|
| שלום רב,
טענה זו אינה אהודה בפסיקה, בלשון המעטה. יש שופטים שרואים בה מעין טענת "הרצחת וגם ירשת", כלומר: כשרצית כסף לקחת ההלוואה, וכשאתה צרי, להחזיר, כחוק, פתאום אתה בא בטענות "למה נתת לי ?".
עם זאת, ישנה פסיקה בודדה שהטילה אחריות על בנק עת הוכח שהבנק התרשל ברשלנות חמורה במתן ההלוואה, ונתן הלוואה בנסיבות בהן בנקאי סביר אחר לא היה נותן.
באותו מקרה, ומחמת נימוק זה ,ביהמ"ש הטיל על הבנק אחריות לחלק מיתרת החובה.
יש לזכור כי מתן האשראי הינו זכות של הבנק, והוא נותן הלוואות בהתאם לשיקוליו העסקיים.
מכאן, כי קודם כל יש להוכיח שאכן מדובר ברשלנות ממשית של הבנק. בכל מקרה שהבנק יוכל להצדיק מתן ההלוואה, וסבירות כלשהיא במתן ההלוואה, הרי שלדעתי לא יהא מקום להטיל אחריות כלשהיא.
לענין טענת ההשתק, איני סבור שהיא תתקבל. יש תנאים בפסיקה להעלאת טענה זו.
לענין ידיעת הריביות, יתכן ותוכח הפרת חובת הגילוי של הבנק כלפי האשה, אך עדיין , האם היא תוכל להעיד בביהמ"ש כי היא לא ידעה שעל ההלוואה חלה ריבית ?...
ואף אם כן - מה לגבי חובת השבת הקרן ?
בקיצור, לא מכאן תבוא הישועה.
בברכה,
זילברפלד אבי, עו"ד ונוטריון
מנהל פורום בנקאות
|