|
| ניתן לזהות את האדם לפי ההקשר, כשהפרסום כולל פרטים, המרמזים עליו, למשל: "זמר מפורסם בתחום הזמר הים תיכוני, שגם מנחה תוכנית טלוויזיה, נחשד בבעילה אסורה בהסכמה".
איני מתיימר לשפוט לגבי המקרה שלך, שהרי לא קראתי את הכתבה ואיני יודע את הפרטים, אך על פני הדברים נראה לי, שאכן אפשר לזהות את הנפגע מדבריך, ועל כן יש לו לכאורה עילת תביעה נגדך. אך התביעה, אם תוגש, תידחה, אם תוכיח, שהפרסום אמת ויש בו עניין ציבורי (סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע), ולחלופין, אם ישתכנע בית המשפט, שפרסמת את הדברים בתום לב באחת הנסיבות המפורטות בסעיף 15 לחוק, למשל: כדי להגן על עניין אישי כשר שלך או של הקוראים (סעיף 15(3)) או כהבעת דעה על בעל דין (סעיף 15(5)) או כביקורת על פעולה שעשה הנפגע בפומבי (סעיף 15(6)).
ודוק: התביעה תידחה (אם אמנם כך) לא משום שאין בפרסום לשון הרע, אלא למרות הלשון הרע שבו (ראה גם התגובה המקושרת מטה).
|
גם אמת יכולה להיות לשון הרע
מסך מלא
