בוקר טוב, סבי ניצול שואה בן 82 המתגורר בערד, הוא שוכר דירה מבנו (אבי) ומשלם על כך כ-1600 ש"ח בחודש לפי חוזה מוסדר, לאחרונה התחילה הממשלה לאכוף את פסוק 4.13 בהוראה מס' 08/04 בפרט: "לא יינתן סיוע למתגורר בדירה בבעלות בן/בת זוג לשעבר או בבעלות ידוע בציבור אובדירה בבעלות קרוב משפחה מקרבה: אב/אם, בן/בת, חתן/כלה.". תחילה הממשלה הקטינה את הסיוע בשכר דירה בכ-300 ש"ח, לאחר מכן ביטלה את הסיוע כלל, ואף טענה שחשבון הבנק של סבי יעוקל והוא יצטרך להחזיר את כל הסיוע שקיבל מאז תחילת החוזה. כמו כן, טענה הממשלה שסבי הונה אותה ושלכאורה הוא מקבל את השכר דירה בחזרה לחשבון הבנק שלו, לאחר שהמציא מסמכים שמוכיחים את חפותו טענה הממשלה שסבי כלל לא מתגורר לבד אלא גר עם אבי אשר שוהה בחו"ל כיום. העוגמת נפש שנגרמה לסבי בלתי נתפסת על הדעת והוא אף אמר שיכריז על שביתת רעב. אני תוהה האם מדובר באכיפה בררנית או קלף פוליטי כזה או אחר בגלל רקעו הרוסי-יהודי. אני מאמין שמגיע לאזרחי המדינה לדעת שכספי משלמי המיסים לא מגיעים לנזקקים וחלשים בחברה שלנו. בין אם הממשלה משלמת על דיור ציבורי של סבא (שיעלה יותר יקר למשלם המיסים והאיכות היא תת רמה), או מסייעת בתשלום שכר דירה כמו כיום (הוא מתגורר בדירה משופצת) מה הפשע אם אבי החליט לקנות דירה שסבי יוכל לגור בה לרווחה? ומה הטעם לגרש אותו מדירה ששייכת לאבי ולהשכיר אותה רק כדי שסבי יתגורר בדיור ציבורי שיעלה יותר למשלם המיסים?
|