|
| חג שמח!
חברתי הגישה תלונה על הטרדה ע"י אישה המטופלת בתרופות פסיכיאטריות ובעלת אשפוזים בבתי חולים פסיכיאטרים. האישה נוהגת לצעוק, לדפוק על דלת ביתה של חברתי (בטענה, שאדם דמיוני נמצא שם, ושהוא עלול להזיק לה).
בביה"מ, האישה המטרידה צעקה וטענה, שחברתי לא נותנת לה להיכנס (לבית של חברתי) והשופט, שאל את חברתי אם היא מוכנה לצו-הדדי.
עלי לציין, שהשכנים עדים להטרדה של האישה אך חוששים להגיש תלונה, אם כי מוכנים להעיד לטובת חברתי.
בכל אירועי הצעקות והדפיקות של האישה, - חברתי לא פותחת את הדלת, ולא עונה ולא יוצרת מגע, אך מאד מפחדת. (גרה עם אביה חולה הסרטן. ).
השופט שאל את חברתי אם היא מסכימה לצו-הדדי.
היא הסכימה ברצון, בציפייה, שזה יפסיק את ההטרדות.
אך כשהגיעה לביתה, נבהלה מהסכמתה לצו הדדי, מאחר ולא יודעת מה מה משמעות הצו לעתיד. (קבלת תפקיד בכיר בעבודה וכו'). ופחדה התעצם לאור הרעיון, פן האישה המטרידה תקרא למשטרה להפעיל את הצו גם נגדה, בתלונות דמיוניות, למרות שחברתי לא עונה לה כלל.
מאידך, חברתי חשה חסרת-אונים לנוכח העובדה, שהיא הצד הנפגע, והיא צריכה "להסתובב" עם צו הדדי, שעדיין לא יודעת אם לא יפגע בה בעתיד, והיא מאד רוצה לבטל את הצו, שניתן לחצי שנה, ויחד עם זאת מאד חוששת מהאישה, ומבקשת תמיד ליווי הביתה ומהבית החוצה.
מה עושים?
איך מבטלים (אם ניתן) צו הדדי שהיא הסכימה לקבלו מייד, לאחר שהשופט שאל אותה.
והאם אם יבוטל צו זה, הרישום יישאר לנצח?
מהמקרה למדתי, שאין לגשת במקרים כאלה ללא עו"ד. זו הייתה טעות שלה. כי היא בכלל לא הייתה צד בהטרדה הזו אלא רק הנפגעת.
|