|
| מרמה היא "טענת עובדה בעניין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל-פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת" (סעיף 414 לחוק העונשין), ו"המקבל דבר במרמה, דינו - מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר חמש שנים" (סעיף 415 לחוק).
כשאדם מתארגן לשינה שעה שהוא צריך לשמור (לא כל שכן אם הוא נרדם בלי שתכנן זאת), הוא אינו טוען בכך שום טענה, שהוא אמור לקבל דבר בתמורה לה. על כן ההתארגנות לשינה (קל וחומר השינה עצמה) אינה מרמה, ו-ודאי שאינה קבלת דבר במרמה.
אבל -
אם אדם מתחייב לשמור, ובזמן ההתחייבות (כלומר בראיון העבודה או בעת החתימה על החוזה) הוא מתכנן להפר את ההתחייבות ולישון בעת השמירה, הוא אכן מרמה, שהרי הוא טוען טענה, שהוא יודע שאינה אמת.
ואם אדם, שישן במקום לשמור, אינו מזכיר זאת כשהוא בא לבקש את שכרו על השמירה, גם בכך הוא מרמה, שהרי הוא טוען בהתנהגות (ואולי אף במפורש), שהוא שמר כפי שהוסכם.
לעומת זאת, אם השיק (שכר העבודה) נשלח אל השומר שנרדם בלי שביקש, אי-אפשר להאשימו בשל כך בלבד בקבלת דבר במרמה, אך אם יפדה את השיק, הוא יעבור בכך, לדעתי, עבירה קצת יותר קלה: קבלת דבר תוך ניצול מכוון של טעות הזולת, לפי סעיף 416 לחוק העונשין. בנוסף לכך, במישור האזרחי, אפשר יהיה להאשימו בעשיית עושר ולא במשפט.
עד כאן לעניין קבלת השכר עבור השמירה שלא בוצעה.
אשר לשינה עצמה בזמן השמירה: זו הפרת חוזה ורשלנות, שעשויה להגיע כדי עבירה פלילית בנסיבות מסוימות (למשל, אם הוא היה צריך לשמור על חומרים מסוכנים והפקירם, זו עבירה לפי סעיף 339 לחוק העונשין)
|