|
| עכשיו הכל ברור ואשיב על שאלותיך על פי סדרן:
1. ככל שיורשים מהווים מיעוט אין הם יכולים לקבוע מסמרות בקשר לשימוש ולניהול של הנכס. פריבילגיה זו שמורה לרוב. ככל שיש להם השגות הם יכולים להגיש תביעה לבימ"ש השלום לפירוק השיתוף.
2. אין צורך בהעברה בטאבו בכדי לבסס את זכויותיהם בנכס, לרבות הזכות לתבוע דמי שכירות/שימוש, אך לא די בכוונה להוריש בעתיד אלא במתנה שהושלמה או בהורשה (שהמוריש נפטר) וקיים צו ירושה.
3. המצב שתואר לא מצטייר כהסכם שבע"פ אלא יותר כמתן רשות שימוש לאותו בן משפחה. במילים אחרות, נראה על פניו, שאין בכלל יחסי שכירות אלא מעמדו של אותו בן המשפחה המחזיק בדירה - הינו מעמד של "בר רשות במקרקעין". רשות, יכולים הבעלים לבטל בכל עת בהודעה לבר הרשות.
אמנם יוכל לטעון אותו בן משפחה שהשקיע בנכס ומגיע לו פיצוי בגין כך, אך הבעלים יוכלו לטעון כי במצב זה מגיע להם דמי שימוש ראויים בנכס.
לסיכום, הנושא מורכב במעט והסיטואציה שהנך מתאר אינה בריאה (בלשון המעטה).
מומלץ לפנות לעו"ד בכדי לבחון אפשרויות שונות, לרבות אפשרות לפירוק השיתוף במקרקעין, בין באמצעות חלוקה בעין (ככל שהדבר ניתן) בין באמצעות מכירת הנכס לצד שלישי או בין השותפים בינם לבין עצמם.
בברכה,
זהר ארד, עו"ד
|