|
| ראשית, הרשה לי להביע את צערי על מקרה הפטירה במשפחתכם.
המקרה שתיארת דומה לפסק דינה של ועדת הערר בעניין וע (ת"א) 1131/00 ברברה קויבסקי נ' מס שבח נתניה – בתיק זה בעל נתן דירה במתנה לאשתו, מולאו מש"חים והעסקה דווחה למשרדי מיסוי מקרקעין. למצער, נותן דירת המתנה נפטר לפני ביצוע רישום הדירה בטאבו על-שם אשתו, מקבלת המתנה. עם מותו, ביקשה אשתו לבטל את הדיווח בעניין מתן המתנה ולהחיל על הדירה את פטור הירושה, לפי סעיף 49ב (5). מנהל המס סרב. ועדת הערר קיבלה את עמדת מנהל מס שבח וקבעה, כי התחייבות לתת מקרקעין במתנה אינה נחשבת כעסקה במקרקעין, שכן היא אינה מסתיימת ברישום העסקה, אלא כעסקה אובליגטורית זאת מכח סעיף 5 לחוק המתנה, התשכ"ח-1968. אולם לצרכי מס שבח, היא נחשבת כמכירה. מאחר שהתחייבות לתת מתנה היא פעולה אישית חד-צדדית, רק נותן המתנה יכול לבטל את התחייבותו. בהיעדר ראיה, כי המנוח התכוון לחזור בו מהמתנה לאשתו, הרי שעם מותו, הפכה התחייבותו לבלתי הדירה ואין העוררת (אשתו) יכולה לבטלה.
|