|
| הגשתי למשרדי מס הכנסה ב-ש מכתב מרשות מקומית בה עבדתי כעצמאי, לאחר שזו פיטרה אותי בתום 7 שנות עבודה. במכתב נאמר כי ע"פ פסק דין נקבע שהתקיימו בינינו יחסי עובד מעביד בנוסף צוין השכר הקובע לחישוב זכויותיי לרבות זכויות נוספות שנפסקו לי . כל זאת למרות ההדגשה בפסה"ד "שבתקופת עבודתי הצגתי עצמי כעצמאי כלפי הרשויות השונות ונהניתי ממעמדי כעצמאי על כל המשתמע מכך "
פקיד המס ממנו ביקשתי לקבוע את גובה המס שאדרש לשלם , השיב שההחלטה איננה בסמכותו אלא בסמכות פקיד השומה הראשי ב-ש אליו נשלחתי על ידו.
פגשתי בלשכתו את פקיד השומה שבדק אישית את המכתב שמע את השגותיי בנושא, לרבות העובדה שאני גמלאי שמקבל קצבה חודשית . לאחר ששמע והתרשם מכל אלה הוא רשם בכתב ידו וחתימתו את ההוראה כדלקמן לפקיד המס ששלח אותי אליו
" נא לתת הפטור לפי תקנות העבודה, שאר הסכומים חייבים במס ולעדכן תיאום עם הקצבה. " :
הפקיד פעל ע"פ הוראתו הכתובה של פקיד השומה והנפיק לי עבור מח' השכר ברשות בה עבדתי "אישור קבלת טופס 161 וניכוי מס במקור "
באותו אישור פורט כיצד על הרשות לנכות מס במקור
א. עבור החלק שפטור ממס בפיצויי פיטורין, יש לראות בו מענק פטור על פי סעיף 9(7א) לפקודה ואין לנכות ממנו מס .
ב. על סכום דומה , שמהווה מענק חייב לפי סעיף 9( 7 א') לפקודה, יש לנכות מס בשיעור קבוע 0% . מכל סכום נוסף, שתשלם הרשות יש לנכות מס בשיעור המס המרבי החל על יחיד.
מבין דבר בנושא, יעץ לי לבקש לפרוס למספר שנים את מענק הפרישה שאושר לי בפסה"ד, כדי שאוכל ליהנות ממדרגות מס נמוכות , ובנוסף לתבוע הכרה בהוצאות המשפט שניהלתי שפסק לאחר 4 שנות דיונים שאמנם התקיימו יחסי עובד מעביד שבגינם אני זכאי לפיצויי פיטורין, הפרשות לגמלא וקרן השתלמות .
לאור האמור הגשתי בשנת 2006 הגשתי דו"ח למס הכנסה עם התביעות הנ"ל. למרות שבפועל פרשתי מעבודתי ב-8.2002 ותיקי במס הכנסה סגור משנת 2003.
בחלוף שנה, נקראתי בעקבות הגשת הדו"ח, לסגן פקיד השומה שטען בפני שהניכוי שניתן לי בהוראת פקיד השומה בטעות יסודו זאת מכיוון שבשנות עבודתי במעמד עצמאי, היו לי ניכויים ולכן אינני זכאי ליהנות מפטור בפיצויים יוצא מזה בעיניו שהתשלומים שנפסקו לי כפיצויי פיטורין הם הכנסה שחייבת במס רגיל .
התקוממתי ושאלתי האם פקיד השומה לא ידע את מה שמועלה בפני כעת ? שעה שכתב לאחר שיקול דעת את הוראתו הנ"ל ?" תשובת סגנו הייתה מפליאה ביותר פקיד השומה טעה השיב כלאחר יד והוא חוזר בו .
הניסיון לגמד בטעותו של פקיד השומה עורר בי שאלה עקרונית: מדוע עוסק שטעה באי הדפסת תקבול בגלל סיבות אובייקטיביות של לחץ ואו הסחת דעת, לא רק שלא תעמוד לו טענה של טעות אנוש, אלא יושט עליו בגלל אותה טעות עונש חמור .
עוד טענתי שהניכויים שהוא מצביע עליהם היו רובם ככולם הוצאות מתחיבות שנאלצתי להוציא לצורך ביצוע עבודתי כמו כן היפנתי את תשומת ליבו לדבריו הבאים של השופט בפסה"ד
"לא מצאנו בחומר הראיות, כל עדות לכך כי לתובע היו לקוחות נוספים או הכנסות משירותים שנתנו לגורמים אחרים. שרותיו, או שמא עבודתו, נתייחדו לנתבעת לבדה. פעילות התובע בנתבעת לא הייתה כרוכה בהשקעת הון, בסיכוני הפסד, אף לא בשכירת עובדים. אמנם ההסכם מאזכר כי כקבלן עצמאי יהיה " אחראי לעובדיו ו/או מועסקיו", אך אלו מילים בעלמא. העירייה, ראש העירייה, התכוונו לשירותיו האישיים והכתירו את המשרה כ"משרת אמון"."
אודה לכם אם אוכל להסתייע בתשובתכם המלומדת לסוגיה זו .
|