| שלום, בחוזה לשכירת דירה שחתמתי (חודשיים לפני שנאלצתי להודיע שאני חייב לעזוב אותה עקב שינוי משפחתי גדול ולא צפוי), לא הופיע כל סעיף המאפשר יציאה מהחוזה בהודעה מראש או מציאת דייר חלופי. אדרבא, הופיע (לצערי) סעיף האומר כי הדייר ישלם את דמי השכירות גם עבור כל תקופה, בתקופת החוזה, בה לא ישתמש במושכר. כאשר הודעתי לבעל הדירה שאני חייב לעזוב וציינתי את הנסיבות (שניתן לראותן ככוח עליון), הוא הפנה תשומת ליבי לחוזה ואמר שאין לי כל אפשרות לצאת מהחוזה. לבסוף "הלך לקראתי", בכך שתבע שבנוסף לכך שאמצא שוכר חלופי לשביעות רצונו, אשלם לו פיצוי שיתבטא בכך שכשהוא יחזיר לי את הצ'קים החודשיים שנתתי לו עם חתימת החוזה - הוא ישאיר אצלו, ויפדה, שני צ'קים עבור חודשיים נוספים לאחר עזיבתי את הדירה. כל צ'ק אגב, כולל לא רק את השכ"ד אלא גם ארנונה ומים ודמי ועד בית... (יש לזכור שבאותם חודשיים הוא כבר מקבל במקביל שכ"ד ותשלומים אלה מהדיירים החלופיים - שאני הבאתי לו). שאלתי - לצד מי החוק במקרה המתואר? יש לציין בדרך אגב - כי הוא מחזיק גם בערבות בנקאית שנתתי לו (אותה יחזיר עם פדיון הצ'ק השני). תודה.
|