|
| קיבלתי מבית הדין הרבני תביעה לגירושין מבעלי. עו"ד הדין שפניתי אליו ראה שלא הופיעה דרישה לפירוק שיתוף ושכנע אותי שצריך להגיש מיידית תביעה לפירוק שיתוף (הוא לא סיפר לי שקיים דבר כזה שנקרא הסכם שלום בית ולחילופין גירושין). כשעתיים לאחר שיצאתי ממשרדו הגיעה הביתה תביעה לפירוק שיתוף מבעלי, ואמרתי לעו"ד לעצור את הטיפול בתביעה. כעבור יומיים החלטנו לא להתגרש ובא כוחו של בעלי פיקסס לעו"ד שלי הסכם שלום בית ולחילופין גירושין (הסכם קצר ופשוט), אולם למרות זאת, שכר הטרחה ההתחלתי, 12000 ₪ + מעמ נשאר.
העו"ד מסרב לדון בנושא, כי קיים הסכם שכ"ט חתום, לפיו (לדבריו) אני מחויבת לשלם את כל הסכום, גם במקרה של פשרה או ביטול. אלא שלא היה מה לבטל, או על מה להתפשר, כיוון שהעו"ד כלל לא הגיש תביעה לפירוק שיתוף! הרי כעבור שעתיים הודעתי לו לעצור הכל!
אני מצטטת כרגע 2 משפטים מהסכם שכר הטרחה (הכותרת של הסכם שכה"ט: "יצוג בתביעה לפירוק שיתוף בדירה"):
1. הייצוג הינו בתביעות הנ"ל בלבד, וזאת עד לסיום ההליך בתביעה, בין בפשרה ובין בפסק דין.
2. הלקוח מתחייב לשלם את מלוא שכר הטרחה בכל מקרה, גם במקרה שהצדדים יגיעו לפשרה ו/או במקרה של ביטול.
שאלותיי:
א) האם נכון הוא, כי על פי הסכם שכה"ט, מדובר בפשרה או ביטול שנעשו אחרי הגשת תביעה לפירוק שיתוף? והרי בעניינינו, כלל לא הוגשה תביעה לפירוק שיתוף... אני צודקת?
ב) הדירה רשומה על שם שנינו – האם אכן היתה בהילות להגיש מיידית תביעה לפירוק שיתוף?
ג) האם יש מקום לתבוע את העו"ד בתביעות קטנות (היעדר תום לב / היעדר תמורה)?
ד) מה משמעות המילה "הליך"? ("עד לסיום ההליך בתביעה")?
|