרדי מיסוי מקרקעין. למצער, נותן דירת המתנה נפטר לפני ביצוע רישום הדירה בטאבו על-שם אשתו, מקבלת המתנה. עם מותו, ביקשה אשתו לבטל את הדיווח בעניין מתן המתנה ולהחיל על הדירה את פטור הירושה, לפי סעיף 49ב (5). מנהל המס סרב. ועדת הערר קיבלה את עמדת מנהל מס שבח וקבעה, כי התחייבות לתת מקרקעין במתנה אינה נחשבת כעסקה במקרקעין, שכן היא אינה מסתיימת ברישום העסקה, אלא כעסקה אובליגטורית זאת מכח סעיף 5 לחוק המתנה, התשכ"ח-1968. אולם לצרכי מס שבח, היא נחשבת כמכירה. מאחר שהתחייבות לתת מתנה היא פעולה אישית חד-צדדית, רק נותן המתנה יכול לבטל את התחייבותו. בהיעדר ראיה, כי המנוח התכוון לחזור בו מהמתנה לאשתו, הרי שעם מותו, הפכה התחייבותו לבלתי הדירה ואין העוררת (אשתו) יכולה לבטלה.
בהשלכה למקרה שלך, אי דיווח העיסקה לרשויות מס השבח עומדת לך לרועץ. (אומנם אתה טוען ששילמת מס רכישה אבל לא ברור האם בגין עסקת המתנה והאם זו דווחה לרשויות מס השבח) יתירה מכך, בשאלתך אין איזכור לקיומו של תצהיר מקבל המתנה - הוא אתה - מהתאריך בו ניתן תצהיר נותן המתנה ולכן לא ניתן לטעון שהתקיימו התנאים המאפשרים רישום של הזכויות מכח הסכם המתנה.
זאת ועוד. הממצא לפיו אביך המנוח ביקש לבטל את המתנה מעט תמוה, שכן באם העיסקה דווחה לרשויות מס שבח - התצהיר היה צריך להיות ממוען אליהם ולא אל המינהל.
שנית, היה ותרצה לממש את המתנה תחת קבלת הנכס בירושה, עניין רצונו של האב יעמוד לך לרועץ.
לא ציינת האם לאב היתה צוואה שהתייחסה למקרקעין הנ"ל או לא.
בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם עו"ד הבקיא בדיני המקרקעין.
|