| שלום
הנושא שהעלת מורכב ועדין.
בפסק דין רובינשטיין דובר בנישום, אשר רכש חברה, שעסקה בתחום גידול דגי נוי, שלה היה הפסד צבור.
לאחר הרכישה, החברה הפסיקה לעסוק בתחום גידול דגי נוי, והחלה לעסוק בפעילות בניה בלבד. פעילות הבניה הניבה לחברה רווח, והחברה ביקשה לקזז את הכנסתה החייבת מפעילות הבניה כנגד הפסדי העבר מפעילות גידול דגי הנוי. ביהמ"ש העליון פסק, שלרכישה של החברה המפסידה לא היה טעם מסחרי, זולת הפחתת מס (על ידי קיזוז הפסדי העבר כנגד הכנסות מפעילות שכבר הוכחה כרווחית), ולכן עסקת הרכישה היתה מלאכותית. לפיכך נקבע, שיש לראות את פעילות הבניה כאילו נעשתה בחברה אחרת מהחברה שעסקה בעבר בגידול דגי נוי, ונשללה מהחברה הנישומה האפשרות לקזז את הפסדי העבר כנגד ההכנסה החייבת בהווה.
שונה הדבר – במקרה שהנתונים אחרים מאלה שנדונו בפרשת רובינשטיין - למשל – אם לאחר הרכישה לא שינתה החברה את תחום פעילותה באופן קיצוני, אלא ממשיכה לפעול באותם תחומים כמו בעבר.
לפי "מבחן הטעם המסחרי" שנקבע בעניין רובינשטיין, עולה, שרכישת המניות לא תהווה עסקה מלאכותית, כאשר סיבת הרכישה הינה שיקום החברה המפסידה והפקת רווח ממנה – טעם, שצוין במפורש על ידי בית המשפט באותו עניין כטעם מסחרי סביר, המסיר מהעסקה את גוון המלאכותיות. זאת ועוד, כאשר יש סיכוי סביר - בשונה מפרשת רובינשטיין, שהפעילות החדשה עלולה להתברר כלא רווחית, לעומת הפעילות החדשה (בנייה), שבפרשת רובינשטיין שכבר הוכחה בעבר כרווחית ולאורן זמן במסגרת החברה הותיקה, שעסקה בבניה.
הרי שגם עובדה זו מסירה מהעסקה את טענת המלאכותיות.
לסיכום:
כאשר החברה אינה משנה תחום עיסוק, וכאשר סיבת הרכישה הינה מסחרית – שיקום החברה, וכאשר הפעילות החדשה אינה מוכחת מראש כרווחית – ניתן עדיין לקזז את רווחי הפעילות החדשה מהפסדי העבר של החברה שנרכשה.
במקרה שלך יכולה להיטען טענת שהעסקה החנה מלאכותית.
בברכה
עדי
|