| הפניתי אותך, בין
היתר, לתקנה 529 לתקנות
סדר הדין האזרחי, הקובעת: “תקופת פגרה של בית המשפט לא
תובא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או
שנקבעו בידי בית המשפט או הרשם, אלא
אם כן הורה בית המשפט או הרשם, לפי
הענין, הוראה אחרת". תקופות הפגרה קבועות בתקנה 1
לתקנות בתי המשפט (פגרות): פגרת סוכות: י"ד
- כ"א
בתשרי; פגרת פסח: י"ד
- כ"א
בניסן; פגרת הקיץ: 21 ביולי
- 5 בספטמבר. ויום שישי, אם
הוא היום האחרון של התקופה, נחשב
כיום פגרה של בית משפט, בהתאם
לתקנה 4 לתקנות הפגרות: “במנין ימי תקופה שנקבעה
בחיקוק, או שנקבעה בידי
בית המשפט, [או] בידי
רשם, יראו את יום ו'
בשבוע כיום פגרה, אם
הוא היום האחרון לפתיחת הליך או לביצועה
של פעולה במהלך הליך בבית משפט”. אבל ימי מנוחה ופגרה אחרים כן
נמנים, אלא אם כן הם הימים
הימים האחרונים של התקופה, כאמור
בסעיף 10(ג) לחוק
הפרשנות: “במנין ימי תקופה יבואו גם
ימי מנוחה, פגרה או שבתון
שעל פי חיקוק, זולת אם הם
הימים האחרונים שבתקופה". והסתירה לכאורה בין סעיף 10(ג)
לחוק הפרשנות לבין התקנות הנ"ל
מתיישבת כשמעיינים בסעיף 1 רישא
לחוק: “חוק זה יחול לגבי כל חיקוק
והוראת מינהל, אף אם ניתנו
לפני תחילתו, אם אין הוראה
אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או
בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם חוק זה...” ולשאלתך, כן,
ימים שאינם נמנים מאריכים
למעשה את התקופה להגשת כתב הטענות.
|